ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
הכלל בענייני תרופות בפסח הוא שאם התרופה טעימה, כדוגמת סירופ או גלולות מציצה, חובה לברר אם היא כשרה לפסח. כל זמן שלא נודע שהיא כשרה לפסח, אסור לבולעה. רק מי שהוא חולה מסוכן, ואין לתרופתו תחליף טוב, מותר לו לבולעה, שפיקוח נפש דוחה איסור אכילת חמץ.
אבל תרופה שאין לה טעם אינה צריכה הכשר, מפני שגם אם עירבו בה חמץ שבעבר היה ראוי לאכילה, כיוון שכעת הוא אינו ראוי לאכילה אפילו בשעת הדחק, שהרי אפילו לאכילת כלב אינו ראוי, אין בו יותר איסור חמץ.
אמנם יש מדקדקים שלא לבלוע אפילו תרופות מרות שיש בהן תערובת חמץ, מפני שחוששים לדעת פוסקים בודדים שסוברים שהואיל והתרופה חשובה לנו, אין היא נחשבת פסולה מאכילת כלב, ואסור מדברי חכמים לבולעה. אבל הלכה כדעת רוב הפוסקים, שמתירים לבלוע בלא בדיקה תרופה שאינה ראויה לאכילה.
ראוי להוסיף שהסיכוי שיהיה בתרופה חמץ נמוך מאוד, קל וחומר כיום שרבים רגישים לגלוטן, ואין מערבים לחינם מרכיבי דגן אלא מעדיפים תחליפים שאין בהם גלוטן.
לפי זה החוברות העבות שקופות החולים מפרסמות - מיותרות, ודי היה להן להתמקד בתרופות הטעימות. התקיים בהן הכלל: "תפסת מרובה לא תפסת". מרוב עיסוק בתרופות שאין להן טעם, אין משקיעים מאמץ בבירור הרכבן של התרופות הטעימות, שרק לגביהן הבירור חשוב.
רביבים (808)
הרב אליעזר מלמד
521 - יועמ"ש, סוכריות ולימוד לנשים
522 - לא הכול צריך הכשר
523 - לכבד את צה"ל – ולהתלונן
טען עוד
קרם גוף ומוצרי קוסמטיקה
נחלקו הפוסקים בשאלה האם מותר להשתמש בפסח במוצרים שנועדו לסיכת הגוף, כגון קרם ידיים וגוף, בושם ושאר מוצרי קוסמטיקה, שמעורב בהם חמץ. יש אומרים שמדברי חכמים סיכה אסורה כשתייה, שכן גם על ידי סיכה החומר נבלע בעור, ולכן גם אם החמץ אינו ראוי למאכל כלב - מכיוון שהוא ראוי לסיכה, עדיין הוא נחשב חמץ ואסור להשתמש בו בפסח. לכן לפיהם צריך להשתמש בפסח בקרמים, סבונים ושמפו כשרים לפסח.
ויש אומרים שסיכה נחשבת כשתייה רק לגבי איסור סיכה ביום הכיפורים ובשמן תרומה, אבל שאר האיסורים הם באכילה ולא בסיכה. ואף שהחמץ אסור בכל הנאה, מכיוון שעוד לפני פסח נפסל מהיות ראוי למאכל כלב, בטל ממנו דין חמץ, ומותר ליהנות ממנו ולסוך בו את הגוף בפסח.
למעשה, גם אם ידוע לנו שמעורב במוצרים הללו חמץ שעתה נפסל מאכילת כלב, מכיוון שמדובר בספק בדברי חכמים, הלכה כמיקל. יתר על כן, בפועל, לא מצוי כיום שיערבו במוצרי הקוסמטיקה שלנו חמץ (פניני הלכה פסח ח, ט).
משחת שיניים ושפתון
במשחת שיניים ושפתון שיש לו טעם חייבים להקפיד על כשרות לפסח, שהואיל ויש בהם טעם, הרי הם כשאר מוצרי המזון שחייבים להקפיד בהם על כשרות לפסח.
זהירות ממוצרים שנראים כחמץ
כשם שאסרו חכמים לאפות לחם עם חלב, שמא יבואו לאוכלו עם בשר ויעברו באיסור חכמים (האיסור מהתורה רק כשבושלו יחד), כך יש לאסור אכילת מוצרים שמרכיביהם כשרים לפסח אבל הם נראים כמוצרים של חמץ, שמא יטעו לאכול מוצרים של חמץ.
