ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' עדיאל בן ר' חנניה לוין ז"ל
יז. יֵשׁ שְׁנֵי אֳפָנִים שֶׁל גְּדֻלַּת מַדְרֵגָה. הָאֹפֶן הָאֶחָד מִצַּד הַמַּעֲשִׂים וְהַתַּלְמוּד, וְהָאֹפֶן הַשֵּׁנִי מִצַּד הַכִּשְׁרוֹן וְהַתּוֹלָדָה, בְּשֹׁרֶשׁ הַיְצִירָה. מִי שֶׁיְּסוֹד גְּדֻלַּת מַדְרֵגָתוֹ בָּא מִצַּד הַתַּלְמוּד וְהַמַּעֲשִׂים• - כְּשֶׁיּוֹרֵד מִמַּדְרֵגָתוֹ וְצָרִיךְ לַעֲלוֹת, צָרִיךְ הוּא לֶאֱחֹז בְּמִדּוֹת קְטַנּוֹת וְלָשׁוּב בְּהַדְרָגָה. אֲבָל מִי שֶׁיְּסוֹד גְּדֻלָּתוֹ הוּא מִצַּד כִּשְׁרוֹנוֹ בְּעִקָּר תּוֹלַדְתּוֹ• מִגְּדֻלַּת נִשְׁמָתוֹ - גַּם כְּשֶׁיּוֹרֵד מִמַּעֲלָתוֹ, מִצַּד מְנִיעוֹת פְּנִימִיּוֹת אוֹ חִיצוֹנִיּוֹת, צָרִיךְ הוּא לָשׁוּב בִּגְדֻלָּה וְחִפָּזוֹן, בִּדְלִיגָה כְּעַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים, מִבְּלִי לְהִתְחַשֵּׁב עִם הַדְּרָגוֹת. וּמִכָּל מָקוֹם מִצְטָרֶפֶת לָזֶה גַּם כֵּן תְּשׁוּבָה בְּמִדּוֹת שֶׁל קַטְנוּת• וְדִקְדּוּקִים פְּרָטִיִּים הַשַּׁיָּכִים לָהֶן, אֶלָּא שֶׁהֵן אֵינָן עִקַּר מְלֶאכֶת תְּשׁוּבָתוֹ שֶׁל מִי שֶׁשָּׁרְשׁוֹ גָּדוֹל וְנִשְׂגָּב, אֶלָּא כְּעֵרֶךְ שֶׁל סְנִיפִים הַמִּצְטָרְפִין, כְּתַבְלִין הַמְמַתְּקִין וְעוֹזְרִים וּמְסַיְּעִים לַיְסוֹד הָעִקָּרִי, הִיא הַתְּשׁוּבָה הָרָמָה הַגְּדוֹלָה.
לדקדק בהדרגה
יז*. אֵין לְדַקְדֵּק בַּתְּשׁוּבָה עַל הַהַדְרָגָה, כְּמוֹ שֶׁמְּדַקְדְּקִים בְּיֹשֶׁר הַמַּעֲשִׂים לְכַתְּחִלָּה•*, כִּי עַל פִּי רֹב צְרִיכִים לְדַלֵּג כַּמָּה מַדְרֵגוֹת, כְּדֵי לָשׁוּב אֶל הַמָּקוֹם שֶׁעָמְדוּ עָלָיו לִפְנֵי הַנְּפִילָה.
תשובה בהדרגה
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
45 - פרק י"ד י"ד-ט"ז
46 - פרק י"ד י"ז-י"ח
47 - פרק י"ד י"ט-כ"א
טען עוד
___________________________
מִצַּד הַתַּלְמוּד וְהַמַּעֲשִׂים – ידיעותיו ומעשיו בפועל. כִּשְׁרוֹנוֹ בְּעִקָּר תּוֹלַדְתּוֹ – כישרון מולד. בְּמִדּוֹת שֶׁל קַטְנוּת – לעלות שלב אחר שלב. שֶׁמְּדַקְדְּקִים בְּיֹשֶׁר וכו' – התקדמותו הרגילה של האדם בהשתלמות מעשיו, צריכה להיעשות בהדרגה (בשונה מתהליך התשובה שיתכנו בו דילוג מדרגות). הַשָּׂגַת עוֹלָם – תפיסת עולם. אוֹצָר שֶׁל קְדֻשָּׁה – יכולת שימור למצבו בעבודת ה'. וְאָז יִתְהַפֵּךְ – השילוב של חזרתו למדרגה הקודמת יחד עם הרשמים שקלט מהדרגות העליונות יביא לכך שיוכל להתעלות ולקנות בעתיד מדרגות עליונות.
