שלום וברכה, מה הן הכוונות שיש לכוון בטבילה בערב ראש השנה?

שלום וברכה, מרן הבן איש חי כתב שיש נוהגים לטבול חמש טבילות בערב ראש השנה ולכוון: א. להיטהר מטומאת קרי וכדומה. ב. לתקן את מידת הכעס. ג. להמתיק את מידת הדין והגבורה בחסדים. ד. לפשוט מעלינו את בגדי החול, ולכוון "תכלה שנה וקללותיה". ה. לקבל על עצמנו את קדושת השנה החדשה, ולכוון "תחל שנה וברכותיה". אם אדם אינו זוכר כוונות אלו, אמר הגר"מ אליהו זצ"ל שיכוון ע"פ מה שכתוב בספר הבן איש חי. כמובן שהעיקר כוונת הלב לתשובה וליראת שמיים מחשבה דיבור ומעשה. מקורות: הבן איש חי (פרשת ניצבים, שנה ראשונה, אות ג) מפרט את חמש הטבילות כאמור, וכמובן שכל האמור הוא גם לאדם שאינו טמא בטומאת קרי, כהכנה לקראת ראש השנה הקרב ובא. ועניין הטבילה, להשאיר מאחור את המידות הרעות, את הכעס וכו', וכן את המחשבות שאינן ראויות ואת ההרגלים שהוא רוצה לתקן, ולהיכנס לשנה החדשה כאדם חדש ששינה את דרכיו, במחשבה דיבור ומעשה. והנה יש לציין שישנה מעלה גדולה לטבול בערב ראש השנה במקווה טהרה, וזהו מנהג קדמון, אמנם אף שמנהג זה עיקרו לטהר מטומאת קרי, כמו שכתב בספר המנהגות (דף ב ע"א) כתב: "ונהגו כל ישראל לטבול בנהר בערב ראש השנה ובערב יום הכיפורים, ולולי צינת הארצות האלה מחייבי כל ישראל לעשות כן, דבעל קרי אסור בתפילה". (לגבי סוף דבריו, עי' שו"ע סי' פ"ח שמעיקר הדין בטלה תקנת עזרא, אמנם יש להאריך בעניין שיטות הראשונים והאחרונים בזה, ואכמ"ל). וכן מביא רבנו הרמ"א בהגהותיו (או"ח סי' תקפ"א סע' ד') את מנהג הטבילה בערב ראש השנה. עם זאת מבואר בספרים הקדושים, שישנה מעלה גדולה לטבול מצד טהרה וקדושה גם האדם אינו בעל קרי, וכך נהגו ישראל. בשולי הדברים נציין שרבנו הרמ"א (שם) כתב בשם המהרי"ל, שיש מקומות שנוהגים בערב ראש השנה ללכת לבית הקברות, להרבות שם בתפילה ובתחנונים ולתת צדקה לעניים. וביאר המ"ב (שם סקכ"ז): "דבית הקברות הוא מקום מנוחת הצדיקים והתפילה נתקבלה שם יותר, אך על ישים מגמתו נגד המתים, אך יבקש מהשם יתברך שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר, ויקיף הקברות ויתן צדקה קודם שיאמר התחנות ואין לילך על קבר אחד שתי פעמים ביום אחד". וכמובן שאת מנהג ההליכה לבית הקברות, יש לעשות לפני ההליכה למקווה. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות,