ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ספר העיקרים
- ספר העיקרים- בשביל הנשמה
יִתְבָּאֵר מִזֶּה הַחֲשָׁשׁ הַגָּדוֹל שֶׁיֵּשׁ בַּחֲקִירָה מִן הָעִקָּרִים, שֶׁהוּא מַכְנִיס עַצְמוֹ בְּסַכָּנָה שֶׁמָּא יָבוֹא לִכְפֹּר בְּדָבָר שֶׁהוּא עִקָּר מֵעִקָּרֵי הַתּוֹרָה. שֶׁהֲרֵי לְפִי דַעַת מִי שֶׁמָּנָה הַחִדּוּשׁ* עִקָּר מֵעִקָּרֵי הַתּוֹרָה, הִנֵּה יִהְיֶה הָרַמְבַּ"ם זַ"ל כּוֹפֵר בְּעִקָּר מֵעִקָּרֵי הַתּוֹרָה, חָלִילָה; וְכֵן מִי שֶׁלֹּא מָנָה "בִיאַת הַמָּשִׁיחַ" עִקָּר, יִהְיֶה כוֹפֵר בְּעִקָּר מֵעִקָּרֵי תוֹרַת מֹשֶׁה, לְפִי דַעַת הָרַמְבַּ"ם שֶׁמְּנָאוֹ עִקָּר. וְכֵן יֵשׁ לָדוּן עַל שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁמָּנָה הוּא זַ"ל בָּעִקָּרִים, וְאֵינָם עִקָּרִים, כְּמוֹ שֶׁיָּבוֹא. וּבַעֲבוּר-זֶה אָמַרְנוּ שֶׁיֵּשׁ סַכָּנָה עֲצוּמָה בַּחֲקִירָה מִן הָעִקָּרִים, כִּי בַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא מָה הֵם הַדְּבָרִים שֶׁהַכּוֹפֵר בָּהֶם וְאוֹמֵר שֶׁאֵינָם עִקָּר יִקָּרֵא "כּוֹפֵר בָּעִקָּר".
___________________________________
הַחִדּוּשׁ – שהעולם נברא יש מאין.
ספר העיקרים- בשביל הנשמה (134)
בשביל הנשמה
4 - מאמר א' פרק א'
5 - מאמר א' פרק א'
6 - מאמר א' פרק ב'
טען עוד
רבי יוסף אלבו חוזר על החשש הגדול שיש בהגדרת העיקרים. מניית העיקרים מחייבת את כל אחד מישראל להאמין בהם, ומי שאינו מאמין בהם נחשב ככופר.
הרמב"ם מנה כאחד משלושה עשר עיקרי האמונה את האמונה בביאת המשיח. וכפי שלמדנו, רבי הלל, אחד מאמוראי הגמרא, אשר לא האמין בביאת המשיח, נחשב לפי הרמב"ם ככופר.
מצינו שיטות נוספות ברבותינו הראשונים, המונות את חידוש העולם, דהיינו שהקב"ה ברא את העולם יש מאין, כעיקר מעיקרי האמונה. הרמב"ם לעומתם, לא מנה זאת כאחד מעיקרי האמונה. הוא אף אמר במפורש במורה נבוכים [ב כה]: "דע שהימנעותנו מלדגול בקדמות העולם אינה בגלל הכתוב בתורה שהעולם מחודש. כי אין הכתובים המצביעים על חידוש העולם מרובים מן הכתובים המצביעים על היות האלוה גוף, וגם אין שערי הפירוש בעניין חידוש העולם נעולים בפנינו ולא נמנעים ממנו, אלא היינו יכולים לפרש כפי שעשׂינו לגבי שלילת הגשמות". אם היינו מוכיחים פילוסופית, שהעולם הוא קדמון ולא נברא היינו יכולים לבאר כך את פסוקי התורה. הסיבה שאנו מאמינים שהעולם נברא היא בגלל שכך קיבלנו במסורת ובקבלה. דבר זה דומה לאמונה שהקב"ה אינו גוף. בגלל אמונת יסוד זו אנו מפרשים את כל פסוקי התורה, שמהם משתמע שלקב"ה יש גוף באופן רעיוני ולא כפשוטו. גם הרמב"ם סובר שחייבים להאמין בחידוש העולם עד כדי שאומר: "האמונה בחידוש העולם היא בהכרח יסוד התורה כולה" [מורה נבוכים ב כז]. למרות זאת הוא אינו מונה זאת כעיקר מעיקרי האמונה, שמי שאינו מאמין בו נחשב ככופר. אם כך, יוצא שלפי ראשונים אלו, שמנו את חידוש העולם כעיקר, ייחשב הרמב"ם ככופר באחד מעיקרי היהדות!
