ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ח. אִם מִזְדַּמֵּן הַדָּבָר, שֶׁאוֹכֵל אָדָם בְּמַחֲשָׁבָה פְּסוּלָה אוֹ נְמוּכָה, וְהוּא שָׁב מִיָּד לְאַחַר הָאֲכִילָה לְרוֹמֵם אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וְכֹחוֹתָיו בִּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, הֲרֵי הוּא מְתַקֵּן אֶת הֶעָבָר, כְּאִלּוּ הָיְתָה תְּחִלַּת הָאֲכִילָה בְּכַוָּנָה טְהוֹרָה. וּזְמַן הָעִכּוּל, הָרָאוּי לְבִרְכַּת הַמָּזוֹן, מְסֻגָּל יוֹתֵר לַהֲרָמָה• עֶלְיוֹנָה זוֹ, הָרְאוּיָה לְכֹהֲנֵי ד'•. אֲשֶׁר אֶת לֶחֶם ד' הֵם אוֹכְלִים, "כֹּהֲנִים אוֹכְלִים וּבְעָלִים מִתְכַּפְּרִים".
אכילה גסה והעלאותיה
ט. הָאֲכִילָה הַגַּסָּה, אַף עַל פִּי שֶׁבָּאָה מִתּוֹךְ חֹלִי וְהֶכְרֵחַ, יֵשׁ בָּהּ פְּגָם, וּמִכָּל–מָקוֹם נִרְאֶה שֶׁנּוֹחַ מְאֹד לְהַעֲלוֹת אוֹתָהּ בִּקְדֻשָּׁה. אֲבָל תְּשׁוּבָה - וַדַּאי צְרִיכָה לְהִתְחַבֵּר עִם תִּקּוּן וְהַעֲלָאָה זוֹ. הַכֹּחַ הַמִּתְרַבֶּה• כְּשֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ לִקְדֻשָּׁה, עוֹלֶה הוּא לִיסוֹדוֹ גַּם אִם בָּא לְכַתְּחִלָּה עַל יְדֵי אֲכִילָה גַּסָּה, כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ כָּאן דְּחִיפָה שֶׁל הֶכְרֵחַ מִצַּד חֹלִי וְחֻלְשָׁה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְדָבָר הָאָסוּר, שֶׁעֲלִיָּתוֹ מְעֻכֶּבֶת הַרְבֵּה מְאֹד*.
השמחה בתיקון האכילה
י. בְּדִיעֲבַד כְּשֶׁאוֹכְלִין בְּלֹא כַּוָּנָה טוֹבָה אוֹ כְּשֶׁנִּכְשָׁלִין בַּאֲכִילָה גַּסָּה, שֶׁנִּקְרָא פּוֹשֵׁעַ, כְּשֶׁמִּתְכַּוְּנִים לָשׁוּב עַל זֶה בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אַחֲרֵי הָאֲכִילָה, וּלְהַעֲלוֹת וּלְבָרֵר אֶת נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבַּאֲכִילָה זוֹ, יֵשׁ תּוֹעֶלֶת וְתִקְוָה. וְאַל יִרֶף• הַנִּלְבָּב• מִלְּתַקֵּן אֶת כָּל אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ, אַחֲרֵי כָּל אֲכִילָה, בִּתְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, בְּשִׂמְחָה וְטוּב לֵב, בְּלֹא עַצְבוּת, כִּי אִם בְּחֶדְוַת ד' וּבְלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכָּא, הַמָּלֵא גֹּדֶל וְעֹז קֹדֶשׁ, וְאָז יִפְעַל יְשׁוּעוֹת לוֹ וְלָעוֹלָם. וְגַם אִם עָבְרוּ עָלָיו בְּעֵת אֲכִילַת הַמָּזוֹן עַצְמָהּ כַּמָּה נְפִילוֹת וּנְסִיגוֹת, עוֹד יָשׁוּב וְיִתְעַלֶּה וְיִזְכֶּה לֶאֱכֹל לֶחֶם קֹדֶשׁ בִּקְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, וְהַפֶּשַׁע יֵהָפֵךְ לְשֶׁפַע, שִׁפְעַת טוֹבָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְרָצוֹן, "וְטוֹב לֵב מִשְׁתֶּה תָמִיד".
