ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הלכות חנוכה
- הלכות חנוכה - הרב אליהו
- ספריה
- הלכות חגים
- חנוכה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
א.
לְיַד הַפֶּתַח - מצווה לְהָנִיחַ הַנֵּרוֹת בַּטֶּפַח הַסָּמוּךְ לַפֶּתַח מִבַּחוּץ. אִם אֵין מְזוּזָה בַּפֶּתַח יְנִיחֶנָּה מִיָּמִין. כְּשֶׁיֵּשׁ מְזוּזָה בַּפֶּתַח יָנִיחַ אֶת הַחֲנֻכִּיָּה מִשְּׂמֹאל הַנִּכְנָס. (וְאָז הוּא יִהְיֶה מֻקָּף בְּמִצְווֹת - לָבוּשׁ צִיצִית, מְזוּזָה מִיְּמִינוֹ, נֵר חנוכה מִשְּׂמֹאלוֹ - בן איש חי וישב ד).
ב.
בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן יַדְלִיק אֶת הַנֵּר הַקָּרוֹב לַפֶּתַח, שֶׁהוּא לִימִין הַמַּדְלִיק. וּבַלַּיְלָה הַשֵּׁנִי, יַדְלִיק אֶת הַנֵּר הָרָחוֹק מְעַט מִן הַפֶּתַח תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ יִפְנֶה לִימִינוֹ וְיַדְלִיק אֶת הַנֵּר הַנּוֹסָף, עַד שֶׁבַּלַּיְלָה הַשְּׁמִינִי יַתְחִיל לְהַדְלִיק מֵהַנֵּר הָרָחוֹק מִן הַפֶּתַח וְיִפְנֶה לִימִינוֹ וְיַדְלִיק הַשְּׁאָר. (כשמדליק בחוץ)
הלכות חנוכה - הרב אליהו (10)
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
1 - החייבים והפטורים בנר חנוכה
2 - מיקום החנוכיה והנרות
3 - דיני הדלקת הנרות וסדר הברכות
טען עוד
ג.
כְּשֶׁמַּדְלִיק בִּפְנִים הַבַּיִת יָנִיחַ הַנֵּרוֹת מִשְּׂמֹאל הַנִּכְנָס וּבַטֶּפַח הַסָּמוּךְ לַפֶּתַח, וְיַדְלִיק בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן אֶת הַנֵּר הָרָחוֹק מִן הַפֶּתַח, עַד שֶׁבְּלֵיל שְׁמִינִי יַתְחִיל לְהַדְלִיק מֵהַנֵּר הַקָּרוֹב לַפֶּתַח וְיִפְנֶה לִימִינוֹ וְיַדְלִיק הַשְּׁאָר (שו"ע תרע"ו ה', ובן איש חי שָׁם ד') וְיֵשׁ עוֹד שִׁיטוֹת בְּסֵדֶר הַהַדְלָקָה *ובכל אופן שמדליק יוצא ידי חובה (עיין מש"ב סם סעיף קטן ט' - ובב"י ושו"ע תרעו סעי' ה', כף החיים תר"ע ל"א ל"ב, מ"ב שם י' י"א ובירור הלכה שם).
ד.
בְּבֵית קוֹמוֹת הַפּוֹנֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים יָנִיחַ אֶת הַנֵּרוֹת בְּחַלּוֹן הַפּוֹנֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ הַנֵּרוֹת בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים אַמָּה מֵרְשׁוּת הָרַבִּים (9.6 מטר). וְלָכֵן בְּבִנְיָן שֶׁנִּמְצָא בְּגֹבַהּ רְשׁוּת הָרַבִּים אֶפְשָׁר לְהַדְלִיק נֵרוֹת חנוכה בַּחַלּוֹנוֹת שֶׁל הַדִּירוֹת שֶׁבְּקוֹמָה שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית כֵּיוָן שֶׁהֵם נִכָּרִים מֵרְשׁוּת הָרַבִּים וְיֵשׁ בְּזֶה
פִּרְסוּם הַנֵּס.
ה.
צָרִיךְ לְהַדְלִיק בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ יֵשׁ פִּרְסוּם הַנֵּס הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר גַּם לִבְנֵי הַבַּיִת וְגַם לִבְנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים, וּבְנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים - עָדִיף.
ו.
יֵשׁ מִסְתַּפְּקִים אִם עָדִיף לְהַדְלִיק בְּחַלּוֹן הַבַּיִת לְפִרְסוּם הַנֵּס אוֹ בְּפֶתַח הַבַּיִת לִהְיוֹת מֻקָּף בְּמִצְווֹת, וּמֵחֲמַת חִבּוּב מצווה מַדְלִיקִים בִּשְׁנֵי הַמְּקוֹמוֹת אַחֲרֵי שֶׁבֵּרְכוּ בְּפֶתַח הַבַּיִת. וְתָבוֹא עֲלֵיהֶם בְּרָכָה (אחרונים).
