ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
ונציה, איטליה Venice, Italy
מר-חשון תשנ"ה
אשה המסרבת לקבל גט כדי להחזיק בילדיה ומונעת מהם חינוך יהודי
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
245 - חדרים החייבים במזוזה ומקום קביעתה בהם
246 - סירוב קבלת גט ומניעת חינוך יהודי
247 - כשרותו של ספר-תורה שיש בו אותיות נוספות או משונות
טען עוד
שאלה
מהו הדין לגבי אשה שהביעה רצונה בכתב לקבל את גטה מבעלה ובסוף התחרטה?
ליתר בהירות, האשה שעליה אנו מדברים היא גיורת שעזבה בכלל את שמירת המצוות ובזכות סירובה לקבלת הגט דייני הגויים נותנים לה זכות להחזיק בילדיה, שכמובן אינם יכולים לקבל חינוך יהודי.
תשובה
לפי העובדות המתוארות בשאלה וההבהרות שניתנו בעל-פה, הרי שבית-הדין במילאנו יוכל - אחרי בירור יסודי של אמיתות העובדות על-ידי גביית עדות וכדומה - להתיר לאיש לשאת אשה אחרת.
ההיתר יסתמך על חלק מן הנימוקים דלהלן, וכפי שיעלה הבירור:
א. אם בית-הדין יחליט על-פי העובדות, כי האשה הגיורת חזרה לסורה ולמעשיה הראשונים, דינה לפחות 1 כמשומדת, ולפיכך יכול בעלה לזכות לה גט ולשאת אשה אחרת 2 .
ב. אם בית-הדין יחליט להחשיבה עדיין ליהודיה לכל דבר ולהחיל עליה דין מורדת, כי אז יוכל בית-הדין, כעבור י"ב חודש מאז שנפרדו 3 , להתיר לו לשאת אשה אחרת אחרי השלשת גט. אמנם, הנהוג הוא להתיר רק במאה רבנים 4 , אך במקום עיגון 5 יש מקום להתיר הנישואין גם בלא היתר מאה רבנים 6 .
ג. אפשר שהבירור יעלה, שהאשה היא עוברת על דת 7 . גם אז ניתן להתיר לו לשאת אשה אחרת 8 , ואף במקרה זה הנהוג הוא שיהיה על-ידי מאה רבנים 9 .
____________________________________________
עיין "אוצר הפוסקים" לשו"ע אה"ע (סי' א סעיף י אות פא ס"ק ה) שיש פוסקים, המתירים בגיורת שחזרה לסורה, לשאת אשה אחרת אף בלא זיכוי גט.
2 שו"ע אה"ע סי' א סעיף י ברמ"א.
3 רמ"א אה"ע סי' עז סעיף ב.
4 כך פרשו הרבה פוסקים, והובאו דבריהם ב"אוצר הפוסקים" (לסי' א סעיף י הנ"ל), ועיין ב"משפטי עוזיאל" (סי' ז) העוסק באשה שהותרה בערכאות לדונה בדין המורדת - נידון הדומה לנידון דידן.
5 בייחוד אם הבעל לא קיים מצוות פריה ורביה. ולדוחק השעה יש לצרף את החשש שהילדים יוצאו לשמד, אם לא יובאו לרשות אביהם אשר ידאג להם לחינוך היהודי.
6 עיין תשובות ר' עקיבא איגר תנינא (סי' פב).
7 עין פרטי הגדרים בזה באה"ע סי' קטו.
8 עיין ברמ"א שם סי' קטו סעיף ד.
9 ועיין עוד בזה ב"אוצר הפוסקים" (לסי' א סעיף י הנ"ל, אות פה ס"ק י ו-יא).
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