אם-כן, בבואנו למנות את עיקרי היהדות, יש לנהוג בזהירות רבה, ואנו צריכים לברר מהם העקרונות שעל פיהם נקבע מהו עיקר ומהו לא.
הרחבות
•חשיבות האמונה בביאת המשיח
"בִיאַת הַמָּשִׁיחַ" עִקָּר. רבי גדליה ליפשיץ מלובלין בביאורו על ספר העיקרים הסביר את חשיבות האמונה בביאת המשיח והסיבה שהרמב"ם מנה אותה בשלושה עשר העיקרים: "כי הוא (הרמב"ם) מנה אותן (את העיקרים)... כדי לחזק אמונת תורתנו בלב ההמון. ולכן מנה המשיח ותחיית המתים בכלל העיקרים כי ההמון אם לא יאמין בהם – יבוא להכחיש בתורה כולה בלי ספק. כי אם לא יאמין שיהיה קץ לגלות ולא ישוב עוד לביתו (לארץ ישראל) בודאי יבוא לפרוץ גדר, כי יבוא לחשוב שאי אפשר להינצל מעונש הגלות הזה ויהיה מההכרח שייפסד לנצח נצחים... ותיפול התורה בכלל ולא ירצה להאמין בשכר המיועד בתורה" [מאמר ראשון פרק ג, ענפים, הערה ב]. הגלות הארוכה גרמה לשבר גדול בעם ישראל. רבים חששו שעם ישראל יישאר בגלות ולעולם לא יגאל ומתוך כך נחלשה אמונתם בתורה שהבטיחה "לזרעך אתן את הארץ הזאת" [בראשית יב, ז]. הרמב"ם הבין שלולא האמונה בביאת המשיח המון העם לא יאמין בתורה ולכן מנה הרמב"ם את האמונה בביאת המשיח לעיקר.
רבי דון יצחק אברבנאל ביאר שהרמב"ם מנה את האמונה בביאת המשיח כעיקר, כדי לבצר את האמונה בהשגחה הפרטית של הקב"ה: "רוב הנביאים מדברים ברוח הקודש כולם הרבו התלונות בענין צדיק ורע לו רשע וטוב לו, עד שמפני זה הרבה מהחכמים בעיונם סלקו ההשגחה האלוהית (חשבו שהקב"ה לא משגיח על העולם). ומפני זה אחרי שהשרישו הרב בעיקרי הידיעה וההשגחה האלוהית השכר והעונש... הניח שני העיקרים האחרונים מביאת המשיח ותחיית המתים כדי לסלק בהם כל ספק והרהור שיעלה בלב האדם על ההשגחה והמשפט האלוהי" [ראש אמנה, יד]. האמונה בביאת המשיח ותחיית המתים מחזקת את ההבנה שהקב"ה עתיד להיטיב עם עם ישראל ועם כל אדם ואדם על פי מעשיו, לכן עיקרים אלה מחזקים את האמונה שהקב"ה משגיח על הנעשה בעולם.
להצלחתם, רפואתם וזיווגם של תושבי נוף איילון ולזרע של קיימא בתוך עמך בית ישראל
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך ללמוד אמונה?
חג החירות
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
למטר השמיים
"בזאת התורה" - איזו תורה?
האם מותר לפנות למקובלים?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
מה אכפת לך?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
