ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
דוד שלום בן סיגל
אהבת ה', כמו גם רמות גבוהות יותר של יראה (כיראת בושת ויראת הרוממות), הן רגשות בוערים שדורשים תהליך פנימי של התבוננות. את מצוות היראה אנו מקיימים בהיותנו "דוסים", ואילו היראה כרגש ממשי תחכה לנו בדרגות גבוהות ומתקדמות יותר בעבודת ה'. את הלב צריך למלא באהבת ה', ועל הרגש הזה צריך לעבוד מיד, בכל יום. בקריאת שמע אנו אומרים "ואהבת... בכל לבבך ובכל נפשך", ולשם כך אנו נדרשים ליגיעה ולתהליך נפשי. האהבה לא תיקבע בלב בלי עמל רב. "כל העבודה והיגיעה של עובדי ה' בתפילה הוא לבוא למידת האהבה". ('קונטרס העבודה' של הרבי הרש"ב, בתחילתו).
קשה לשנות מבפנים
אהבה היא קשר וקירבה נפשית שדורשת תהליך והוא מתרחש בתפילה. בזוהר הקדוש נאמר ש"לית פולחנא כפולחנא דרחימותא" - אין עבודה כמו העבודה של אהבה, לא עבודה מאהבה אלא עבודת האהבה עצמה. היא דורשת זמן והרבה השקעה. אבל היא היא זו שמשנה את האדם עצמו מבפנים, לא כיראה בה האדם שם על עצמו עול מלכות שמים.
התפילה אינה יצירת מסגרת הקשר והמחויבות שביננו לבין ה'. המסגרת של המחויבות היא בקבלת עול מלכות שמים ובמחשבות הראשונות של היום, באמירת "מודה אני" וברכות השחר וכו', על הבוקר עוד לפני התפילה. התפילה באה מיד אחר כך והיא ממלאת את המסגרת באהבה, בקשר של אוהב ואהוב, בדביקות ובהתחברות. זה מייגע הרבה יותר מיצירת המסגרת אבל מביא לסיפוק עצום כשמצליחים בכך.
את היגיעה הזו אנו מקיימים בתפילה בכוונה, בשלב על־גבי שלב, עד שזה יתפרץ בקרבנו באמירת "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך".
זה קורה עכשיו
הפסוק הזה לעוס, מוכר, ומתגלגל על הלשון במהירות כה רבה עד שהלב לעיתים אינו מאזין לו. אם היה בו רק שינון של מצווה, לא היינו צריכים להתכונן אליו כל־כך הרבה. ברכות קריאת שמע שתיקנו לנו חז"ל מכינות אותנו אליו, ובדורות מאוחרים יותר הוסיפו לנו חכמים את פסוקי דזמרה מכיוון שנתמעטו הלבבות ולא יוכלו להגיע לאהבת ה' בקריאת שמע בלי תוספת הכנה. הפסוק האדיר הזה מדבר אלינו יום יום. ההכנה המרובה נובעת מההבנה שאיננו מדברים על תיאוריה: באמירת הפסוק הלב מתמלא באהבה בעוצמה שאיננו מכירים. כשאומרים בתפילה את ה"ואהבת" הכוונה היא שזה קורה אצלנו עכשיו! איננו קוראים ציווי מהתורה אלא מממשים אותו. כל התפילה אנחנו מתכוננים לרגע הנשגב הזה, רגע שמשנה חיים.
עִנְיַן הַתְּפִלָּה הִיא קִיּוּם מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע – "וְאָהַבְתָּ". וְעַל דָּבָר זֶה תִּקְּנוּ כָּל סֵדֶר הַתְּפִלָּה קֹדֶם קְרִיאַת שְׁמַע, כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו בִּקְרִיאַת שְׁמַע "וְאָהַבְתָּ" בֶּאֱמֶת. (בעל התניא, תורה אור פרשת כי תשא
קרוב אליך (654)
רבנים שונים
63 - האם יש הבדל בין עצות נפש לבין התורה?
64 - הגיון ליבי- פולחנא דרחימותא
65 - נפשי בשאלתי
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.











