דין הפלת עוברים בעלי ליקויים קשים | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

360

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

האם מותר להפיל עובר שסובל מליקויים קשים
אחת השאלות הקשות בהלכה: במקרה שנודע בעת היריון שהעובר סובל מליקויים קשים, האם מותר להפסיק את ההיריון? בעבר שאלה זו לא הייתה קיימת, מפני שלא הייתה אפשרות לבדוק את מצבו של העובר. עם זאת, תינוקות שסבלו מליקויים משמעותיים בדרך כלל נפטרו בתקופת הינקות או הילדות, שכן תמותת תינוקות וילדים הייתה גבוהה מאוד, ואפילו מקרב הילדים הבריאים למעלה מחמישים אחוזים לא הגיעו לגיל הנעורים.

מעמד הביניים של העובר
מצד אחד, ברור שישנו איסור להמית עובר או לגרום למיתתו. ולא זו בלבד אלא שאף מחללים שבת כדי להציל עובר, ואפילו אם עוד לא מלאו לו ארבעים יום. זאת מפני שהוא עתיד להיות אדם חי, וכפי שאמרו חכמים (יומא פה, ב) "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" (בה"ג, רמב"ן, פניני הלכה שבת כז, ג).
מנגד, כל זמן שהעובר עדיין במעי אמו, אין עליו דין של אדם חי. ולכן אף שההורג אדם חייב מיתה, ההורג עובר אינו חייב מיתה. ומכיוון שהעובר עוד לא נחשב חי, אינו יורש כמו ילד שכבר נולד ואינו נטמא למת, ורק מרגע לידתו הוא נחשב כאדם לכל דבר (נדה מד, א ב).

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

459 - להשתחרר מן החומרנות

460 - דין הפלת עוברים בעלי ליקויים קשים

461 - שם עולם, טוב מבנים ומבנות

טען עוד

מקור האיסור להפיל
למדנו בפרשת השבוע: "שופך דם האדם באדם דמו יישפך, כי בצלם אלוקים עשה את האדם" (בראשית ט, ו). ודרש מכאן רבי ישמעאל: איזהו אדם שבאדם - זה עובר, שגם ההורג עובר חייב מיתה (סנהדרין נז, ב; רמב"ם מלכים ט, ד. ויש לדעת שעונש המיתה אמור רק לבני נח, וכשם שגם בן נח שגונב פרוטה חייב מיתה, אלא שהוא עונש מקסימלי שנועד להרתעה ונתון להחלטת בית הדין של אותה אומה).
אמנם השאלה היא מה יסוד איסור ההפלה, האם משום רצח או משום חבלה. לכאורה מכך שהאיסור הוזכר יחד עם איסור רצח, משמע שהוא ענף של רצח. ומאידך, מכך שהיה צריך לרבות באופן מיוחד את העובר, משמע שבלא זאת לא היינו יודעים שאסור להרוג עובר, הרי שאיסור ההפלה הוא משום חבלה בלבד. וכן למדנו בתורה (שמות כא, כב) שהפוגע באישה הרה והפיל את עוברה חייב בתשלום נזקין, ומשמע מכך שאין הפלה נחשבת כרצח.

דעת המחמירים
דעת הרב אונטרמן והרב פיינשטיין היא שאכן הפלה אסורה משום רצח, ולכן בשום אופן אין היתר להפיל עובר ואפילו הוא סובל ממחלות קשות ביותר. ורק כאשר ההיריון מסכן את חייה של האם מותר לבצע הפלה, שחייה קודמים לחיי העובר.
ויש שהורו לאסור הפלה משום חומרת העניין וערך חיי האדם, אבל לא התייחסו אל הפלה כאל רצח ממש. וכן הורו הרב אוירבך והרב אלישיב (נשמת אברהם חו"מ תכה, א, 1).
כיוצא בזה בשו"ת שבט הלוי (ז, רח; ט, רסו) דחה את דברי הסוברים שיש בהפלה איסור רצח, ואף על פי כן התיר הפלה רק במצב של ספק נפשות.
ויש שהחמירו מחמת שצירפו שיקול נוסף, שקשה לסמוך על הרופאים, שפעמים רבות אומרים בביטחון שהעובר הוא בעל מום ולבסוף נולד עובר בריא. ולכך נטה הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ח"ד אה"ע א), הואיל והוא ספק איסור דאורייתא, וקשה לסמוך על הרופאים.

