שאל את הרב

  • שבת ומועדים
  • ראש השנה

תענית בערב ראש השנה

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

כ"ד אלול תשע"ט
שאלה
שלום עליכם. האם צריך להקפיד על תענית ערב ראש השנה, והאם צריך להשלים את התענית עד צאת הכוכבים?
תשובה
שלום וברכה ! נקדים באופן כללי שכיום שירדה חולשה לעולם והדבר יכול לפגוע בעבודת ה', הדרכת רבים מגדולי ישראל להמנע מצומות וסיגופים אלא שיש להתחזק בלימוד תורתנו הקדושה מתוך חיבור לכלל ישראל ואהבה גדולה לנותן התורה. לנידון השאלה: אין חובה להתענות בערב ראש השנה, אך יש נוהגים להתענות תענית כדין תענית רגילה ולהשלימה עד צאת הכוכבים, וכך נהגו בעבר רבים מבני אשכנז. יש נוהגים להתענות עד "פלג המנחה", ויש עד תפילת מנחה. ויש שמתענים עד חצות בלבד. הרחבה: הטור (תקפ"א) הביא שנהגו באשכנז להתענות בערב ראש השנה, והביא סמך לזה מהמדרש הידוע (תנחומא אמור כ"ב), שבו כתוב בגודל מעלת המתענים בימים אלו, ומובא שם שגדולי הדור מתענים בערב ר"ה והקב"ה מוחל להם שליש מעוונות ישראל, ומראש השנה ועד יום כיפור היחידים מתענים, והקב"ה מוחל להם עוד שליש, וביום כיפור, כל ישראל מתענים ומבקשים רחמים, והקב"ה מוחל הכל. ואח"כ מרוב שמחה על מחילת העוונות "נוטלין לולביהן ביו"ט הראשון של חג ומהללים ומקלסים לפני הקב"ה, והקב"ה מתרצה להם ומוחל להם ואומר להם הרי ויתרתי לכם את כל עוונותיכם הראשונות וכו'". וכן כתב השו"ע (שם ב'): "נוהגים להתענות ערב ראש השנה". ובב"י (שם ה') כתב שאף שבמדרש הוזכר גדולים, מכל מקום באשכנז נהגו להתענות כולם, כיון שבדבר שהוא צער לו, כל הרוצה לעשות עצמו גדול עושה, ולכן כתב הטור וסמך לזה מהמדרש ולא ראיה לזה. וכתב הלבוש (שם) שבכך אולי ירחם ה' ולא יבוא חלילה במשפט ביום הדין. והוסיף כה"ח (שם סקנ"ט) שיש להקדים את עצמנו במצוות, ומכל שכן בעבירות שבין אדם לחברו. ולגבי השאלה האם צריך להשלים התענית, נקדים לציין שכיום שירדה חולשה לעולם, כתבו רבים מגדולי ישראל על עניין התעניות והסיגופים, שבמקום להתענות וכו' ירבה בתורה ותפילה ובאהבת ישראל. לכן מי שמרגיש חולשה או חושש שתענית זו תזיק לו אין לו לצום, וטוב שיפדנה בצדקה (אור החכמה דף צד, כה"ח ס"ק ס"א). וגם בלא זה, כבר כתב הרמ"א (שם): "וכל אלו התעניות אין צריך להשלים". והטעם לכך יש שכתבו, משום שאינו תענית ציבור (מהרי"ל תשובה ל"ג, מנהגי א' אייזיק טירנא עמ' פ"ט), וכן הביא המג"א להלכה (תקס"ב ה') שאין משלימים התענית אלא צמים עד פלג המנחה. ואכן יש נוהגים להתענות עד אחר תפילת מנחה, ואח"כ טועמים משהו כדי לא להיכנס ליו"ט כשהוא בתענית (מאמר מרדכי ל"ה ט"ו). והוסיף כה"ח ס"ק ס"ב) שהטעם שאין צריך להשלים משום שאין רגילות לקבל תעניות אלו בתפילה, ונכון יותר להמתין עד צא"כ, אחרת אינו נקרא תענית ואינו יכול לומר "עננו" בתפילה. עיין שם. ומי שמתענה כרגיל וקיבל עליו תענית במנחה קודם, יאמר עננו בתפילה ויתענה עד צאת הכוכבים, ויש שכתבו שאף אין צריך לקבל תענית זו כיון שנהגו להתענות ביום זה, ונחשב שקבלו על עצמם להתענות (מ"ב תקפ"א ס"ק ט"ז, ותקס"ב סק"ט. וכיום שלא כולם נהגו להשתתף בתענית זו, הרוצה לעתנות עליו לקבל את התענית במנחה של היום הקודם כדין תענית יחיד אלא אם כן הוא רגיל להעתנות בתענית זו כל שנה (אשרי האיש ח"ג י"ג כ"ז). ורבים הפוסקים שכתבו שיש לצום עד חצות היום (מחצית השקל תקפ"א סק"י, פמ"ג מש"ז תקס"ב סק"א ובא"א סק"ה, מ"ב סק"י, וכן כתוב במנהגי אמשטרדם עמ' פ"א). תזכו למחילת עוונות ולשנה טובה ומתוקה ! בברכה נאמנה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il