לאחרונה נורא נורא מציק לי (אבל נורא) איך ייתכן שהתורה "באופן מקרי" בחרה להתחבר לדעות שהיו מקובלות בעולם דאז. ואני לא מתווכח עכשיו מה יותר צודק דעותינו היום או הדעות דאז. אלא אני מקשה על הצירוף מקרים של עשרות דברים לדוגמא: פעם התפיסה הייתה שיש עם אחד שהוא יותר מכולם, היום התפיסה שכולנו שווים, התורה כמובן התייחסה לשאר העמים כ"חמורים" ועוד כל מיני השוואות מביכות. היום מתייחסים לכל אחד בתור "עצמו" פעם היחס לילד היה כאילו הוא ואביו דבר אחד, ואם האבא רצח היו לעיתים הורגים את הבן, התורה ציוותה להרוג את העמלק (עד עצם היום היום הזה!!) אע"פ שהדורות הבאים לא עשו כלום. וישנם דברים שבתקופת התורה היו מקובלים ובתקופת הגמרא לא ובאורך פלא הגמרא משנה את פשטות הפסוק כגון: עין תחת עין שבתקופת התורה זה היה מקובל ובתקופת הגמרא לא. וכגון אב מוכר את בתו, שבאורך פלא בתקופת הגמרא כבר הייתה תפיסה שזה לא מקובל והגמרא מסבירה בדיוק שזה רק במקרים קיצוניים. נוסיף לזה שהתזמון שהתורה ניתנה במקרה היה בתקופה שבה היו הרבה שהתחזו לאלים. ארצה התייחסות לא ספציפית על ה"מקרים" שהבאתי מכיוון שתקצר היריעה מלהביא דוגמאות נוספות של "מקרים" שכאלה תודה

ב"ה שלום רב. שמחתי לקבל את מכתבך ולראות את הרצון שלך להבין ולדעת. שאלות יפות שאלת, ואשתדל להתעסק בהן, וסליחה שאני מקצר, שכן אני מאמין ששאלות אלו הן פתח חשוב ללימוד מסודר ולא רק לתשובה כזו אחרת דרך האינטרנט. בכל דבר שאנו רוצים לברר אנו בוחרים כמה להשקיע, ואיך להשקיע. ככל שאנו נשקיע נכון יותר, כך נוכל להגיע לתוצאות טובות יותר. אינני יודע היכן אתה לומד, אך בהחלט הייתי שוקל לעשות הפסקה במקום שבו כנראה אתה לא כל כך מרגיש שאתה מקבל את התשובות, וללכת למקום שבו יותר מתעסקים עם הדברים האלו, וכך במשך זמן מסויים תוכל להשלים את הצורך הזה שלך ולהתקדם הלאה. אין ספק שעם ישראל בתורה הוא עם נבחר, עם שה' בחר בו להוציא אותו מצרים, בחר לתת לו את התורה ונתן לו יעוד להוביל את העולם לשלמות מוסרית ורוחנית. במשך אלפי שנים עם ישראל הולך עם היעוד הזה, משפיע המון בעולם, ואין ספק שהעולם זכה להתקדמות עצומה בעקבות ההשפעות הגדולות האלו של עם ישראל. לכל עם יש את העניין שלו, את התפקיד שלו בעולם, ולנו עם ישראל יש אמירה גדולה מאוד שממנה השפעה גדולה לדתות השונות שבעולם ולכלל העולם - יש בורא לעולם, והעולם מתקדם לקראת התיקון שלו, לקראת השלמות. הדתות האחרות לקחו את היסודות האלו ושינו בהן לפי דרכן, אך זהו יסוד שהונחל בעולם על ידי עם ישראל. זו אמירה מאוד גדולה וחשובה שאסור לשכוח. אל לנו להיבהל מאמירה של עם סגולה, אלא צריכים אנו לדעת את התפקיד שלנו, תפקיד אין זה אומר גאווה והתנשאות, אלא הבנה של היעוד ושל התפקיד והשקעה במימוש התפקיד הזה. לגבי העמים האחרים שנקראו כחמורים, אין הכוונה לחמור עצמו אלא לביטוי שמשמעותו חיי חומריות, חיים שאין בהם פתיחות לרוחניות ולמשמעות, אלא רק חיים שתפקידם לספק הנאות גשמיות וחומריות. חשוב לדעת להסתכל נכון על הדברים, לא לדון לכף חובה אלא לדעת ממה הדברים נובעים ואיך מקדמים אותם. הריגת עמלק זה דבר שרבים כיום מתקשים להבין, והדבר נובע מהתקדמות העולם, התקדמות שגורמת לראות דברים באופן אישי ולא ציבורי. יחד עם זאת חשוב לדעת שהתורה מגדירה לנו דברים פנימיים, דברים שהם אופי של אומה, של משמעות לעולם. כאשר יש עם שכל תפקידו להחריב את האנושות, חשוב לדעת שהסליחה לו היא פשע, היא מובילה לחורבן. אסור לתת לדברים נוראיים כאלו מקום בעולם. את הרע הצרוף מסמל לנו עמלק, במעשיו, בכל אמירתו, ושוב ושוב הדבר חזר מעל במת ההסתוריה, המתנגד המלא לעם ישראל, המתנגד הגמור לטוב ולתיקון העולם. לא ברור מי הוא היום עמלק, ואולי יש סיבה לכך, שאין היום מוכנות להתעסק עם הדברים האלו ולכן ה' יתברך מוריד את האפשרות הזו, גורם שזה לא יהיה מעשי, ושלא יתעסקו עם הדבר. אמנם יש מי שטען שכל מי שבכל מהותו מתנגד לעם ישראל זה אומר שהוא עמלק, אך אין לנו את הכלים לבחון זאת. אחד מהדברים הגדולים בתורה שהיא באה לידי ביטוי באופנים שונים לפי ההתאמה למצב העולם. כך גם מה שנאמר ביחס לעין תחת עין, וכך בעוד דברים. ככל שאנו מבינים שהדברים לא כפשוטם, ואנו נכנסים יותר לעומק, אנו זוכים להגיע לרמה יותר גבוהה של מימוש הדבר, לקיים אותו ביתר שלמות. המון יש להאריך בנושא, אך לצערי הרב כבר הארכתי יתר על המידה. אחזור למה שכתבתי בהתחלה, אני מאוד מציע שתפתח ללימוד מסודר של הדברים האלו, לך למקום שבו לומדים ומשקיעים בתחומים האלו, ואף אם הדבר יהיה לזמן מה, תקבל מכך המון. אם תרצה המלצה על מקום שיוכל להתאים לך, כתוב אלי ואשמח לכוון. בברכת הצלחה רבה הרב יצחק גרינבלט.