ביאורים
הדרכת העבודה על המידות ועל המוסר, נעשית בדרך כלל בהדרגתיות ובשלבים. על האדם להתקדם באיטיות שלב אחר שלב, מדרגה אחר מדרגה, בלי 'קפיצות ודילוגים'. הדרכה זו נובעת מכך שנפש האדם הרוצה להתקדם צריכה להתבסס ולבנות את עצמה באופן שבו לא תהיינה מעידות וההתקדמות תהיה יציבה ולא ארעית. בקפיצות ובדילוגים אין די בנייה, והיסודות אינם חזקים מספיק כדי לבנות עליהם בניין גדול ורחב מימדים של מוסר ויראת שמים. על כן יש להתבסס בכל מדרגה לפני שעוברים לשלב הבא, כדי ששלב זה יוכל להתקיים באדם כראוי.
על אף הדרכה כללית זו, ישנם מצבים יוצאים מן הכלל, שתלויים בגורמים שונים, שבהם דווקא הקפיצה והדילוג טובים הם. למשל, אדם שטֶבע נפשו נוטה לרוחניות גדולה והוא מזהה בעצמו את מעלת נשמתו, נכון יהיה לו לשוב בתשובה על חטאיו ונפילותיו בקפיצות ובדילוגים. הוא לא ינסה לתקן את פגמיו בהדרגה ולא יתקדם באיטיות מחשש לנפילה, אלא ירוץ קדימה וישאף למרחקים, מכיוון שנשמתו הגדולה תסייע לו במעשיו ולא תניח לו לקרוס. עבורו יהיה זה נכון לא לדקדק על כל מעשה ותיקון. ואם הוא כבר הגיע למדרגתו, עליו להתקדם מיד הלאה, בלי חשבון מדוקדק.
מה שאין כן אצל אדם גדול שגדולתו נובעת מתוך התאמצות ועבודה רבה. אצלו התיקון מנפילה צריך להיעשות בדרך הרגילה וההדרגתית, מכיוון שבשורש נשמתו לא קיימת אותה המעלה הגבוהה שתתן לו את הדחיפה לפרוץ קדימה, ועליו לנהוג בתשובתו כדרך כל המדרגות האחרות.
הרחבות
* מתי צריך הדרגה בעבודת ה'?
אֵין לְדַקְדֵּק בַּתְּשׁוּבָה עַל הַהַדְרָגָה, כְּמוֹ שֶׁמְּדַקְדְּקִים בְּיֹשֶׁר הַמַּעֲשִׂים לְכַתְּחִלָּה. דברים דומים לחילוקו של הרב קוק בין ההדרגה אצל עובד ה' לבין בעל תשובה כתב הרב יחזקאל סרנא: "כי כל סולם המדרגות שהעליה היא רק בהדרגה ולא בקפיצה זהו רק בדרכי עבודת ה' של עובדי ה', שלא אך שאינם יכולים לקפוץ אלא שגם אינם רשאים... ועל כורחינו שבתשובה אינו כן כי אין מדרגות לבעל תשובה וכבר אמרו זכרונם לברכה בבעלי תשובה יש קונה עולמו בשעה אחת..." [דליות יחזקאל חלק ה עמ' שכד].
* חשיבות השמירה על הדרגה בעבודת ה'
בְּכָל דַּרְגָּה... יֵשׁ בָּהּ אוֹצָר שֶׁל קְדֻשָּׁה. הרב אברהם שפירא זצ"ל, בשיחה לחג מתן תורה, הדגיש את חשיבות שמירת המדרגות: "דווקא במצב מרומם ונעלה זה (שישראל עומדים לפני קבלת התורה) יש צורך בזהירות רבה לבל יעלה האדם למעלה ממדרגתו... דווקא בתקופה זו, שהגיעו בה בני ישראל לשיא הוודאיות והתשוקה לתורה, ומתוך כך התעלו עד למדרגה של מלאכים, שלגביהם יש הזדהות שלמה עם רצון הקדוש ברוך הוא, ואמרו "נעשה ונשמע" מתוך וודאיות מוחלטת, עוד קודם לשמיעת התורה - יש צורך במצוות ההגבלה ובציווי שלא להוסיף על דבריו של הקדוש ברוך הוא. כל אדם צריך לדעת מה היא מדרגתו, ואסור לו לקפוץ ממנה ולדלג עליה... כל אדם צריך לעצור את עצמו על מנת לעשות חשבון נפש מה הוא, והיכן הוא עומד, ועל פי זה לאזן את עצמו ולהגיע למדרגתו האמיתית. לכן באה מצוות ההגבלה" [שיעורי מרן הגר"א שפירא, שבת ופסחים, מאמר קבלת התורה לדורות].
שאלות לדיון
א. מדוע מי שגדולתו מצד כשרון מולד, צריך לשוב בתשובה בחיפזון ולא בהדרגה, בשונה מההוראה הרגילה?
ב. מהי כוונת הרב קוק בביטוי 'כיון שעלה שוב לא ירד', הרי לפני כן כתב שעליו לעזוב את המדרגה הגבוהה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
