שלום וברכה. האם מותר לשומרים בחברת שמירה להתחלף בשמירה, באופן שהשמירה של השני אמנם באותו מחיר אך קשה יותר?

שלום רב. מעיקר הדין אפשר להקל בזה, וראוי להימנע מלפרש ששמירה זו באה כנגד השמירה הקשה יותר. ועדיף לפרש שעושים כן כטובה וכמתנה שלא ע"מ לקבל תמורה. מקורות והרחבה: הנה מקור דין זה במשנה (ב"מ עה.): "אומר אדם לחבירו נכש עמי ואנכש עמך עדור עמי ואעדור עמך ולא יאמר לו נכש עמי ואעדור עמך עדור עמי ואנכש עמך וכו'" ומשמע שעבודת שניהם נמדדת באותו שכר ובאותה תקופה, אף שייתכנו שינויים ברמת הקושי. והנה נחלקו הראשונים בגדר הלוואת מלאכה. רש"י פירש (שם ד"ה אבל): "פעמים שזו קשה מזו, ויש כאן אגר נטר ליה, בשכר שממתין לו על שכר פעולתו עד אותו זמן הוא מקבל עליו מלאכה שהיא קשה מזו". ואם כן לפי דבריו שיש 'אגר נטר' על הזמן, משמע שמדובר בהלוואת כסף של שכר הפעולה. אולם מדברי הראב"ד (הוב"ד להלכה ברמ"א סי' קס"ב סע' ה'), משמע שגדר האיסור הוא משום 'סאה בסאה', כלומר שההלוואה היא המלאכה, ואף ש'יש לו' את המוצר, כלומר את גופו של הפועל [ה'לווה'], והמלאכות הם באותו שווי, מכל מקום כיון שאפשר שיתיקרו המלאכות, אין בזה היתר. והנה יש לעיין בדברי מרן המחבר, שכתב בסימן ק"ס (סע' ט') ביחס למלאכה קשה יותר: "לא יעשה מלאכה לחבירו על מנת שחבירו יעשה עמו אח"כ מלאכה שהיא יותר כבדה. ואפילו לעשות עמו אותה מלאכה עצמה, אסור אם הוא בזמן שהיא יותר כבדה, כגון שזה מנכש (פי' תולש העשבים הרעים מתוך הטובים) עמו בגריד וזה מנכש עמו ברביעה". ובהמשך כתב המחבר (סי' קעו סע' ז'): "אסור לומר לאדם: עשה עמי מלאכה היום ששוה דינר ואני אעשה עמך בשבוע אחר מלאכה ששוה שתים". והנה כתב בדרכי תשובה על סעיף זה, שדין זה "כתב לעיל סי' ק"ס סעי' ט' ואגב גררא חזר כאן גם זה שנית". כלומר אין כאן חידוש, ובשני הסימנים מדובר במלאכה יקרה יותר. אך אם מחירם שווה, מותר להחליף. וכן כתב להלכה בספר נתיבות שלום (סי' ק"ס סע' ט'), שאם אין הפרש במחיר, לא גזרו חז"ל לאסור מצד שינוי בקושי העבודה. אולם אפשר לבאר שהמחבר מיירי בתחילה באיסור מלאכה קשה יותר, ובהמשך עסק במלאכה יקרה יותר. ואין חזרה מיותרת. והחידוש בסימן ק"ס, שאפילו אם מחיר העבודות שווה, אסור. וכן עולה מדברי החכמת אדם (כלל קלא סעיף יג): "אסור לומר לחבירו עשה עמי מלאכה היום ששוה דינר ואני אעשה עמך בשבוע אחר מלאכה ששוה שנים או מלאכה שהיא יותר כבידה כדלקמן כלל קל"ו סימן ג' (סעיף ט')". וכ"כ להחמיר בברית פנחס (י"ג כ'). ולכן כיון שיש בכך מחלוקת הפוסקים באיסור דרבנן, המיקל יש לו על מי לסמוך, והמחמיר תבוא עליו ברכה. עם זאת נראה בנידון דידן שיש להקל אף לכתחילה, כפי שכתב הגר"י בלוי (ברית יהודה י"א הע' ה') שאם ההחלפה נעשית בהסכמת בעל העסק, אין בכך כל חשש, משום שההלוואה נחשבת מהעובד למפעל ומהמפעל לעובד. עוד יש לצרף לקולא את דברי מרן החת"ס (יו"ד סי' קל"ה), שכל האיסור הוא דווקא במלאכה המוטלת על אדם אחד, אך שותפים שמוטלת עליהם המלאכה, לא שייך רבית כלל. ולפי זה כאשר מדובר בעסק שיש בו שותפים והם מחליפים עבודות ביניהם, וכן חיילים שמחליפים תפקידים, יש להתיר (ויש שהסתפקו האם חיילים נחשבים לשותפים, וצל"ע). והוא הדין בנידון שלנו. ברכה והצלחה,