לכן ופלים ועוגיות, שאין בפסח שינוי מאוד משמעותי מהרגיל בצורתם, גם אם יש להם כשרות לפסח, אין לאוכלם בפסח. בעניין זה זכות ראשונים למחלקת הכשרות של הרבנות הראשית, שעמדו על בירור ההלכה וקיומה. אלא שלעתים עוברות שנים עד שכל המפעלים מתיישרים על פי ההוראה, ובינתיים הצרכנים צריכים להיזהר בזה.
סבון לשטיפת כלים
אין צריך הכשר לסבון לשטיפת כלים. אף שהוא בא במגע עם כלי האוכל, מכיוון שטעמו פגום לגמרי, גם אם עירבו בו חמץ אין בו יותר איסור. אמנם אם אדם מתכוון לאכול חמץ שנפסל ממאכל כלב, מכיוון שהחשיב אותו כמאכל, הרי הוא עובר באיסור חכמים; אבל במקרה זה, מכיוון שאף אחד אינו מעוניין לטעום מהסבון לשטיפת הכלים, גם אם קרה שלא שטפו את הכלים היטב ונותר בהם טעם סבון, אין בזה שום איסור.
נמצא שגופי הכשרות שמעניקים הכשר לסבון לשטיפת כלים מטעים את הציבור, ועושים את תורתם קרדום לחפור בו רווחים כספיים.
יסוד החירות
לעתים נדמה שערכי הדת מתנגשים בערך החירות, עד שלרבים נדמה שערך החירות זר ליהדות. אולם האמת שערך החירות הוא יסוד התורה, וכל מעשה יציאת מצרים וחג הפסח - זמן חרותנו, נועד לגלות את ערך החירות: שעל ידי החירות הנשמה שה' נתן באדם יכולה להתגלות, ועל ידה יכול האדם לבחור בטוב, לגלות את צלם אלוקים שבו ולהיעשות שותף עם הקב"ה בתיקון העולם.
כל כך חשוב ערך החירות, עד שכדי שנזכה להבין אותו כראוי, עם ישראל הוצרך לצמוח מתוך השעבוד הנורא במצרים, שנקראת בתורה "בית עבדים", כדי שמתוך כך יוכל למלא את הייעוד האלוקי, הגדול והנורא, לגאול את העולם משעבודו ולתקנו בחסד ואמת.
בין חירות לחופש
אמנם צריך לעמוד על ההבדל שבין חופש לחירות. אדם חופשי הוא אדם שאין כוח חיצוני שכופה אותו כיצד לנהוג, אבל בפועל הוא אינו בן חורין מפני שהוא משועבד ליצריו ולדעת הקהל. הוא יכול להיות משוכנע שהוא עצמו החליט הכול, אבל בקלות ניתן לראות את ההשפעה המכרעת של תאוותיו ושל דעת הקהל על כל החלטה והחלטה שלו. לעומתו בן חורין הוא זה שמסוגל לבחור את דרכו לפי רצונו. החופשי נסחף בזרם, ואילו בן החורין מוביל ומעצב את הזרם.
התורה מעניקה חירות
התורה נותנת לאדם את היכולת להיות בן חורין, על כן ההמשך של יציאת מצרים הוא מתן תורה. כפי שאמרו חכמים (אבות ו, ב) על הפסוק "והלוחות מעשה אלוקים המה, והמכתב מכתב אלוקים הוא, חרות על הלוחות" (שמות לב, טז): "אל תקרא חרות אלא חירות, שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה". רק על ידי דבר ה' המוחלט והנצחי, אשר חרות וקבוע על הלוחות, האדם יכול להשתחרר מהשעבוד ליצריו ולדעת הקהל.
אמנם לא מספיק לקיים את התורה, אלא צריך גם ללמוד אותה, שמתוך הלימוד האדם מתחדש ונשמתו מאירה, והוא מקבל השראה ורעיונות להוסיף ברכה ותיקון בעולם.
מגמת היציאה להיכנס לארץ
קבלת התורה ולימודה אינם מספיקים, כל זה צריך להתרחש בארץ ישראל. לכן מגמת יציאת מצרים וקבלת התורה היא שישראל יירשו את הארץ המובטחת לאבות. כי רק בארץ ישראל יכול עם ישראל לחיות בחירות וליצור את החיים המיוחדים לו, ולהשפיע מתוך כך ברכה לכל העולם. וכפי שאמר ה' למשה: "ראיתי את עוני עמי... וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה, אל ארץ זבת ודבש..." (שמות ג, ו-ז). לעומת זאת בגלות הננו משועבדים, שנאמר: "ועבדתם שם אלוהים מעשה ידי אדם עץ ואבן" (דברים ד, כח).
