האם יש עניין לקיים אזכרה עלייה לקבר, קדיש, לאחר פטירת הורה מעל חמישים שנה, שמעתי שעד חמישים שנה לקיים אזכרות על הורים, האם נכון?

הרמ"א שעו, ד כתב -"ביום שנפטר אביו או אימו יאמר קדיש לעולם" מזה למדו שאין גבול לשנות האזכרה גם למאה שנים. ועוד מובא בשו"ת 'סוד ישרים' (בסוף רב פעלים ד, יז) לדעת האר"י חייב לשמור את יום הזיכרון גם מאה שנה שהנשמה עולה מדרגה לדרגה , עליה אחר עליה. (ראה גם ילקו"י מ,לא. נטעי גבריאל עז,ב) וכתב האדמו"ר ממונקאץ - שהמקור לכך טמא שבדתם נוהגים חמישים שנה, ויש נוהגים עשרים וחמש שנה, ויש מחמירים על מאה שנים. וכן מובא בתשובת הגר"ד ליאור לנהוג אזכרות תמיד. וכן שמעתי ממרן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל שאמר לקיים אזכרה להרוגי פרעות תרפ"ט גם לאחר שבעים שנה. ( אנו קרובים כיום למאה שנים) ואילו מובאת עדות באורחות רבנו- הקהילות יעקב שאמר לאחר חמישים שנה אין תועלת בביקור על הקבר רק לפעמים הקב"ה משאיר נפש של צדיק אחד גם יותר שנים שיהיה אל מי לפנות שיתפללו עליהם בעת צרה. עדות אחרת מעידה - שהיה אומר קדיש על אביו. ולכן נראה מפני הזקנה או מרחק לא עלה לקבר אבותיו ביום האזכרה. לסיכום - אזכרות מקיימים לאורך שנים גם עד מאה שנים, לומר קדיש, להדליק נר לימוד תורה ועליה לקבר.