ז.
הַגָּר בְּבִנְיָן הַגָּבוֹהַּ עֶשְׂרִים גַּבוֹהַ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּגוֹן שֶׁגָּר בְּקוֹמָה רְבִיעִית וְגֹבַהּ הַחַלּוֹן יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים אַמָּה מֵרְשׁוּת הָרַבִּים - מֵנִיחַ הַחֲנֻכִּיָּה בַּטֶּפַח הַסָּמוּךְ לַפֶּתַח, וְאִם הֱנִיחָהּ עַל שֻׁלְחָנוֹ - יָצָא. ואם יש פרסומי ניסא בחלון - ידליק אחר כך שוב בחלון בלי ברכה - ותבא עליו ברכה.
גֹּבַהּ הַחֲנֻכִּיָּה
ח.
יָנִיחַ אֶת הַחֲנֻכִּיָּה לְמַעְלָה מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים וּמצווה לְהָנִיחָה לְמַטָּה מְעֲשָׂרָה טְפָחִים (שו"ע תרעו ס"ע ו כף החיים ומשנה ברורה שם). וע"פ הַסּוֹד טוֹב לְהָנִיחָהּ מְעַט לְמַעְלָה מִשִּׁבְעָה טְפָחִים עַד עֲשָׂרָה טְפָחִים. וְאִם הֱנִיחָהּ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים יָצָא. (טֶפַח = 8 ס"מ וּלְדַעַת החזו"א 10 ס"מ). וְלָכֵן לְכַתְּחִלָּה יָנִיחַ הַחֲנֻכִּיָּה בְּאוֹפֶן שֶׁהַלֶּהָבוֹת תִהְיֶנָה בְּגֹבַהּ ז' טְפָחִים - 56 ס"מ מֵהַקַּרְקַע (בן איש חי שם ה).
ט.
הֵנִיחַ אֶת הַחֲנֻכִּיָּה לְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים יָצָא בְּדִיעֲבַד.
י.
אֵין לְהָנִיחָהּ לְמַעְלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה, וְאִם עָשָׂה כֵן לֹא יָצָא (שו"ע ס"ע ו בן איש חי שָׁם ה'). וְגַם כָּאן מוֹדְדִים מִמְּקוֹם הַלֶּהָבָה וְלֹא מִמְּקוֹם הַחֲנֻכִּיָּה (כף החיים תרע"א ב"ן)
יא.
בְּבַיִת הַפּוֹנֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁחַלּוֹנוֹ גָּבוֹהַּ מֵרִצְפַּת הַבַּיִת יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, מֻתָּר לְכַתְּחִילָּה לְהָנִיחַ אֶת הַנֵּרוֹת בַּחַלּוֹן הַפּוֹנֶה לִרְשׁוּת הָרַבִּים אַף עַל פִּי שֶׁגָּבוֹהַּ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים שֶׁל רִצְפַּת הַדִּירָה, וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיוּ הַנֵּרוֹת בְּתוֹךְ עֶשְׂרִים אַמָּה (כַּעֲשָׂרָה מֶטֶר) מֵרְשׁוּת הָרַבִּים. וּבָרוּר שֶׁאִם יֵשׁ חַלּוֹן נָּמוּךְ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים וְחַלּוֹן אַחֵר גָּבוֹהַּ מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים, יָנִיחַ בַּנָּמוּךְ.
יב.
אִם פֶּתַח הַבַּיִת גָּבוֹהַּ מֵרִצְפַּת הַבַּיִת וּמַדְלִיק הַנֵּרוֹת מִחוּץ לַפֶּתַח, מוֹדְדִים הַגֹּבַהּ מִקַּרְקַע הַפֶּתַח.
הַדְלָקַת נֵרוֹת בְּרֶכֶב, מָטוֹס אוֹ סְפִינָה
יג.
מֵהַדִּין חִיוּב הַהַדְלָקָה רַק בְּבֵית קֶבַע אוּלָם אֶפְשָׁר לְהַדְלִיק נֵרוֹת בְּרֶכֶב נוֹסֵעַ אוֹ בִּסְפִינָה, מָטוֹס וְכַדּוֹמֶה כְּדֵי לְפַרְסֵם הַנֵּס בְּכָל מָקוֹם אַךְ אֵיּן יוֹצְאִים יְדֵי חוֹבָה בְּהַדְלָקָה בִּמְקוֹמוֹת אֵלּוּ וְכֵן לֹא מְבָרְכִים כִּי לְכָּל אֵלֶּה יֵשׁ דִּין אַרְעַי. (עַיֵּן בַּמִּקְרְאֵי קֹדֶשׁ י"ח ורש"י שבת כג ע"א ד"ה הרואה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
