ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אמונת עיתך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
בקרוב למאה הגיליונות הראשונים של 'אמונת עתיך', עסקנו בסדר זרעים בלבד. לאחרונה, בשיתוף פעולה מבורך עם מכונים נוספים, התחלנו לעסוק ב'סדרים' ובנושאים נוספים שמזמנים לנו החיים המודרניים בארץ ישראל ובמדינת ישראל.
דרשת חז"ל שהובאה לעיל נסבה על פסוק ו' בפרק לג בישעיהו. תחילתו של הפרק עוסקת בנחמת ישראל הן בזמן המלך חזקיהו והן בזמן המלך המשיח (רד"ק): 'הוי שוֹדד ואתה לא שדוּד ובוגד ולא בגדו בך, כהתימך שודד תושד כנלתך לבגוד יבגדו בך'. הקב"ה אומר לסנחריב מלך אשור ולמלכי אומות העולם שאמנם שודדים מצליחים הם, אך הוא מבטיח שיגיע גם זמנם – 'כהתימך שודד תושד כנלתך' - כאשר תשלים להיות שודד, כי אז תושד גם אתה. בהמשך (שם פס' ו) פונה ישעיה לעם ישראל: 'והיה אמונת עתיך חסן ישועות חכמת ודעת, יראת ה' היא אוצרו'. פשט הפסוק הוא שאם ישראל רוצים בקיום הישועה ובהמשכיותה – רק עיסוק בחכמה, בדעת וביראת ה' הוא הערובה לכך (רד"ק). רש"י מפרש באופן שונה; האמונה של האדם בקב"ה בעתים השונות, בכל המאורעות שעוברים עליו – הן המאורעות המשמחים והן הקשים יותר – מחזקת את החוסן הרוחני שלו.
ריש לקיש פירש פסוק זה פירוש כללי יותר, שאינו קשור דווקא למציאות המסוימת של הצלת עם ישראל בימי חזקיהו או אף לישועת העם בימות המשיח. לדידו הפסוק עוסק בסדר החיים של עם ישראל בכל הזמנים. הפסוק מדבר על חלקי התורה שהאדם צריך להיות עסוק בהם. ההדרכה האלוקית מקיפה את כל חלקי החיים, אך יראת ה' היא הפנינה שבכתר. היא 'אוצרו'. היא הבסיס והיסוד לכל, והיא קודמת לכל החכמות כולן. יראת ה' מבטאת את היחס של האדם לתורה, היחס שעומד ביסוד לימודו אותה, היחס שאכן רואה בה בתורה – הדרכה אלוקית.
לאור מאמרו של ריש לקיש, מחלק המהר"ל (תפארת ישראל פ"י עמ' לד-לה) את תורה שבעל פה לשלושה חלקים, שכל אחד מהם הוא במדרגה גבוהה יותר מקודמו: 'אמונת עתיך' – סדרים זרעים ומועד; 'חוסן ישועות' – סדרים נשים ונזיקין; 'חכמת ודעת' – סדרים קדשים וטהרות.
המדרגה הראשונה עניינה המציאות הטבעית של העולם, והיא באה לידי ביטוי בסדרים זרעים ומועד. הארץ נותנת פירותיה על פי חוקים טבעיים שטבע בה הקב"ה, בלא אפשרות שינוי מצדה, כלשון המהר"ל: 'וקרא זה אמונת מפני שאין משנים פעלם , וכאשר זורע הארץ חטה מגדלת מה שראוי לה לגדל... כמו האדם שהוא נאמן...'. המועדים אף הם שייכים אל עולם הטבע, ונקבעים על פי השמים, על פי עונות השנה שקבועות בטבעו של עולם. המדרגה השנייה היא מדרגת האדם , המורכב מגוף ומנשמה, והיא באה לידי ביטוי בסדרים נשים ונזיקין. סדרים אלו עניינם האדם: התנהגותו של האדם עם אשתו לצורך קיום האנושות, והתנהגותו עם האחר ועם החברה בכללה. המדרגה העליונה שייכת אל המופשט , עניינה עבודת ה' העליונה, וזו באה לידי ביטוי בסדרים קדשים וטהרות. סדר קדשים – עבודת הקרבנות היא עבודת ה', וכל פרט מסדרי העבודה מסתיר מגמות וכוונות מופשטות ועליונות (עי' עין עיה לשבת שם). סדר טהרות עוסק בשמירת האדם מפני פגעים ונזקים רוחניים, ומתוך כך בא האדם להתעלות ודבקות בקב"ה.
אנו מאחלים לעצמנו, לציבור המנויים של 'אמונת עתיך' ולכל הקוראים והלומדים, שנזכה במאה הגיליונות הבאים לעלות ולהתעלות במדרגות החכמה והיראה, ו'ילכו מחיל אל חיל אל אלהים בציון' (תהילים פד, ח).
בברכת שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה.
הרב יואל פרידמן
מכון התורה והארץ

הכנס הכ"ד למצוות התלויות בארץ פטל אוסנה ואוכמניות - סיווגם בתור אילן או ירק, לעניין ערלה וברכות
מתוך הכנס הכ"ד למצוות התלויות בארץ
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