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
42 - לימוד שבועי באמונה יד- כ אב
43 - פרק י"ד ח'-י'
44 - פרק י"ד י"א-י"ג
טען עוד
___________________________
לַהֲרָמָה - להתרוממות. לְכֹהֲנֵי ד' – והאומה כולה נקראת 'ממלכת כהנים'. הַכֹּחַ הַמִּתְרַבֶּה – הגידול ותחזוקת הגוף. אַל יִרֶף – לא יתרפה. הַנִּלְבָּב – 'לאחר שאכל ושתה אין לו אלא לב אחד' [בבא בתרא יב:] כלומר מתיישבת דעתו.
ביאורים
מעשי האדם נחלקים לשלושה: מעשי מצווה, מעשי עבֵרה ומעשי רשות. מעשי הרשות הם מעשים מותרים שאותם האדם עושה במהלך חייו ושאין עליהם ציווי בתורה, כגון: מלאכה, שינה, אכילה וכו'. ערכם של מעשים אלה נקבע לפי כוונת האדם שעושה אותם. הגדרת המעשה כחלק מעבודת ה' או חלילה להפך, תלויה במטרה לשמה האדם עושה את אותו מעשה. בפסקאות שלפנינו הרב קוק עוסק בפעולת האכילה.
האדם מוכרח לאכול, אך הוא חופשי לבחור את כוונתו באכילה. ישנה כוונה (בפסקה - מחשבה) פסולה – אכילה הנובעת מנטייה חומרית תאוותנית, וישנה כוונה טובה יותר אך עדיין נמוכה והיא – אכילה בשביל להתקיים. הכוונה העליונה היא אכילה שתוסיף כוחות חיים ואנרגיה לגוף לשם עשיית טוב ורצון ה'.
כפי שאמרנו, במעשי הרשות הכוונה נותנת את הערך למעשה ובמעשה עצמו אין איסור. לכן התשובה עליהם נוחה ומצריכה רק את שינוי הכוונה של האדם; אף אם בתחילה האדם נדחף לאכול מתוך חולשה של תאווה, כאשר הוא חוזר בתשובה ומכוון לשם שמיים, האכילה נחשבת לאכילה קדושה. האדם ממנף את הכוחות והאנרגיות שהוא קיבל מהאוכל לדברים חיוביים ובכך הוא מתקן את מעשה האכילה. לעומת זאת, במעשי איסור המעשה שלילי מצד עצמו ואין השפעה של כוונת האדם על ערך המעשה. לכן במעשים אלו התשובה קשה יותר כי שינוי הכוונה לבד לא יכול לתקן את אשר הוא כבר עיוות.
הרחבות
*ההבדל בין חולין לאיסור
וְאֵינוֹ דּוֹמֶה לְדָבָר הָאָסוּר, שֶׁעֲלִיָּתוֹ מְעֻכֶּבֶת הַרְבֵּה מְאֹד. בספר התניא מובא שלשון 'איסור' נובע מכך שאותם דברים אסורים וכלואים אינם יכולים לעלות ולשמש בקדושה אפילו אם ישתמשו בהם לצורכי קודש: "לפי שהיה בשר היתר ויין היתר, לכך יכולים לחזור ולעלות עמו בשובו לעבודתו, שזהו לשון היתר ומותר, כלומר שאינו קשור ואסור בידי החיצונים שלא יוכל לחזור ולעלות לה'... מה שאין כן במאכלות אסורות וביאות אסורות... הם אסורים וקשורים בידי החיצונים לעולם" [לקוטי אמרים חלק ראשון ז, ועיין גם בפרק שאחריו]. אמנם גם אלו יבואו על תיקונם, וכפי שכתב הרב קוק ש"עלייתו מעוכתב הרבה", ובכל זאת הדבר אפשרי, וכן ממשיך שם בתניא: "(הדברים האסורים) אין עולים משם, עד כי יבוא יומם ויבולע המוות לנצח, כמו שכתוב: 'ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ' [זכריה יג ב] ".
שאלות לדיון
א. מהי אכילה גסה? מהן תחלואיה החומריות והרוחניות?
ב. כיצד נדע להיזהר מאכילה גסה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