דעת המתירים
רבים סוברים שאיסור הפלה הוא משום חבלה והשחתה. כך כתבו בשו"ת מהרי"ט (א, צז) ובשו"ת חוות יאיר (ל"א). לפי זה, במקרים חמורים וכדי למנוע צער גדול - יש מקום לשקול להתיר ביצוע הפלה.
בשו"ת רב פעלים נשאל על מקרה של עובר ממזר בחודש החמישי, האם מותר להפילו. ולא רצה להשיב בהכרעה ברורה, אלא סיכם לרב השואל שלפי דעת החוות יאיר כשאין צורך גדול אסור מלכתחילה. ולפי מהרי"ט (א, צז) הפלה אסורה משום חבלה, ומותרת בשעת הצורך. ומשמע מדבריו שנטה להקל. ובשו"ת שאלת יעב"ץ (א, מג) התיר להפיל עובר ממזר.
ובשו"ת תורת חסד מלובלין (אה"ע) סיכם שיש מחלוקת ראשונים האם איסור הפלה מהתורה או מדברי חכמים, והאם לדעת הסוברים שהוא מהתורה מותר להפיל לצורך גדול של האם גם כשאין האם בסכנת נפשות.
ובשו"ת משפטי עוזיאל (ח"ד חו"מ מד) נשאל על אישה שלדעת הרופאים אם תמשיך בהיריון תהיה חירשת, והשיב שהואיל וחירשות היא ניוול גדול, מותר לה להפיל.
וכן בשו"ת שרידי אש (חו"מ קסב) נטה להקל על פי דעת רוב הראשונים שאין הפלה נחשבת רצח, כי העובר אינו נחשב עדיין נפש.
וכן כתב מו"ר הרב שאול ישראלי (עמוד הימיני לב). וכן הורה הרב אליעזר ולדנברג בשו"ת ציץ אליעזר (ח"ט נא, ג, ג, ועוד מקומות רבים), תוך שהוא מבסס דבריו בדיון רחב ויסודי בכל צדדי הסוגיה.

הסיבה לסיכום הסוגיה בעבר
לפני כעשרים וחמש שנים סיפרה לי אחותי, שעבדה כאחות בבית החולים שערי צדק, שרוב התינוקות היהודים שנולדים עם תסמונת דאון וליקויים אחרים חמורים בהרבה הם ממשפחות של שומרי מצוות. וזאת משום שהציבור אינו מודע לכך שיש פוסקים שמקלים להפיל במקרים של מחלות, ולכן נשים רבות אינן מבצעות בדיקות בהיריון. וגם מי שנבדקה והתברר כי עוברה סובל מליקויים קשים, אינה מעלה בדעתה שיש מקום לשאול בזה שאלת חכם.
הזדעזעתי לשמוע עובדה מצערת זו, וליתר ביטחון בדקתיה עם רופאים שונים, ואכן התברר שזו המציאות. חשבתי שיש ערך גדול לפרסם את דעת המקלים בפינת ההלכה היומית ששידרתי אז בערוץ 7.
אלא שידעתי שיהיו שיטענו כי אין לפרסם את דעת המקלים, שמא תיפרץ הגדר ויהיו נשים שיורו לעצמן היתר להפיל גם מסיבות כלכליות או חברתיות או מחמת ליקויים קלים, דבר האסור לדעת כל הפוסקים.
הלכתי לשאול בזה את מו"ר הרב אברהם שפירא שליט"א, ראש ישיבת מרכז הרב והרב הראשי לישראל, ואף הוא הצטער לשמוע את הנתונים, וענה לי שחשוב מאוד לפרסם את דעת המקלים, שכן אפשר לסמוך עליהם. וכששאלתיו אם אוכל לפרסם בשמו את דעתו, לא רצה להכריע כאחת הדעות, אלא הדריך אותי לומר שכל משפחה רשאית להחליט אם לשאול רב שנוטה לחומרא או לקולא (לימים שמעתי שלאחר שהרב ישראלי והרב ולדנברג נפטרו, וכבר לא יכול היה לשלוח את השואלים אליהם, הורה אף הוא בעצמו להיתר).
אכן לתועלת הרבים לימדתי הלכה זו במסגרת פינת ההלכה של ערוץ 7. לאחר מכן סיכמתי הלכות אלו בהרחבה בספרי 'פניני הלכה' (ליקוטים ב), ובמסגרת הטור 'רביבים'.

