ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר העיקרים
וּלְפִי שֶׁרָאִיתִי אֲנִי, הַצָּעִיר יוֹסֵף אַלְבּוֹ — הַיּוֹשֵׁב פֹּה הָעִיר שׂוֹרִיאָה, אֲשֶׁר הֱנִיעַנִי* הֵנָּה הַמֵּנִיע הָרִאשׁוֹן* — גֹּדֶל מַעֲלַת זֶה הַדְּרוּשׁ, וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ, וְרֹב הַבִּלְבּוּל וְהַמְּבוּכָה אֲשֶׁר נָפַל לַמְעַיְּנִים בּוֹ, וְשֶׁכֻּלָּם צָלְלוּ בְמַיִם אַדִּירִים וְלֹא הֶעֱלוּ בְיָדָם דָּבָר שֶׁרָאוּי לָשׂוּם לֵב עָלָיו, כִּי בֵאֲרוּ הָעִקָּרִים לְפִי הָאֹמֶד הָעוֹלֶה עַל הָרוּחַ בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה, מֵאֵין פְּנוֹת אֶל מַה שֶּׁרָאוּי לַחְקֹר עָלָיו כְּדֵי שֶׁיִּתְבָּרֵר הַדְּרוּשׁ עַל אֲמִתָּתוֹ — נָתַתִּי אֶת לִבִּי לַחְקֹר עַל הָעִקָּרִים הַכּוֹלְלִים לַדָּת הָאֱלֹהִית, חֲקִירָה מַסְפֶּקֶת, וְחִבַּרְתִּי הַסֵּפֶר הַזֶּה.
משמעות שם הספר
וְקָרָאתִי שְׁמוֹ "סֵפֶר הָעִקָּרִים", לְפִי שֶׁהוּא חוֹקֵר עַל עִקָּרֵי הַדָּתוֹת בִּכְלָל, וּבִפְרָט עַל עִקָּרֵי הַדָּת הָאֱלֹהִית; וְאִם הַדָּת הָאֱלֹהִית רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה אַחַת אוֹ רַבּוֹת; וְאִם הֵן רַבּוֹת — בַּמֶּה יִתְחַלְּפוּ* הָאַחַת מִן הָאַחֶרֶת. וְאַחַר יַחְקֹר עַל עִקָּרֵי תוֹרַת מֹשֶׁה, שֶׁהַכֹּל מַסְכִּימִים בָּהּ שֶׁהִיא אֱלֹהִית, וִיבָאֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עִקָּרִים כּוֹלְלִים — מֵאֲשֶׁר* הִיא אֱלֹהִית; וְעִקָּרִים מְיֻחָדִים — מֵאֲשֶׁר הִיא פְרָטִית. וִיבָאֵר שֶׁיֵּשׁ לָעִקָּרִים הַכּוֹלְלִים עִקָּרִים אֲחֵרִים, פְּרָטִיִּים, יִקָּרְאוּ "שָׁרָשִׁים", לְפִי שֶׁהֵם נִכְנָסִים תַּחַת הַכּוֹלְלִים וּמִסְתָּעֲפִים מֵהֶם, וּבְסִלּוּק הַכּוֹלְלִים יִסְתַּלְּקוּ הַפְּרָטִיִּים. וִיבָאֵר שֶׁהָעִקָּרִים הַכּוֹלְלִים לַתּוֹרָה הָאֱלֹהִית הֵם שְׁלֹשָׁה, שֶׁהֵם: "מְצִיאוּת ה'" וְ"תוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם" וְ"שָׂכָר וָעֹנֶשׁ". וּבַעֲבוּר-זֶה חִלַּקְנוּ הַסֵּפֶר הַזֶּה לְאַרְבָּעָה מַאֲמָרִים. הָרִאשׁוֹן — לַחְקֹר מִן הָעִקָּרִים בִּכְלָל: כַּמָּה הֵם, וְאֵי-אֵלּוּ הֵם. וְהַשֵּׁנִי — לַחְקֹר מִן הָעִקָּר הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא "מְצִיאוּת ה'", וְהַשָּׁרָשִׁים הַנִּתְלִים בּוֹ. וְהַשְּׁלִישִׁי — לַחְקֹר מִן הָעִקָּר הַשֵּׁנִי, שֶׁהוּא "תּוֹרָה מִן הַשָּׁמָיִם", וְהַדְּבָרִים הַנִּתְלִים בּוֹ. וְהָרְבִיעִי — לַחְקֹר מִן הָעִקּ ָר הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא "הַשָּׂכָר וְהָעֹנֶשׁ", וְהַשָּׁרָשִׁים הַמִּסְתָּעֲפִים מִמֶּנּוּ וְהַדְּבָרִים הַנִּתְלִים בּוֹ.
ראוי לעמול בדבר הנעלה יותר
וּמֵאֲשֶׁר הוּא מְבֹאָר כִּי כְפִי מַעֲלַת הַדָּבָר הַמְבֻקָּשׁ הַשָּׂגָתוֹ*, כֵּן רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה עֲמַל הָאָדָם וְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ לְהַשִּׂיגוֹ; כִּי כְשֶׁהַדְּרוּשׁ גְּדָל-הָעֵרֶךְ, רָאוּי שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל הָאָדָם הִשְׁתַּדְּלוּת חָזָק לְהַשִּׂיגוֹ, וּכְשֶׁאֵינוֹ גְדָל-הָעֵרֶךְ, אֵין רָאוּי לְהִשְׁתַּדֵּל בְּהַשָּׂגָתוֹ הִשְׁתַּדְּלוּת חָזָק, אֲבָל הַהִשְׁתַּדְּלוּת מִתְיַחֵס* אֶל הַדָּבָר הַמֻּשָּׂג; כִּי לֹא יְשֻׁבַּח מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה כֵלִים שָׁוִים כִּכַּר כֶּסֶף לַעֲשׂוֹת* מַחַט-בַּרְזֶל אַחַת, כְּמוֹ שֶׁיְּשֻׁבַּח מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה כֵלִים שָׁוִים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף לַעֲשׂוֹת מְחָטִים בְּבִלְתִּי-תַכְלִית*, אַחַת לְאַחַת, בָּזֶה-אַחַר-זֶה,
ערך ידיעת העיקרים
וְהָיָה הַדְּרוּשׁ הַזֶּה, שֶׁהוּא יְדִיעַת עִקָּרֵי הַדָּתוֹת, דָּבָר גְּדָל-הָע ֵרֶךְ יוֹתֵר מְאֹד, לְפִי שֶׁכָּל שְׁלֵמוּת הָאֲנָשִׁים [שֶׁהֵם בַּעֲלֵי דָתוֹת], וַאֲפִלּוּ שֶׁהֵם בַּעֲלֵי דָתוֹת מִתְחַלְּפוֹת, לֵידַע עִקָּרֵי דָתָם הוּא — וְעַל-כֵּן רָאוּי שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל לַחְקֹר בָּזֶה בְּכָל מַאֲמַצֵּי כֹחֵנוּ, כְּפִי הָאֶפְשָׁרוּת וְהַיְכֹלֶת וּכְפִי מַה שֶּׁיִּסְבֹּל טֶבַע הָעִנְיָן.
___________________________________
הֱנִיעַנִי – הביא אותי. הַמֵּנִיע הָרִאשׁוֹן – האלוהים. בַּמֶּה יִתְחַלְּפוּ – במה שונים. מֵאֲשֶׁר הׅיא – מחמת שהיא. הַמְבֻקָּשׁ הַשָּׂגָתוֹ – שרוצה להשיגו, להבינו. הַהִשְׁתַּדְּלוּת מִתְיַחֵס וכו' – גודל הטרחה והיגיעה נקבעים לפי מעלת הדבר הנדרש וחשיבותו. לַעֲשׂוֹת – כדי לייצר. בְּבִלְתִּי-תַכְלִית – בלי סוף.
ביאורים
מספר סיבות הניעו את רבי יוסף אלבו לחבר את ספרו. עד ימיו לא היה ספר מיוחד שהקיף וחקר את יסודות היהדות. מהם עקרונות היסוד, האמונות הבסיסיות, שכל יהודי חייב להאמין בהם, עקרונות שאם אינו מאמין בהם, כל אמונתו נופלת? בירור יסודות היהדות עומד בשורש כל אמונתנו הדתית. לדבריו, גם אלו שעסקו בנושא זה, לא ביררו אותו עד תום, ולקו בבלבול ובמבוכה. הם הציבו מספר עיקרים מסוים אך ללא חשיבה מעמיקה תוך בירור יסודות היהדות מתוך מקורותיה.
