^ 1. בגמרא במס' תענית (דף טז ע"ב) מובא: "נתנה עלי בקולה על כך שנאתיה... זה שליח ציבור שאינו הגון היורד לפני התיבה", וכן נפסק בשו"ע (או"ח סי' נג סעיף ד) "שליח ציבור צריך שיהיה הגון, ואיזהו הגון - שיהא ריקן מעבירות ושלא יצא עליו שם רע אפילו בילדותו" וכו'. והביא שם ה"שערי תשובה" (בס"ק ו) - "לפי שהש"ץ בא לעורר מידת הרחמים, ושאינו הגון - מהפך למידת הדין".
^ 2. "משנה ברורה" (שם ס"ק טו). ובס"ק עד כתב "אין מקבילין אותו עד שישוב בתשובה שלימה, בלי ערמה ומרמה; אבל בשבועה בעלמא שלא ילך בדברים אלו, לא מהני, דבלאו הכי מושבע ועומד מהר סיני הוא".
^ 3. במתן הרשות לפייטן זה לשיר יש משום מתן כבוד לעוברי עבירה, וכתב ה"אגרות משה" (או"ח ח"ג סי' כא) "ולקרוא לתורה לאלו שאינם שומרים תורה, ליכא איסור בעצם, מכיון שמאמינים בהשי"ת ובתורתו, ורק עוברים לתיאבון, וצריך לענות אחר ברכתו אמן; אבל וודאי לא יפה עושין הקורין אותו לתורה מצד שאין לכבד עוברי עבירה, וצריך למנוע מזה, רק כשאיכא צורך בזה, כגון יא"צ שיש לחוש למחלוקת וכדומה". והנה מכיון שלא מדובר ביארצייט וכדו', אין לכבד עוברי עבירה, ויש למנוע ממנו לשיר. ומכל מקום צריך לעשות כל מאמץ שלא להרבות במחלוקת ולטפל בבעיה בדרכי נועם.