ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבועות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
A. במשנה - בפשטות הכוונה שלכל הארבע יש את אותו דין
בשבועות - גם על העתיד וגם על העבר יש קרבן כולה ויורד.
בטומאה - גם על שגגת טומאה וגם על שגגת קודש יש קרבן עולה ויורד.
B. אך יש בזה מחלוקת:
1. בשבועה - ר"ע - גם על העבר, רי"ש - לא על העבר [מקור - כי דורש ריבוי-מיעוט-ריבוי, ואילו רי"ש דורש כלל-פרט-כלל].
2. בטומאה- רי"ש - גם על שגגת קודש ומקדש, ר"ע - רק על שגגת טומאה [מקור - רבי (כרי"ש) מ"ונעלם" השני].
ב. כמי המשנה?
הרי המשנה לא כר"ע ולא כרי"ש!
תירוצים:
1. המשנה כאחד מהם, וניתן לומר שבאחד התחומים הכוונה שכל ה-4 עם דין זהה, ובתחום אחר על שניים חייב ועל שניים פטור. דחייה - במקרה של נגעים, ברור שכל הארבע עם דין זהה.
2. המשנה כרי"ש
לפי זה - טומאה - מובן.
לגבי שבועות - נעמיד שהנושא במשנה אינו חיוב קרבן (שאז פטור לרי"ש בשבועה על העבר), אלא חיוב מלקות, שבזה גם לרי"ש חייב על עבר (כרבא - שנלמד משבועת שוא).
שתי שאלות:
1. שאלה אחת - איך חייב מלקות בשבועה על העתיד (שאומר שיאכל ולא אכל) - הרי זה לאו שאין בו מעשה?
תשובה - רי"ש מחייב על לאו שאין בו מעשה.
2. שאלה שנייה- האם ניתן להעמיד גם את שאר המשנה במלקות? נעבור מקרה מקרה:
נגעים - בקוצץ את סימני הצרעת.
שבת - מתאים רק לרי"ש שסובר שלוקים גם על לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין (ור"ע חולק, מכות יג:).
טומאה - לא יתכן! הרי ברור שהמשנה מדברת על שוגג ועל חיבו קרבןף, ולא על מזיד ועל חיבו מלקות.
3. המשנה כרבי
בטומאה הביא את רי"ש ובשבועות את ר"ע.
רב כהנא מוסיף - זה גם שיטת רבי עצמו.
ביסוס טענת רב כהנא:
1. לגבי טומאה כרי"ש
(מניין שצריך ידיעה-העלם-ידיעה? ר"ע - "ונעלם" השני. רבי - "ונעלם" הראשון), ומ"ונעלם" השני לומד שחייב גם על שגגת קודש ומקדש.
2. לגבי שבועות כר"ע
בהו"א רבי כר"ע (ריבוי-מיעוט-ריבוי - לגבי פדיון בכור), אך דוחה רבינא (כי לגבי רציעה רבי לומד כלל-פרט-כלל, ובפדיון בכור למד ריבוי-מיעוט-ריבוי, כי שם הסדר הוא "ריבוי-ריבוי-מיעוט"), ולכן מוכח נגד רב כהנא, ורבי עצמו באמת כרי"ש, ובכ"ז הביא את ר"ע בשביל להביא עוד מקרה של "שתיים שהם ארבע".
ג.האם לוקים על לאו שאין בו מעשה?
בתירוץ השני הצענו שלרי"ש לוקים, וזה ה"סתם משנה" שלנו (גם בשבועה עתידית חיובית).
ואילו רי"ח אמר בפירוש שלא לוקים בשבועה על העתיד כי זה לאו שאין בו מעשה.
תשובה - רבי למד ממשנה אחרת שלא לוקים:
1. משנה שפותרת את המותיר של בשר הפסח (דחייה - אולי שם פטור כי זה לאו שניתק לעשה (כר"י)).
2. משנה במכות כז: - משנה שדווקא בשבועה עתידית שלילית - חייב, משמע שעל ביטול שבועה חיובית - פטור - כי לא לוקים על לאו שאין בו מעשה.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