ספרו נקרא 'ספר העיקרים' מכיוון שהוא עוסק בעיקרי האמונה הדתית. הוא מתחיל בעקרונות האמונה באלוהים ששווים לכל המאמין באלוהים אחד, וממשיך בעקרונות היסוד של היהדות, שניתנה מאת ה'. בתוך העקרונות עצמם, ישנם עקרונות מרכזיים וישנם עקרונות משניים. העקרונות המרכזיים הם כמו השורש לעץ. אי אפשר לעץ להתקיים ללא השורשים. לעומת זאת, העקרונות המשניים הם כמו ענפים אשר חיותו של העץ אינה תלויה בהם.
ישנם שלושה עקרונות יסוד שמהם משתלשלת כל האמונה היהודית; מציאות ה', תורה מהשמים ושכר ועונש. מהם צומחים כל שאר יסודות האמונה, ובלעדיהם אין שום קיום לאף אמונה דתית. מאמרי הספר יוקדשו לכל אחד מיסודות הללו.
נושא ספר זה הוא מהותי וחשוב מאין כמוהו. הוא נוגע בכל אמונתנו הדתית ולכן השקיע רבי יוסף אלבו מאמצים רבים על מנת לברר את העניין ולהגיש לנו את יסודות האמונה בצורה מבוררת ושיטתית. לפי מידת חשיבות הנושא כך מידת הצורך בהשקעה כדי לבררו ולבססו. ככל שהמטרה גדולה יותר כך נשקיע בה יותר משאבים. למשל, אדם שרוצה להפיק מחט אחת צריך להשתמש בסכום מסוים של כסף. אך ככל שהמטרה גדולה יותר, דהיינו להפיק המוני מחטים לשיווק, כך צריך להשקיע מאמץ וסכום גדול יותר של כסף. גם כאן אנו עוסקים בעקרונות העומדים בשורש חיינו ולכן גם אנו צריכים להקדיש זמן וללמוד אותם מתוך שקידה ומאמץ.
הרחבות
•העיקרים והאמונה
וְהָיָה הַדְּרוּשׁ הַזֶּה, שֶׁהוּא יְדִיעַת עִקָּרֵי הַדָּתוֹת, דָּבָר גְּדָל־הָעֵרֶךְ יוֹתֵר מְאֹד. הרב קוק מסביר שעיקרי האמונה יוצרים מעמד יציב לחיים הרוחניים. השייכות אל מרכז חיי האמונה, המתבטאת בעיקרים, מביאה לכך שגם אם האדם נכשל בקיום פרטי המצוות, עדיין נותר קשר מהותי אל האמונה והיהדות. יתר על כן, על ידי חיזוק האמונה בעיקרים ניתן לתקן גם נפילות שבפרטי המעשים, כמו שגוף חי מרפא את אבריו הפגועים: "במערכת האורגנית (החיה) השלמה, כל מה שהיא יותר משתלמת, שולט בה גם כן יותר הכלל הגדול של 'מצטרף לטובה ואינו מצטרף לרעה'. כשאיברים צדדיים נחסרים על ידי איזה מקרה ופגע, הולכים עם זה החיים הכלליים את דרכם ולפעמים הם משיבים גם כן במהלכם את האבידה ומעלים ארוכה ורפואה שלמה... העיקרים הנם מרכזי החיים, התמצית העולה מכל הדעות והרגשות הנטיות ומהלכי החיים שבאור האמונה... החיים של כל פרטי הדיעות והאמונות מכונסים בהם, על כן הם מחיים את כל הסכום של האמונות והדעות... ואם יזדמן קלקול באחד מסעיפי החיים הרוחניים, אף על פי שהוא מחלה ומום, מכל מקום שפע החיים הכלליים השמור באוצר העיקרים, הוא יעשה פעולתו לפעמים לתקן את הפגם כולו" [מאמרי הראיה, עמ' 14].
לעילוי נשמת שאול בן חיים ומזל ז"ל נכד הרב אפרים טייאר זצ"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
