ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
-ז- 169 וְכֵיוָן שֶׁהִקְדַּמְתִּי אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲנִי רוֹאֶה לִסְמֹךְ לַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הַדִּבּוּר בְּבִטּוּל הַתּוֹרוֹת* כִּי זֶה מְקוֹמוֹ, וְאֹמַר כְּבָר קִבְּלוּ בְּנִי יִשְׂרָאֵל קַבָּלָה גְּמוּרָה שֶׁמִּצְווֹת הַתּוֹרָה אָמְרוּ לָהֶם הַנְּבִיאִים עֲלֵיהֶם שֶׁלֹּא יְבֻטְּלוּ, וְאָמְרוּ שֶׁשָּׁמְעוּ זֶה בְּמַאֲמָר מְפֹרָשׁ, יִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ כָּל מְחַשֵּׁב וְכָל סְבָרָא. 170 וְאַחַר כֵּן הִתְבּוֹנַנְתִּי בַּסְּפָרִים, וּמָצָאתִי מַה שֶּׁיֵּשׁ בָּהֶם מוֹרֶה עַל זֶה, תְּחִלָּה שֶׁרֹב הַמִּצְווֹת כָּתוּב בָּהֶן לְדוֹרוֹתֵיכֶם. וְעוֹד מַה שֶּׁאָמְרָה (דברים לג, ד) תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. וְעוֹד כִּי אֻמָּתֵנוּ אֵינֶנָּה אֻמָּה כִּי אִם* בְּתוֹרוֹתֶיהָ, וְכֵיוָן שֶׁאָמַר הַבּוֹרֵא שֶׁהָאֻמָּה תַּעֲמֹד* כָּל עֲמִידַת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, מִן הַהֶכְרֵחַ שֶׁתַּעֲמֹד תּוֹרוֹתֶיהָ כָּל יְמֵי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, וְהוּא אָמְרוֹ (ירמיה לא, לה) כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים וְגוֹמֵר אִם יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם ה' גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל וגו'. 171 וְרָאִיתִי בְּאַחֲרִית הַנְּבוּאוֹת, מַזְהִיר עַל שְׁמִירַת תּוֹרַת מֹשֶׁה עַד יוֹם דִּין וּשְׁלִיחוּת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא קֹדֶם, הוּא אָמְרוֹ (מלאכי ג, כב) זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים. (שם ג, כג) הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.
כל הדברים הנראים כביטול של התורה באמת אינם ביטול
172 וְרָאִיתִי אֲנָשִׁים מֵאֻמָּתֵנוּ שֶׁמְּבִיאִים רְאָיָה לִדְחוֹת בִּטּוּל הַתּוֹרָה מִדֶּרֶךְ הַכְּלָל*, וְאוֹמְרִים לֹא תִמָּלֵט הַתּוֹרָה כְּשֶׁמְּצַוֶּה בָּהּ הַבּוֹרֵא מֵאֶחָד מֵאַרְבָּעָה עִנְיָנִים. אִם שֶׁיְּפָרֵשׁ בָּהּ שֶׁהִיא עוֹלָמִית, וְזֶה לֹא יִתָּכֵן לְבַטְּלָהּ. 173 אוֹ שֶׁיְּשִׂימָהּ בְּחֵלֶק מֵהַזְּמַן, כְּאִלּוּ אָמַר עֲשׂוּ זֶה מֵאָה שָׁנָה, וּבִטּוּלוֹ פָּחוֹת מִמֵּאָה שָׁנָה לֹא יִתָּכֵן, וְאַחַר הַמֵּאָה כְּבָר נִשְׁלַם וְלֹא יִפֹּל* עָלָיו בִּטּוּל. 174 אוֹ שֶׁתִּהְיֶה נִסְמָךְ* אֶל מָקוֹם, כְּאִלּוּ אָמַר עֲשׂוּ זֶה בְּמִצְרַיִם, וּבְמִצְרַיִם לֹא יִתָּכֵן לְבַטְּלוֹ, וְאִם יְצֻוֶּה בְּזוּלָתוֹ* בְּזוּלַת מִצְרַיִם* אֵין בִּטּוּל. 175 אוֹ שֶׁיִּהְיֶה מְעֻלָּל בְּעִלָּה*, כְּאִלּוּ אָמַר עֲשׂוּ זֶה בַּעֲבוּר שֶׁמֵּימֵי הַיְאוֹר נִגָּרִים, וְקֹדֶם שֶׁיַּעַמְדוּ מֵימֵי הַיְאוֹר לֹא יִתָּכֵן לְבַטְּלוֹ, וְאִם יְצַוֶּה בְּזוּלָתוֹ אַחַר עֲמִידַת הַמַּיִם אֵינֶנּוּ בִּטּוּל. 176 וְכַאֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם*, וְהִנֵּה הֵנָּה חֵלֶק חֲמִישִׁי הוּא הַתּוֹרָה אֲשֶׁר הֻגְבַּל לָהּ זְמַן, וְלֹא יָסוּרוּ בְּנֵי אָדָם מֵעֲשׂוֹתָהּ עַד אֲשֶׁר יְצֻוּוּ בְּזוּלָתָהּ, אוֹמְרִים* וְזֶה גַּם כֵּן אִלּוּ הָיֹה הָיָה בְּחֵלֶק מֵהַזְּמַן, כִּי הַמִּדָּה תִּהְיֶה יְדוּעָה אִם אֵצֶל הָאֱלֹהִים עַל אֲמִתָּתָהּ אוֹ אֵצֶל בְּנֵי אָדָם אֶל עֵת הַצִּוּוּי הַשֵּׁנִי, וְעַל שְׁנֵי הָעִנְיָנִים יַחְדָּו יְבַטֵּל הַבִּטּוּל בְּמִצְרַיִם, וְיִהְיֶה זְמַן הַתּוֹרָה חֶלְקִי בַּשֵּׂכֶל מִתְּחִלַּת הַצִּוּוּי בָּהּ. וּקְצָתָם אוֹמֵר, זֶה הַחֵלֶק הַחֲמִישִׁי לֹא יִתָּכֵן, כִּי הַתּוֹרָה הַכְּלָלִיִּית וְהַחֶלְקִיִּית לֹא הָיוּ כִּי אִם שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר דָּבָר סְתָם.
________________________
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
33 - מאמר שלישי חלק י"א
34 - מאמר שלישי חלק י"ב
35 - מאמר שלישי חלק י"ג
טען עוד
ביאורים
169 -ז - נצחיות התורה
בפרק זה יתברר שהתורה נצחית ולא יכולה להתבטל ולבוא תורה אחרת במקומה, כמו שטוענים הנוצרים והמוסלמים שהתורה ניתנה רק לזמן קצוב, ואחר כך היא התחלפה הבתורה אחרת.
בני ישראל קיבלו במסורת שמצוות התורה קיימות לעד, ואינן יכולות להתבטל. כמו כן, המצוות הכתובות בתורה אינן משל, כמו שטענו הנוצרים או פילון האלכסנדרוני.
פילון טען שהרבה דברים בתורה הם רק משל, למשל אברהם סימל את ההסתכלות והעיון, יצחק את אהבת הטבע ויעקב סימל את המעשים. השמים מסמלים את השכל והארץ היא סמל לחושים. העולם נברא בששה ימים מפני שזהו מספר המתחלק לכמה חלקים. בייחוד חביב מספר "שבעה" על פילון. הוא מביא כמה דוגמאות להוכיח את חשיבות המספר שבעה. יש שבעה איברים חיצוניים באדם, כמו הראש, העין וכו'. יש שבעה מזלות, שבעה חדשים ללידת ילד (ילד הנולד לשבעה חדשים הוא בר קיימא). כתשובה לדבריו נצטווינו לעשות את המצוות בדיוק כמו שהן כתובות, למשל, נצטווינו להניח תפילין באופן ממשי על היד והראש, ולא יתכן שדברים אלו הם משל לרעיון מסוים.
170 ניתן להוכיח שהתורה נצחית מהפסוקים עצמם - נאמר בתורה פעמים רבות: "לדורותיכם", "חקת עולם", "ברית עולם", וכן נאמר (דברים לג, ד): "תורה ציווה לנו משה מורשה". ועוד, שהאומה אינה עומדת אלא בזכות תורותיה, ומכיון שהבורא הבטיח לנו שהאומה תעמוד לנצח, כמו שנאמר (ירמיה לא, לד-לה): "כה אמר ה' נתן שמש לאור יומם חוקות ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו ה' צבאות שמו, אם ימשו החוקים האלה מלפני נאום ה' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים", ברור שגם התורה צריכה להיות נצחית.
171 גם מלאכי, הנביא האחרון, תלה את נצחיות התורה בביאת המשיח - "זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב על כל ישראל חקים ומשפטים, הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא" (מלאכי ג, כב-כג). על כן אנו חייבים לומר שהתורה תישמר עד ביאת המשיח.
172 ישנם חכמים מעמֵנו הרוצים להוכיח שלא יכול להיות שהתורה תתבטל, בגלל שנתינת התורה יכולה להיות בארבעה אופנים, ובכל ארבעת האופנים האלו לא יתכן שהיא תתבטל.
אופן ראשון – כאשר הבורא פירש בנתינת התורה שהיא נצחית לדורות עולם, ואז לא יתכן שהיא תתבטל.
173 אופן שני - כשהבורא נתן את התורה לזמן קצוב, למשל למאה שנה. אם כך היה, אזי בתוך אותן מאה שנים לא יתכן שהתורה תתבטל, שהרי כך הבטיח ה', ולאחר אותן מאה שנים – אין הדבר נחשב לביטול, מפני שכבר הגיע הזמן שתוקפה של התורה פג.
174 אופן שלישי – כאשר הבורא הגביל את התורה רק למקום מסוים, כגון לארץ מצרים. במצב כזה, במצרים עצמה לא יתכן שהתורה תתבטל שהרי כך הבטיח ה', ומחוץ למצרים התורה אינה מתבטלת שהרי שם היא מעולם לא היתה תקפה.
175 אופן רביעי – כאשר הבורא תלה את התורה במשהו אחר, למשל אם אמר: קַיימו את התורה כל עוד מי הנילוס זורמים. כאשר זה המצב, כל עוד זורמים המים - אי אפשר לתורה להתבטל, וכשהם יפסיקו לזרום - התורה ממילא כבר לא קיימת.
אם כן ראינו שלא יתכן שהתורה תתבטל בשום מצב.
176 יש הטוענים שישנה עוד אפשרות נוספת, שאם היא מתקיימת ביטול התורה הוא אפשרי - הקדוש ברוך הוא ציווה לקיים את התורה כל הזמן, עד שהוא יצווה לקיים תורה אחרת. אולם גם באופן זה לא יכול להיות ביטול, מפני שקיים זמן כל-שהוא בעתיד שבו התורה צריכה להתבטל, זמן שידוע לקדוש ברוך הוא מראש ולעם מזמן שצווה בתורה החדשה, ואם כן, התורה הישנה לא הייתה נצחית אלא זמנית. השימוש במילה 'ביטול' מתאים רק כלפי דבר שאמור היה להיות נצחי ובטלו אותו, אך לטענתם התורה ניתנה מראש באופן זמני, ואם כן המושג 'ביטול' אינו שייך לכאן.
לעילוי נשמת שמונת הההרוגים בפיגוע במרכז הרב הי"ד
לעילוי נשמת אימנו רות בת שרה ברכץ ע"ה
הלכות שטיפת כלים בשבת
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
עשרת המכות סוללות דרך
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך עושים קידוש?
השלמת התמונה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
