ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אורות התשובה
ו. מִבַּלְעֲדֵי מַחֲשֶׁבֶת הַתְּשׁוּבָה•, מְנוּחָתָהּ וּבִטְחוֹנָהּ•, לֹא יוּכַל הָאָדָם לִמְצֹא מָנוֹחַ, וְהַחַיִּים הָרוּחָנִים לֹא יוּכְלוּ לְהִתְפַּתֵּחַ בָּעוֹלָם. הַחוּשׁ הַמּוּסָרִי• תּוֹבֵעַ מֵהָאָדָם אֶת הַצֶּדֶק וְהַטּוֹב, אֶת הַשְּׁלֵמוּת, וְהַשְּׁלֵמוּת הַמּוּסָרִית כַּמָּה רְחוֹקָה הִיא מֵהָאָדָם לְהַגְשִׁימָהּ בְּפֹעַל, וְכַמָּה כֹּחוֹ חַלָּשׁ לְכַוֵּן מַעֲשָׂיו אֶל הַטֹּהַר שֶׁל אִידֵאַל הַצֶּדֶק הַגָּמוּר, וְאֵיךְ יִשְׁאַף אֶל מַה שֶּׁאֵינֶנּוּ בִּיכָלְתּוֹ כְּלָל?!
המטרה היא השאיפה
לָזֹאת, הַתְּשׁוּבָה הִיא טִבְעִית לָאָדָם, וְהִיא מַשְׁלִימַתּוּ. אִם הָאָדָם עָלוּל תָּמִיד לְמִכְשׁוֹל, לִהְיוֹת פּוֹגֵם בַּצֶּדֶק וּבַמּוּסָר, אֵין זֶה פּוֹגֵם אֶת שְׁלֵמוּתוֹ, מֵאַחַר שֶׁעִקַּר יְסוֹד הַשְּׁלֵמוּת שֶׁלּוֹ הִיא הָעֲרִיגָה וְהַחֵפֶץ הַקָּבוּעַ אֶל הַשְּׁלֵמוּת•. וְהַחֵפֶץ הַזֶּה הוּא הוּא יְסוֹד הַתְּשׁוּבָה, שֶׁהִיא מְנַצַּחַת תָּמִיד עַל דַּרְכּוֹ בַּחַיִּים• וּמַשְׁלִימַתּוּ בֶּאֱמֶת.
יסוד העולם
ו*. הַתְּשׁוּבָה• קָדְמָה לָעוֹלָם*, וּלְפִיכָךְ הִיא יְסוֹד הָעוֹלָם. שְׁלֵמוּתָם שֶׁל הַחַיִּים הִיא דַּוְקָא עִם הֶמְשֵׁךְ הִתְגַּלּוּתָם עַל פִּי טִבְעָם הָעַצְמִי•. וְכֵיוָן שֶׁהַטֶּבַע מִצַּד עַצְמוֹ אֵינוֹ בַּעַל הִסְתַּכְּלוּת וְהַבְחָנָה, הֲרֵי הַחֵטְא מֻכְרָח הוּא מִצַּד זֶה. וְאֵין אָדָם צַדִּיק בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא. וּבִטּוּל עֶצֶם טִבְעִיּוּתָם שֶׁל הַחַיִּים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם בִּלְתִּי–חוֹטֵא, זֶהוּ עַצְמוֹ הַחֵטְא הַיּוֹתֵר גָּדוֹל, "וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא* עַל הַנָּפֶש"•. עַל כֵּן הַתְּשׁוּבָה מְתַקֶּנֶת אֶת הַקִּלְקוּל וּמַחֲזִירָה אֶת הָעוֹלָם וְאֶת הַחַיִּים לִמְקוֹרוֹ דַּוְקָא בְּגִלּוּי יְסוֹד עַצְמִיּוּתָם הָעֶלְיוֹן•, עוֹלַם הַחֵרוּת, וְעַל שֵׁם כָּךְ מְכַנִּים שֵׁם ה' אֱלֹהִים חַיִּים.