העיקר כדעת המקלים
בשנה האחרונה שבתי לברר סוגיה כבדה זו, ומתוך לימודי התחזקתי בעמדה שהעיקר כדעת המקלים, שכן עולה מסוגיית הגמרא ומדברי הראשונים והאחרונים שאיסור הפלה הוא משום השחתה ולא משום רצח. ואמנם בדור האחרון פוסקים רבים נטו לחומרא, מיעוטם מפני שסברו שהפלה אסורה משום רצח, ורובם מפני הערך הגדול של החיים שטמונים בעובר. ויש שהורו כך מפני שלא סמכו על חוות דעתם של הרופאים.
ואף שלכאורה מכיוון שמדובר בשאלה חמורה היה ראוי לחשוש לדעת המחמירים, מכל מקום במקרה זה נכון להקל, מפני שהחמרה בשאלות אלו עלולה לגרום סבל נורא להורים ולנולדים, ולעתים הסבל מוביל לפירוק המשפחה. לפיכך, בשעת דחק גדולה, כגון שהעובר סובל מטיי-זקס או ממומים קשים אחרים, או כשידוע שהוא ממזר, או שהמשך ההיריון עלול לגרום לאם עיוורון או חירשות - אפשר לסמוך על דעת המקלים, שדעתם מבוססת יותר. ולכך נטו רבותיי, ראשי ישיבת מרכז הרב.
אמנם בכל שאלה חמורה שכזו חייבים לקבל חוות דעת של רופא ישר שמתייחס בחרדת קודש לחיי העובר, ולאחר מכן לשאול רב שמצוי בתחום.

מעשה רב
שמעתי מאבי מורי שליט"א, שבהיותו ר"מ צעיר בישיבת מרכז הרב, לפני כארבעים וחמש שנים, פנה אליו זוג בשאלה: האישה חלתה באדמת בהיותה בהיריון, ולדברי הרופאים יש סיכון של עשרים וחמישה אחוזים שהעובר יהיה בעל מום. בתחילה הלך לרב שאול ישראלי, מראשי הישיבה. אולם למרות שבספרו 'עמוד הימיני' כתב להתיר, לא רצה להכריע בשאלה זו, והפנה את אבי מורי לחברו הרב יוסף שלום אלישיב, שנטה לחומרא. ואכן הרב אלישיב השיב שאין אפשרות להתיר ללא חשש של פיקוח נפש, אבל אם יש חשש שהאישה תחלה בנפשה, אפשר להקל. שאלו אבי: ואיך נדע אם יש חשש כזה? והשיב: שהאישה המעוברת תחליט.
האישה לא הייתה יכולה להחליט והזוג נותר בצער רב מאוד. כיוון שכך, הלך אבי למורו ורבו ראש הישיבה מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל - שהיה מבוגר מהרב ישראלי והרב אלישיב בכעשרים שנה, אבל לא נהג לפסוק הלכה - ושאלו כיצד נכון לנהוג, אחר שהרב ישראלי נמנע מלהתיר והרב אלישיב החמיר. הרב צבי יהודה השיב, שיש לסמוך על התשובה הכתובה של הרב ישראלי ולהתיר את ההפלה. עד כאן המעשה.
כפי הנראה הרב ישראלי נמנע מלהתיר, מפני שכתב בתשובתו שרק כאשר רוב הסיכויים שהעובר חולה, מותר להפיל. וכיוון שבמקרה המדובר הסיכון היה של עשרים וחמישה אחוזים, נמנע מלהתיר. ומה שהורה הרצי"ה הוא על פי העיקרון שכתוב בתשובת הרב ישראלי, לפיו הפלה אסורה משום חבלה ולא משום רצח, ובמצב שיש סיכון משמעותי וגם בני הזוג בצער רב מאוד, אפשר לסמוך על היסודות המבוארים בתשובה.

רביבים

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
אין היתר לפסול את ההיתר
אייר התשע"ה
רביבים
ביאור דעת המחמירים בגיור
סיון תשפ"ב
58 דק'
אורות התורה
תורה לשמה - לא פה ולא שם
אורות התורה, פרק ב'
ט"ז אדר ב' תשע"א
רביבים
צביון נכון ליום השואה
תשע"ד

רביבים

רביבים
גדול הנהנה מיגיע כפיו
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו
רביבים
בנס או בדרך הטבע
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ה
רביבים
כבוד חכמים והנצחת נדיבים: סדר העדיפויות בבית הכנסת
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ"ו
רביבים
ציצית ותפילין לנשים
הרב אליעזר מלמד | אב תשפ"ה

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרב אליעזר מלמד
הרב חגי לונדין
הרב ש. יוסף וייצן
הרב מרדכי גרינברג
הרה"ג חיים שטיינר
הרה"ג דוב ליאור
הרב שמעון קליין
הרב יהודה מלמד

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו