ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שרה בת רבקה שינדל
לְבֵרוּר זֶה צְרִיכִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְקוֹרוֹת שׁוֹנִים, תּוֹרָנִיִּים, שִׂכְלִיִּים, הִיסְתּוֹרִיִּים, רָזִיִּים*, הוֹפָעִיִּים*, שִׁירִיִּים, וְלִפְעָמִים גַּם-כֵּן פּוֹלִיטִיִּים וְאֶקוֹנוֹמִיִּים*.
נִרְאֶה הַדָּבָר* שֶׁמִּקֹּדֶם נֶעֱרַךְ* הַדָּבָר שֶׁצּוּרַת הָאָדָם תִּשְׁתַּלֵּם בִּכְלָלוּתָהּ, וּבְתוֹר תּוֹסֶפֶת וְיִתְרוֹן יִגָּלֶה עַל הָאֻמָּה הַמְיֻחֶדֶת רוּחָהּ הַמְפֹאָר בְּהַדְרַת קדֶשׁ.
אֲבָל נִתְקַלְקְלוּ הָעִנְיָנִים וְרוּחַ הָאָדָם שָׁקַע כָּל-כָּךְ בַּכְּלָל•, עַד שֶׁלּא הָיָה הַחֹל יָכוֹל* לְהֵעָשׂוֹת בָּסִיס לַקֹּדֶשׁ אֶלָּא אִם כֵּן יְקַלְקֵל אוֹתוֹ, וְהֻכְרְחָה גָּלוּת מִצְרַיִם לָבוֹא בְּתוֹר כּוּר הַבַּרְזֶל, שֶׁצֵּרְפָה* אֶת צַד הָאָדָם שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה לִבְרִיָּה חֲדָשָׁה, וְצוּרָתוֹ הַחֻלִּית נִתְטַשְׁטְשָׁה לְגַמְרֵי. וְהוּחַל* גּוֹי פַּעַם אֶחָת עַל-יְדֵי הַגַּרְעִין הָאֱנוֹשִׁי לַצּוּרָה שֶׁמֵּרֹאשׁ וְעַד עָקֵב כֻּלָּהּ יִשְׂרְאֵלִית, יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל*.
(אורות ישראל ה, ח)
___________________________________
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
8 - עם ישראל חלק ו'
9 - עם ישראל חלק ז'
10 - ישראל ואומות העולם חלק א'
טען עוד
צוּרָתָם – הבנת מהותם ותפקידם. צְרִיכָה לְהִתְבָּרֵר – יש בעניין זה ספק שצריך ליבון. הָאֱנוֹשִׁיּוּת הַכְּלָלִית וכו' – הצד האנושי המשותף לכל בני האדם, האם הוא מופיע בישראל בצורה זהה לשאר העמים. בְּצִבְיוֹנָהּ – בזהות ומהות. הַצּוּרָה הַיִּשְׂרְאֵלִית – הרובד המיוחד לישראל. רָזִיִּים – ספרות הסוד. הוֹפָעִיִּים – גילויי רוח הקודש. אֶקוֹנוֹמִיִּים – כלכליים. נִרְאֶה הַדָּבָר –הרב מבאר את דעתו בליבון הספק. נֶעֱרַךְ – נקבע, נסדר. שֶׁלּא הָיָה הַחֹל יָכוֹל וכו' – המדרגה האנושית (החול) אינה מסוגלת להתרומם למדרגה הישראלית (הקודש) בטהרתה. שֶׁצֵּרְפָה – הסירה את הסיגים. הוּחַל – נולד. יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל – יעקב מציין את האפשרות שהייחוד הישראלי הוא קומה נוספת ע"ג הקומה האנושית וישראל מציין את האפשרות שישראל מיוחדים מעקב ועד ראש.
ביאורים
בעם ישראל ישנה תכונה מיוחדת שאין בגויים והיא היכולת להביט על הכל במבט של קודש. אך איך אנו צריכים להתייחס לתכונה זו? מחד, אפשר להבין שתכונה זו היא תוספת לקומת האדם שקיימת בהם, כמו שמוזיקאי בעל כישרון אומנותי הוא אדם בעל תכונה נוספת מיוחדת. לפי זה ניתן לומר שישראל הם בני אדם בעלי תכונה ישראלית רוחנית מיוחדת. מאידך, אפשר לומר שישראל שונים לגמרי מאומות העולם, שהם מדרגה חדשה בבריאה. יש דומם, צומח, חי, אדם, אך ישנה מדרגה נוספת והיא ישראל. אין להקל ראש בשאלה זו, מכיוון שהיא גוזרת את היחס בין ישראל לעמים. האם אנחנו ואומות העולם שווים לגמרי אלא שאנו בעלי תכונה נוספת, או שכלל אין קשר בין ישראל לאומות, והמראה האנושי החיצוני הדומה מטעה אותנו?
יש צדדים לכאן ולכאן, ולכן כדי לענות על כך צריך מחקר גדול ומקיף. מסקנת הרב היא שנראה ששני המבטים הללו נכונים, אך תלוי באיזה זמן. בשלב הראשון של האנושות היו אנשי הסגולה כשאר הגויים, אך הם היו בעלי תכונה מיוחדת. נח, מתושלח, שם ועבר היו אנשים עליונים שהסגולה הייתה בהם. הם פעלו בקרב הגויים וניסו לרוממם. בדרך זו הייתה צריכה לקום אומה מזרע אברהם, יצחק ויעקב, שהיא תהיה אומה ככל האומות עם תכונה רוחנית נוספת, כמו היחס שבין הכוהנים לישראל בתוך עם ישראל. אך במהלך ההיסטוריה, כשהאנושות ירדה לשפלות מוסרית גדולה, התברר שלדרך זו אין סיכוי – הצד החומרי שלט באדם ללא עוררין ודחק את הצדדים הרוחניים. אם התכונה הרוחנית העדינה שקיימת בעם ישראל הייתה תוספת על הגוף הגויי החומרי, היא לא הייתה יכולה להתגלות. הגוף העוצמתי והתרבות החומרית היו מאפילים עליה בשליטתם על האדם. היה צריך לזכך גם את הגוף החומרי, כדי שיהיה ראוי להיות נושא הקדושה. לכן הייתה צריכה לבוא גלות מצרים אשר זיככה את גופנו הלאומי והאישי ונולדנו מחדש. והפעם עם ישראל נברא מחדש ללא קשר עם אומות העולם. זוהי מדרגה חדשה בבריאה.
אף על פי שעכשיו אנו ישראלים ואין בנו שום שותפות עם אומות העולם, חשוב לדעת את השלב הראשון בהיסטוריה, שבו הסגולה הייתה מעלה נוספת על האדם ולא שינוי מוחלט, מכיוון שהמטרה היא לתקן את העולם כולו ולהבין שלשם אנו צריכים לחתור.
הרחבות
•ההבדל בין ישראל לאומות העולם
אֲבָל נִתְקַלְקְלוּ הָעִנְיָנִים וְרוּחַ הָאָדָם שָׁקַע כָּל-כָּךְ בַּכְּלָל. הרב קוק מסיק שמדרגת ישראל אינה מדרגה נוספת על גבי מדרגתם של שאר העמים, אלא שהיא יצירה חדשה לגמרי – יצירה ישראלית. במקום אחר כותב הרב קוק שיצירה זו באה לידי ביטוי לא רק באותם דברים בהם מתייחדים ישראל, כמו תורה ומצוות, אלא שחייהם של ישראל על כל מרחביהם שונים בתכלית מאלו של אומות העולם: "כשם שאף על פי שכל מדריגה נזקקת לאותם החלקים שישנם במדריגה שתחתיה, מכל מקום היא אינה לוקחת את החלקים ההם על פי אותה התבנית שהם נמצאים בה במדריגה הירודה, כי אם היא מסגלתם לפי ערכה מתחילת הוייתם" [הגדה של פסח, מכון הרצי"ה, עמ' רה-רו] כשם שכבר בחלק הדומם שבצומח מופיעה צמיחה, וכשם שכח הצמיחה שבחי מופיע במערכת מרכזית המתאימה לתכונת החי, כך גם הישראליות חודרת את כל חיי האומה.
דבר זה נכון גם לגבי הלאומיות הישראלית. ב' לשלושה באלול' [א, יא] כותב הרב צבי יהודה בשם הרב קוק שהלאומיות הישראלית איננה לאומיות רגילה (חיבת העם את ארצו) שעל גביה מופיעה מדרגה נוספת של קודש, אלא היא לאומיות בעלת מהות חדשה לגמרי. מהות המתחילה מהתורה. בזכות התורה והחיבור הנשמתי לארץ, התפתחה בעם ישראל תנועה לאומית ביחס לארץ ישראל.
שאלות לדיון
מדוע אין די בבירור תורני בעניין זה? מדוע צריך לברר זאת גם במקורות חיצוניים?
נראה שאין זו פסיקה חותכת. כיצד ייתכן שבנושא כל כך מהותי אין גישה ידועה ומוסכמת?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך מותר להכין קפה בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכלוך הקדוש
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך ניתן לברור מרק בשבת?
למה ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
