תהלים פרק יד

(א) למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב: (ב) יהוה משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים: (ג) הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד: (ד) הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו: (ה) שם פחדו פחד כי אלהים בדור צדיק: (ו) עצת עני תבישו כי יהוה מחסהו: (ז) מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל: