ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- הלכות כלליות
ניסן תשס"ה
שימוש במיחם עם מד גובה בשבת
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
141 - ברית מילה לאחר מאה ועשרים
142 - שימוש במיחם עם מד גובה בשבת
143 - קבורת נוכרים בני זוג של יהודים ר"ל
טען עוד
תשובה
מותר להשתמש במיחם שכזה בשבת, מהנימוקים הבאים:
א. כיוון שהמיחם מלא מערב שבת, אין כאן מעשה של מדידה בשבת. עיקר תשמישו של המיחם הוא לחימום ולשמירת המים, לכן הוא כלי שמלאכתו לאיסור ולהיתר.
ב. מותר1 להשתמש בכלי גם אם ניתן למדוד באמצעותו לצרכים מסחריים, שהרי השימוש בכלי הוא לצורך גופו2.
ג. אין חשש בישול. בדרך-כלל, כשעה לאחר רתיחת המים שבמיחם, כל המים שבמדיד כבר התחלפו (באופן טבעי) עם המים שבמיחם, וממילא המים כבר התבשלו3.
___________
שו"ע (או"ח סי' שכג סע' א).
2 "שערי תשובה" (שם סי' שח ס"ק מט).
3 א. כיוון שטמפרטורת המים במדיד היא בין 55 ל-65 מעלות צלסיוס, חום שלדעת פוסקים רבים מוגדר כבר כיד סולדת, גם לדעת המחבר לא שייך איסור בישול אחר בישול.
ב. גם אם נחמיר ונאמר שמים אלו אינם חמים בחום שהיד סולדת בו, המים שבמדיד אינם חוזרים למיחם מחמת פתיחת הברז, אלא אדרבה, מים מן המיחם נכנסים לתוך המדיד. ואם כן אין איסור לערות מים חמים מכלי ראשון על מים קרים המונחים בכלי שני (שו"ע או"ח סי' שיח סע' יא).
ג. כיוון שלא ברור שהמים אינם מבושלים, נמצא שיש כאן לכל היותר ספק פסיק רישא, שהרי מי שפותח את המיחם אינו מתכוון לבשל. וכן התיר הגרז"נ גולדברג בהערה שכתב בספר "פניני הוראה" – פסקי דין והוראות הלכה למעשה שנפסקו על-ידי בית ההוראה של מוסדות 'אריאל' בירושלים (עמ' 108 109).
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
