ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- נצח ישראל למהר"ל
מצב ישראל סמוך לביאת המשיח מנוגד לטבע
כָּל 1 הֲוָיָה שֶׁהוּא בָּעוֹלָם הִיא 2 מִתְהַוָּה מִקְצָת אַחַר מִקְצָת, כְּמוֹ שֶׁתִּרְאֶה בְּכָל הֲוָיוֹת צְמָחִים וּבַעֲלֵי חַיִּים, שֶׁמִּתְהַוִּים מִקְצָת אַחַר מִקְצָת. וּמֵעַתָּה יֵשׁ לְךָ לִשְׁאֹל הַסִּבָּה שֶׁתִּרְאֶה בְּעִנְיַן הַגָּלוּת הֶפֶךְ זֶה. שֶׁקֹּדֶם וְסָמוּךְ לְבִיאַת הַגּוֹאֵל נִרְאֶה שִׁפְלוּת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר 3 מִמַּה שֶּׁהָיָה כְּבָר, הֵן מִצַּד שִׁפְלוּתָם בְּעַצְמָם, שֶׁכִּמְעַט נִשְׁתַּכְּחָה תּוֹרָה, וְאֵין גְּדֻלָּה בְּיִשְׂרָאֵל. וְהֵן מְרוּדִים וּשְׁפָלִים וּבְזוּיִים בֵּין הָאֻמּוֹת מְאֹד מְאֹד, כָּל שָׁעָה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיָה. וְדָבָר זֶה שְׁאֵלָה גְּדוֹלָה.
________________________________
כל 1 דבר המתהווה בעולם 2 מתפתח שלב אחר שלב, כמו שניתן לראות בהתהוות הצמחים ובעלי החיים, שהתהוותם היא התפתחות שלב אחר שלב. לאור זאת יש לשאול, מדוע בענין גאולת ישראל התהליך הפוך, שבסוף גלותם, סמוך לביאת הגואל, ישראל נמצאים בשפלות הגדולה ביותר, יותר 3 מכל מה שהיו קודם לכן. שפלות זו היא בכמה מישורים, הן מצד עצמם, שכמעט נשכחה מהם התורה, הן מצד הגדולה שלא נמצאת בהם, והן מצד האומות, שהם מדוכאים, מושפלים ובזויים מאד מאד ביניהן, וכל שעה מצבם מחמיר. שאלה זו היא שאלה נכבדה.
נצח ישראל למהר"ל (120)
בשביל הנשמה
107 - פרק כ"ז חלק ה'
108 - פרק ל"ב חלק א'
109 - פרק ל"ב חלק ב'
טען עוד
הקדמה
לא מעט פעמים, אם זה בלימוד, בתפילה או סתם בשיחת חברים יוצא לנו לעסוק בנושא ביאת המשיח ובמציאות הנפלאה שתהיה בעולם מיד אחרי ביאתו. אנו יודעים שתקופה זו תהיה מאושרת ושמחה, אך איננו יודעים לפרט מה בדיוק יתרחש בה. לעיתים, אנו לוקחים את מאמרי חז"ל בעניין זה ומנסים לדמיין מציאות שאינה מוכרת לנו בכדי להבין מעט מה עתיד לקרות אז, אך לא תמיד הדבר עולה בידינו. הסיבה לכך היא שמדובר על מציאות רוחנית אחרת לגמרי, שאיננו רגילים לחוש אותה בחיינו בעולם הזה.
בפרק זה עוסק המהר"ל בהרחבה בפער המשמעותי שבין התקופה העתידית לבין ימינו. הוא מלמד אותנו שהפער בין העולם הרוחני העתידי לבין העולם שאנו מכירים הוא פער גדול. מושגי החומר שאותם אנו חיים בעולם הזה, אינם המושגים הרוחניים השייכים לעולם שאחרי ביאת המשיח. מעל לעולם האנושי החומרי, קיימת מציאות מושלמת, מציאות רוחנית עליונה והיא זו שתצא אל הפועל בימות המשיח.
דברים אלו יוצרים פרספקטיבה אחרת על דברי חז"ל, ומסבירים לנו את היחס הנכון לעולם הרוחני העתידי. הם מאפשרים להתבונן בעמקות ובאורך רוח על תופעות רבות שיקרו טרם הגעתו של המשיח. המהר"ל מלמד אותנו שיצירת העולם החדש, טומנת בחובה את הריסת המציאות הקודמת אליו. ממילא, מובן שיתרחשו גם תופעות קשות וכואבות, אך הן אינן סתם אוסף של מקרים טראגיים, אלא שייכוֹת לסדר ההופעה של המשיח וליצירת העולם הרוחני החדש. התבוננות זו בונה בתוכנו את ההבנה שגם התופעות הקשות הן אבני דרך בעלייה ובבניין.
ביאורים
הרבה פעמים אנו מזכירים בדברינו את הציפייה לגאולה העתידה. אנו יודעים שהנביאים הבטיחו לנו שעתידם של עם ישראל יהיה טוב ומושלם, זוכרים שמובטחים לנו גאולת עם ישראל ושיבתו לארצו, ביאת המשיח ובניין המקדש וכדומה.
אנו רגילים למצב שבו לקראת דבר טוב מתרחש תהליך חיובי של התפתחות. לפני שאדם אוכל פרי טעים ועסיסי, הוא יכול לחזות בצמיחה הנפלאה של הפרי, איך שלב אחרי שלב הוא גדל ומתפתח.
דווקא בגלל זה כשאנו מתבוננים בדברי חז"ל על התקופה שקודם ביאת המשיח, אנו תמהים מאוד על גודל הנפילות שאמרו לנו חז"ל שיהיו בתקופה זו. לפי תיאורם של חז"ל במקום שיהיה שגשוג גדול ועלייה רוחנית וגשמית בכל התקופה הקודמת לגאולה, תהיה התפרקות גדולה, נפילות וסבל גדול. דבר זה מביא אותנו לתמוה מדוע התהליך המתואר לעיל הוא הפוך? האם לא הגיוני יותר שהתקופה שלפני הגאולה תהיה תקופה של עלייה מתמדת? עם שאלה זו יתמודד המהר"ל בהמשך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
