מאמר שני, פרק י"ג - שיעור מס' 14

כל המציאות היא כלל אחד שיוצא מן האחד יתברך

המחבר הקשה על הסברם של הפילוסופים והרמב"ם על יציאת הריבוי מן האחד, ושלל את דעת השניות של המינים מכח הבנה שכל המציאות כולה הינה כלל אחד בעל תכלית אחת – מה שמלמד ממילא על יוצר אחד שפעל הכל ברצון בלא הכרח, הן את הטוב והן את הרע, הן את הסידור הכולל והן את כל חלקיו ואת כל פרטיו הרבים עם תפקידיהם השונים. ובזה השלים המחבר את דבריו בעניין שורש האחדות.