לכן חזון יציאת מצרים קשור כולו למצוות יישוב הארץ, וכפי שנאמר בתשובה שצריכים להשיב לבן החכם: "כי ישאלך בנך מחר לאמור מה העדות והחוקים והמשפטים אשר צווה ה' אלוקינו אתכם, ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים, ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה... למען הביא אותנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותינו" (דברים ו, כ כה).
זאת מפני שבארץ ישראל יוכל עם ישראל לגלות את האמונה האחדותית, לחבר שמים וארץ, אמונה ומעשה, לגלות את כישרונותיו ולהיות ברכה לכל העמים, וכפי שנאמר לאברהם אבינו: "לך לך... אל הארץ... ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה... ונברכו בך כל משפחות האדמה" (בראשית יב, א ג). ונאמר: "ועתה שמע ישראל אל החוקים ואל המשפטים... למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ... ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה, ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה" (דברים ד, א ח). למדו חכמים ש"חכמתם ובינתכם" הכוונה לחוכמות החול שמקבלות את ברכתם הטובה מהאמונה, התורה והמצוות (שבת עה, א).
הרי שדווקא על ידי קבלת עול תורה ומצוות ישראל יכולים למצוא את המשמעות האמיתית של העולם. ואין בעול זה סגירת אפשרויות, אלא פתיחת אפשרויות בחירה רבות לאין שיעור, מפני שהטוב האלוקי מתגלה באין ספור התנוצצויות וגוונים, ועל האדם לבחור באילו תחומים ישקיע את כוחותיו לתיקון עולם במלכות שד י.
המוסדות הדתיים והחירות
לעתים מרוב מאמץ לשמור על דרך התורה והמצוות, אנחנו שוכחים את ערך החירות. מצב זה נמשך מעול הגלות והיצרים. במשך דורות רבים היינו צריכים להפנות כמעט את כל מאמצינו כדי להישמר מכל השפעה זרה, ושכחנו כיצד לגלות את הרעיונות הטובים שבנשמתנו לתפארת התורה והעולם.
כדי להשתחרר מעול הגלות עלינו להעצים את החזון שבחיי ישראל בארצו, ומתוך כך ערך החירות יקבל את מקומו החשוב, ויעודד יוזמה ויצירתיות מתוך אמונה בטוב ה' ותודעת שליחות לתיקון עולם. ככל שגיבורי האמונה, הראשונים החלוצים, יצליחו בזה יותר, כך ילכו רבים בדרכם. ויכירו וידעו כל באי עולם, שדווקא מתוך המסגרת הדתית החירות בוקעת באופן העמוק והמקורי ביותר, גואלת את האדם משעבודיו ומיצריו ומצוקותיו, ונותנת לו אפשרות לגלות את נשמתו האלוקית. ומתוך כך נזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו.
לתגובות: [email protected]
מתוך העיתון בשבע.
"בזאת התורה" - איזו תורה?
בריאת העולם של פסח
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שלושה שותפים באדם
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה מחבר שמיים וארץ?
עשרת המכות סוללות דרך
הלכות שטיפת כלים בשבת
הקשר אל ה' – תפילה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
נדרים מצוות לאו להנות נתנו
נדרים דף ט"ז:
השיעור מעמיק בכלל "מצוות לאו ליהנות ניתנו", ובוחן את גדרי ההנאה ממצוות דרך סוגיות הגמרא ומחלוקות הראשונים, כדוגמת הרשב"א והר"ן. כמו כן, הדיון מבחין באופן מהותי בין פעולת קיום המצווה עצמה שאינה נחשבת להנאה גשמית אסורה, לבין הנאות צדדיות ונלוות (כגון שכר כספי או תועלת פיזית גרידא) אשר נידונות תחת כללים הלכתיים אחרים.
יסודות התורה והאמונה סגולת ישראל
למדנו תחילה על מרכזיותו וחשיבותו של יסוד הבחירה בישראל וסגולתם כקותב התורה ממש, וביארנו את מקומו גם בתוך עיקרי האמונה של הרמב''ם. אחר, למדנו על שתי דעות במהות הסגולה ובסדר התגלות הבחירה בישראל, שייצגו אותן הכוזרי והרמב''ם, ומצאנו להן יסודות בחז''ל והרחבה אצל חכמים נוספים. חתמנו בהשלכות של ההסברות השונות, ובהדגשת ההסכמה הרחבה על היסוד העיקרי המוסכם, ובגישה כיום ליסוד הסגולה לאור הקושי לקבלו ע''י חוגים שונים.
לנתיבות ישראל שלבי הגאולה ותהליך התשובה
לנתיבות ישראל א' , מאמר 'המדינה וחזון הגאולה'
השיעור עוסק בקשר העמוק שבין תהליך הגאולה הלאומי לבין מצוות התשובה, ומסביר מתוך מגוון מקורות תורניים ודברי חז"ל כיצד ההתעוררות הפיזית ויישוב הארץ מקדימים לעיתים את ההתעוררות הרוחנית. בנוסף, מובהר כי הגאולה היא תהליך הדרגתי המובטח לעם ישראל, אשר אינו מותנה לחלוטין בתשובה מוקדמת ומושלמת של כלל הציבור, אלא שזור בה לאורכו ומוביל בסופו לקרבה שלמה לבורא.
חקת מבלעם הרשע ועד שלבי הגאולה
שיחת מוצ"ש פרשת בלק
השיעור עוסק במידותיו של בלעם הרשע שהטעה את עצמו לחשוב שהוא פועל לשם שמיים, תוך פירוט המדרגות השונות של לומדי התורה והשלבים השונים בתהליך הגאולה של עם ישראל. בנוסף, מוסבר כי השורש של חטא בעל פעור והעבודה הזרה נובע משאיפה לפריקת עול מוחלטת, והתגברות על משברים רוחניים אלו מהווה שלב הכרחי ובונה בדרך אל הגאולה השלמה.
חקת מקללת בלעם לברכה נצחית
הרב בוחן את ההבדל המהותי בין נבואת משה לנבואת בלעם, תוך הדגשת קדושתו הפנימית והנצחית של עם ישראל מול כוחות אומות העולם. בנוסף, מוסבר כיצד ניסיונות הקללה וההכשלה הופכים בסופו של דבר לברכות מוחלטות, מהלך המרמז על הגאולה העתידית והפיכת ימי בין המצרים לימי ששון ושמחה.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א נטייה ותשוקה לעבודה עליונה
דרך הקודש ג' פסקה ז-ט
עבודה "שלא על מנת לקבל פרס" היא עבודה מהאהבה, והצד המשלים שלה זה "ויהי מורא שמים עליכם". אדם שמרגיש נטייה לדבקות אלוקית צריך לשמוח במעלתו ולממש את הכישרון הזה. מאידך, הוא צריך להזהר שלא לבוז לאחרים. גם מי שיש לו נטיה כזו במדה מועטת - עליו להתנהג בהתאם ולהתעלות בדרך הקודש.
יסודות הש"ס דבר האסור ודבר הנדור
ביאור הגדר של דבר האסור ודבר הנדור | ביאור הטעם בחטאת ואשם בכור תרומה ומעשר בהמה ויישוב דברי הרמב"ם.
כשרות אתגרי כשרות: בשר, חלב ותעשייה
השיעור עוסק באתגרים מעשיים בהלכות כשרות, בדגש על האיסור לשנות ייעוד של כלים מבשרי לחלבי כדי למנוע טעויות, והחשיבות של סימון ועיצוב ברור של מאפים כמו בורקסים למניעת מכשול. בנוסף, הדיון מציג תקלות נפוצות בתעשיית המזון וברשתות השיווק, כגון הכנה שגויה של כבד ואתגרי הפיקוח על חלב המיובא מחוץ לארץ.
אורות ישראל ותחייתו משמעות האושר, גאולת ישראל ואורו של משיח
השיעור מסביר כי אושר אמיתי ומשמעות עמוקה מושגים רק כאשר חיי המעשה מחוברים לאידיאלים האלוהיים העליונים, וכי ניתוק מחזון זה מותיר את האדם ללא תוחלת אמיתית.
אור החיים על הפרשה נבואת העתיד של בלק
אור החיים על פרשת בלק חלק ב'
הנבואה השנייה של בלק היא על זמן הגעתו של המשיח, שאם לא זכו המשיח יגיע בעוד זמן רב.
אור החיים על הפרשה חיבור ישראל לתורה
אור החיים על פרשת בלק חלק א'
הבדל בנמשל בין 'אהליך יעקב' ל'משכנותיך ישראל'. 4 משלים כנגד 4 כתות בישראל, שלכל כת לומדים תורה בצורה אחרת. לעתיד לבוא מלך המשיח יגלה עומק חדש וגדול בתורה.
רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !
אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית
