אחרי שסיכמנו בפרקים הקודמים כי מותר למנות את העם לצורך מצווה באמצעות דבר אחר, כלומר בספירה בלתי ישירה, ננסה השבוע להגדיר הלכתית מהו "צורך מצווה". מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל הציע להשוות סוגיא זו לשתי סוגיות מקבילות מבחינה עקרונית ונפרט אותן אחת לאחת.
א. הסוגיא במסכת שבת דנה במשמעות ההלכתית של דברי הנביא ישעיה:

ופוסקת:

אף על פי נפסק בהמשך המסכת:

ב. מרן המחבר פסק "צרכי רבים מותר לעשותה בחול המועד, כגון לתקן הדרכים ולהסיר מהם המכשולות; ולציין הקברות כדי שיזהרו מהם הכהנים; ולתקן המקואות" ( שולחן ערוך אורח חיים סימן תקמד סע' א). (ועיין שם בביאור הלכה שהדבר הותר אף בשכר כי צרכי רבים מוגדרים כצרכי מצוה).
אם כך מצינו מקורות מפורשים שצורכי רבים מוגדרים כצורך מצוה.
לפיכך מסכם להלכה מו"ר: