ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- יסודות האמונה
- משפחה חברה ומדינה
- התבוננות אמונית
- לאור ספר הכוזרי
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
אמר החבר למלך כוזר: ראה כמה השתדלו האבות לגור בארץ בעודנה בידי עובדי ע"ז, כמה השתוקקו אליה כאשר רחקו ממנה, עד שדאגו להעלאת עצמותם אליה כמו שמצינו אצל יעקב ויוסף. כמה התחנן משה רבנו להיכנס לארץ, וכמה קשה היה לו לקבל את הגזירה שלא יכנס לארץ, ומה גדול היה בעיניו החסד כאשר ניתן לו לראותה כמו שנאמר: "עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפונה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך". עצם הראיה של א"י, אפילו בלי להיכנס אליה היא דבר גדול מאד בשביל משה.
אפילו בני עמים אחרים יודעים את מעלתה של א"י, והם היו שולחים קרבנות שיקריבו בעבורם ויתפללו בעדם בבית הגדול ההוא. וראה כמה מכבדים היום את הארץ אם כי פסקה השכינה מלהראות בה, שכן כיתות דתיות עולות לרגל אליה עוד היום, וחומדות אותה כידוע.
יסודות האמונה (52)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
29 - 29. "מצאת מקום חרפתי" - החיים בגולה
30 - 30. המשך ביאור מעלת א"י
31 - על בית המקדש
טען עוד
ועוד אמרו דבר חריף באופן מיוחד על המעלה של א"י, ועל החיסרון של חוצה לארץ: "כל הדר בא"י דומה למי שיש לו אלוה, וכל הדר בחו"ל דומה למי שאין לו אלוה". וכך אמר דוד כאשר נאלץ לברוח לחו"ל: "כי גרשוני מהסתפח בנחלת ה' לאמור לו עבוד אלוהים אחרים". גרוש מהארץ משמעותו: "לך עבוד אלוהים אחרים". ומה כבר אפשר להוסיף אחרי המאמר הזה?
אפילו למות בא"י זו מעלה, לא רק לחיות בה. אמרו חכמים: "כל הקבור בא"י, כאילו קבור תחת המזבח". וכאשר נשאל רבי חנינא אם מותר לאדם לצאת לחו"ל ליבם את אשת אחיו, כלומר לצאת לדבר מצווה אמר רבי חנינא בלשון חריפה: "אחיו נשא גויה, ברוך המקום שהרגו! והוא ירד אחריו?!" אחיו שירד לחו"ל והתחתן שם, זה כל כך חמור - כאילו נשא גויה. ואיך יעלה על הדעת שאחיו ירד ליבם את אשתו?
וכן אסרו חכמינו למכור קרקע בא"י לנכרי, וכן אמרו: "אווירא דא"י מחכים". ומאהבתה לארץ אמרו: "כל המהלך ד' אמות בא"י, מובטח לו שהוא בן העוה"ב.
אלה מעלות הארץ שסיפר עליהן החבר למלך כוזר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
