ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
52 וְכֵיוָן שֶׁזָּכַרְנוּ אֵלֶּה הַשֳּׁרָשִׁים הָאַרְבָּעָה* צָרִיךְ שֶׁנְּבָאֵר אוֹפַנֵּי הָרְאָיָה מֵהֶם. וְנֹאמַר כִּי מַדַּע הַחוּשׁ כָּל אֲשֶׁר יִפֹּל חוּשֵׁינוּ הָאֲמִתִּי בַּדִּבּוּק אֲשֶׁר בֵּינֵינוּ וּבֵינוֹ* רָאוּי שֶׁנֵּדַע שֶׁהוּא הוּא בֶּאֱמֶת כַּאֲשֶׁר הִשַּׂגְנוּהוּ אֵין בּוֹ סָפֵק, אַחַר אֲשֶׁר נִהְיֶה רְגִילִים בְּעִנְיַן הַדִּמְיוֹנִים וְלֹא נִטְעֶה בָּהֶם, כְּעִם* אֲשֶׁר חָשְׁבוּ כִּי הַצּוּרָה אֲשֶׁר תֵּרָאֶה בַּמַּרְאָה כִּי הִיא צוּרָה בְּרוּאָה שָׁם בֶּאֱמֶת, וְאֵינָהּ כִּי אִם טֶבַע מְיֻחָד לַגְּשָׁמִים הַזַּכִּים שֶׁתֵּהָפֵךְ צוּרַת מַה שֶּׁהוּא נִכְחָהּ בָּהּ. 53 וְלֹא כְּעִם אֲשֶׁר שָׂמוּ הַקּוֹמָה אֲשֶׁר תֵּרָאֶה בַּמַּיִם נֶהְפֶּכֶת שֶׁהִיא אֱמֶת תִּבָּרֵא בָּעֵת הַהִיא, וְלֹא יָדְעוּ שֶׁהַסִּבָּה בָּזֶה הִיא בְּשֶׁיִּהְיוּ הַמַּיִם יוֹתֵר עֲמֻקִּים שִׁעוּרָם מִשִּׁעוּר אֹרֶךְ הַקּוֹמָה. 54 וְכַאֲשֶׁר יִשָּׁמֵר מִזֶּה וְזוּלָתוֹ, יַגִּיעַ אֶל דַּעַת הַמּוּחָשׁוֹת בֶּאֱמֶת וְלֹא תַּטְעֵהוּ הַדְּמוּת*, כַּאֲשֶׁר אָמַר הַכָּתוּב (מלכים ב ג, כב): וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד אֶת הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם. 55 אַךְ הַמֻּשְׂכָּלוֹת כָּל אֲשֶׁר יִצְטַיֵּר בְּשִׂכְלֵנוּ הִנָּצֵל מִכָּל פֶּגַע* וְהוּא מַדַּע אֱמֶת אֵין בּוֹ סָפֵק, אַחַר שֶׁנֵּדַע אֵיךְ נְעַיֵּן, וְאַחַר כֵּן נַשְׁלִים הָעִיּוּן וְנִשָּׁמֵר מִן הַדִּמְיוֹנִים וְהַחֲלוֹמוֹת. כִּי יֵשׁ עַם שֶׁקִּיְּמוּם אֲמִתּוֹת בְּרוּאוֹת בְּצוּרוֹת אֲשֶׁר רָאָה הָאָדָם, וְחִיְּבוּ עַצְמָם זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יִדְחוּ הַנִּרְאֶה, 56 וְלֹא יָדְעוּ כִּי קְצָתָם יִהְיֶה מֵעִנְיְנֵי הַיּוֹם מְחֻלָּף* אֲשֶׁר עָבְרוּ עַל הַמְחַשֵּׁב*, וּבָזֶה אָמַר הַכָּתוּב (קהלת ה, ב): כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן. 57 וּקְצָתָם מִפְּנֵי הַמְּזוֹנוֹת וְחֻמָּם וְקֹרָם וְרֻבָּם וּמִעוּטָם. וּבָזֶה אָמַר הַכָּתוּב (ישעיה כט, ח): כַּאֲשֶׁר יַחֲלֹם הָרָעֵב וְהִנֵּה אוֹכֵל וְכַאֲשֶׁר יַחֲלֹם הַצָּמֵא וְהִנֵּה שֹׁתֶה. וּקְצָתָם מִפְּנֵי הַמָּסָךְ הַגּוֹבֵר עַל הַמֶּזֶג*. וְהַחַם וְהַלַּח יְדַמֶּה שְׂמָחוֹת וּמִינֵי שְׂחוֹק, וְהַיָּבֵשׁ יְדַמֶּה אֵבֶל וּדְאָגוֹת, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכּוֹאֵב הַחוֹלֶה (איוב ז, יג-יד): כִּי אָמַרְתִּי תְּנַחֲמֵנִי עַרְשִׂי יִשָּׂא בְשִׂיחִי מִשְׁכָּבִי וְחִתַּתַּנִי בַחֲלֹמוֹת וּמֵחֶזְיֹנוֹת תְּבַעֲתַנִּי. 58 אַךְ בָּהֶם* רֶמֶז מְעַט עֶלְיוֹנִי מִתְעָרֵב בָּהֶם עַל דֶּרֶךְ הָרֶמֶז וְהַדִּמְיוֹן, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (שם לג, טו): בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה וגו'.
________________________
הָאַרְבָּעָה – ארבעת דרכי ההשגה: החושים, השכל (המוסר), ההכרה (המוכח שכלית) והמסורת. וּבֵינוֹ – ובין המציאות. כְּעִם – כפי. הַדְּמוּת – הדמיון. הִנָּצֵל מִכָּל פֶּגַע – בלא חשש טעות. הַיּוֹם מְחֻלָּף – היום הקודם. הַמְחַשֵּׁב – חשב עליהם החולם. הַמָּסָךְ הַגּוֹבֵר עַל הַמֶּזֶג – החולי המוציא מאיזון. בָּהֶם – בחלומות.
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
11 - הקדמה חלק י'
12 - הקדמה חלק י"א
13 - לימוד שבועי באמונה יב- יח אדר א תשע"ו
טען עוד
52 איך משתמשים בכלים שנמנו לעיל? במוחש – עלינו להיזהר ולראות את המציאות כפי שהיא בלי להתבלבל ולהשתמש בדמיונות, בנוסף עלינו לוודא שמה שאנו חשים זו היא המציאות האמיתית. אל לנו לטעות כמו אותם האנשים המסתכלים על המראה וחושבים שבאמת נוצרה שם הצורה שהם רואים, ואינם יודעים שלמראה ישנה תכונה המיוחדת שהיא משקפת את מה שעומד מולה.
53 וכן יש אנשים המסתכלים במים ורואים את דמותם וחושבים שבאמת יש שם את אותו הדבר שהם ראו, ורבנו מסביר זאת על פי ההשקפה המדעית של אותה התקופה, שהמים מחזירים השתקפות כשיש בהם את אותו עומק של הדבר אותו הם משקפים פחות או יותר. אם העומק של המים יהיה גדול או קטן יותר הם לא ישקפו את מה שעומד מעליהם.
54 בעזרת בחינת הדברים בזהירות והישמרות מן הדמיון ניתן להגיע מן המוחש למסקנות אמתיות, ולא כמואבים שעליהם נאמר (מלכים ב ג, כב): "וישכימו בבוקר והשמש זרחה על המים ויראו מואב מנגד את המים אדומים כדם" – בני מואב קמו בבוקר והמים נראו להם כמו דם, והם חשבו שמלכי יהודה, ישראל ואדום שנלחמו בהם נלחמו אחד בשני. הטעות שלהם הייתה שהמים נראו אדומים בגלל השמש שזרחה עליהם אך לא היה שם דם.
55 גם בענייני השכל צריך להישמר מן הדמיונות ולהשתמש בשכל בצורה בריאה, ולא להיות כמו אותם אנשים שקבעו את הדמיונות והחלומות למציאות, וכל זאת כדי שלא לשלול את מה שראו בחלומות, ומשום כך ערבבו את המציאות עם מה שראו בחלום ובדמיון (גם כאן רומז רבנו, ככל הנראה, לכלאם שהאמינה בדמיונות, כמו שהתבאר בהקדמה).
56 אך אנו יודעים שהחלום מגיע לאדם בגלל כמה סיבות: ישנם דברים שהאדם חווה ביום שעבר, ועל זה אמר שלמה: "כי בא חלום ברוב עניין, וקול כסלים ברוב דברים" (קהלת ה, ב). רבנו שם מסביר: "והמפרשים פרשוהו, כמו שהסכל מתגנה בריבוי הבטחות שאינם אמת, וכן כשם שרוב החלומות מהמיית הנפש ואין בהם אמיתות...".
57 מקצת החלומות מושפעים מהמזון של האדם – אם היה חם או קר, רב או מעט וכו', ועל כך אמר ישעיה (כט, ח): "והיה כאשר יחלום הרעב והנה אוכל, והקיץ וריקה נפשו, וכאשר יחלום הצמא והנה שותה והקיץ והנה עייף ונפשו שוקקה". ישעיהו ממשיל את הגויים הרוצים לכבוש את ירושלים, ועומדים להכשל בכך, לאדם רעב וצמא החולם שהוא אוכל ושותה אך כשהוא מתעורר הוא ממשיך להיות רעב וצמא. חלק מהחלומות נוצרים מהתחושות והמחלות – כשיש לאדם תחושה של חום ולחות הוא מדמה דברים של שמחה, וכשיש לאדם תחושה של קור ויובש הוא מדמה דברים של יגון, עצב ואבל. ועליהם נאמר באיוב (ז, יג-יד): "כי אמרתי תנחמני ערשי... וחתתני בחלומות ומחזיונות תבעתני".
58 אולם האמת היא שיש חלומות שיש בהם אמת המגיעה מלמעלה, אך הם מיעוט החלומות, וכשמגיע איזה שהוא מסר מלמעלה הוא מגיע בדרך רמז ומשל, כמו שנאמר באיוב (לג, טו-טז): "בחלום חזיון לילה, בנפול תרדמה על האנשים בתנומות עלי משכב, אז יגלה אוזן אנשים".
לב הדברים
בשונה מארבעת מקורות המידע של האדם שאותם מנה רס"ג לעיל – עומד כוח הדמיון. כוח הדמיון נועד לדמות מצבים שונים. הוא אינו כלי שמברר את האמת . כזה הוא וכזו היא גם המטרה שלשמה הוא נברא.
זהו כוח חשוב מאוד. לא נוכל לצעוד צעד אחד קדימה בלי שנתבונן במצבים השונים שבהם היינו בעבר, ונסיק מהם כיצד עלינו לפעול בהמשך. הדמיון מזכיר לנו מה קרה במקרים דומים – טעם של אוכל מסוים, טראומה ופחד מדברים מסוכנים וכדומה.
הטעות מתחילה כאשר אנו מערבבים בין דמיון למציאות. את הדמיון עלינו לבחון בעזרת השכל. כאשר למשל אנו מביטים במראה, עלינו לבדוק מה אנו באמת רואים, ולא לקפוץ ישר לדמיון ולתת לו להחליט מהי המציאות.
הדמיון הוא שורש גדול לחטא. הנאה שחשנו בעבר ממעשה מסוים יוצרת דמיון שבכל פעם שנעשה מעשה זה נחוש טוב. החכם מצליח לבחון את הדמיון בעין שכלו, ומגיע למסקנה שהנאה זמנית טובה בעִתה ובזמנה, אך ההתמכרות אליה כלל לא תביא לתחושה טובה.
את חיינו עלינו לנהל על פי השכל, ואילו בדמיון להשתמש רק ככלי עזר.
מה המשמעות הנחת תפילין?
אוי ויי!
איך ללמוד גמרא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות קבלת שבת מוקדמת
אנחנו בצד של החזקים!
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
למה עובדים כל כך קשה לפני פסח?
איך מותר להכין קפה בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