אורות התשובה (128)
בשביל הנשמה
75 - אורות התשובה פרק ה' א'- ה'
76 - אורות התשובה פרק ה' ו'- ח'
77 - אורות התשובה פרק ז' א'- ד'
טען עוד
ז. הֶעָתִיד יְגַלֶּה אֶת הַפְּלִיאוֹת שֶׁל גְּבוּרַת הַתְּשׁוּבָה, וְיִהְיֶה גִּלּוּי זֶה מְעַנְיֵן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּאֵין–עֲרֹךְ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִכָּל הַחֶזְיוֹנוֹת הַמַּפְלִיאִים, שֶׁהוּא רָגִיל לִרְאוֹת בְּכָל מֶרְחֲבֵי הַחַיִּים וְהַמְּצִיאוּת. וְהִתְגַּלּוּת חֲדָשָׁה זוֹ תִּמְשֹׁךְ אֶת לֵב הַכֹּל בִּפְלִיאָתָהּ עַד כְּדֵי לְהַשְׁפִּיעַ עַל כֻּלָּם מֵרוּחָהּ, וְאָז יָקוּם הָעוֹלָם לִתְחִיָּתוֹ הָאֲמִתִּית, וְיֶחְדַּל הַחֵטְא, וִיבֹעַר רוּחַ הַטֻּמְאָה, וְהָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כְּעָשָׁן תִּכְלֶה.
ראשוניות התשובה של ישראל
ח. כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, בְּהַרְגָּשָׁתָהּ הָרוּחָנִית הָעוֹדֶפֶת•, הִיא הָרִאשׁוֹנָה בָּעוֹלָם לִתְשׁוּבָה*, הִיא הַחֲטִיבָה הָעוֹלָמִית• שֶׁסְּגֻלַּת הַתְּשׁוּבָה תִּתְגַּלֶּה בָּהּ תְּחִלָּה; הִיא נִדְחֶפֶת לִהְיוֹת מֻתְאֶמֶת• עִם הָאוֹרָה הָאֱלֹהִית בָּעוֹלָם, שֶׁאֵין בָּהּ חֵטְא וְעָווֹן. וְכָל נְסִיגָה מִתְּכוּנָה זוֹ מִצִּדָּהּ הֲרֵי הִיא פּוֹגֶמֶת אֶת שְׁלֵמוּת אָפְיָהּ שֶׁל אֻמָּה זוֹ, שֶׁסּוֹף סוֹף כֹּחָהּ הֶחָזָק בַּחַיִּים יְנַצֵּחַ אֶת הַהַפְרָעָה, וְהַבְּרִיאוּת הַשְּׁלֵמָה תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְרֹב כֹּחַ תָּחֵל לְפַעֲמָהּ•, וְאוֹר הַתְּשׁוּבָה יוֹפִיעַ בָּהּ בָּרִאשׁוֹנָה. וְאַחַר כָּךְ תִּהְיֶה הִיא הַצִּנּוֹר הַמְיֻחָד הַמַּשְׁפִּיעַ אֶת לְשַׁד• הַחַיִּים שֶׁל תַּאֲוַת הַתְּשׁוּבָה הָעֲדִינָה עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, לְהָאִיר אוֹתוֹ וּלְקוֹמֵם• מַצָּבוֹ.
___________________________
מַחֲשֶׁבֶת הַתְּשׁוּבָה - תפיסת עולם שמיוסדת על התשובה. מְנוּחָתָהּ וּבִטְחוֹנָהּ - השלווה והביטחון שהיא מעניקה. הַחוּשׁ הַמּוּסָרִי וכו' - המשך הפסקה בא להסביר את האמור במשפט הראשון. הָעֲרִיגָה וְהַחֵפֶץ הַקָּבוּעַ אֶל הַשְּׁלֵמוּת - השאיפה התמידית לשלמות, ההשתלמות. מְנַצַּחַת תָּמִיד עַל דַּרְכּוֹ בַּחַיִּים - מנחה את חייו. הַתְּשׁוּבָה - כוח התשובה. הֶמְשֵׁךְ הִתְגַּלּוּתָם עַל פִּי טִבְעָם הָעַצְמִי - הוצאה לפועל של כוחות החיים כפי טבעם הפנימי. וְכִפֶּר עָלָיו וכו' - הנזיר שאסר על עצמו את היין, מביא קרבן חטאת בסיום נזירותו, משום שיש בחינה מסוימת של חטא בנזירות, שאסר עצמו במותר לו וחסם את כוחותיו הטבעיים. בְּגִלּוּי יְסוֹד עַצְמִיּוּתָם הָעֶלְיוֹן - השבתם (בתהליך כלל עולמי) למקורם העליון, שבו כוחות החיים נוטים מטבעם לטוב. הָעוֹדֶפֶת - היתרה, יותר מאומות העולם. הַחֲטִיבָה הָעוֹלָמִית - האומה. לִהְיוֹת מֻתְאֶמֶת - להתאים את עצמה. לְפַעֲמָהּ - להחיות ולהפעיל אותה. לְשַׁד - חיוניות. ּלְקוֹמֵם - להקים.
ביאורים
התשובה לא מספקת רק טיפול תרופתי לאחר שמתגלה המחלה, אלא מעניקה לאדם את היכולת הבסיסית לעבוד את ה'. האדם נמצא במלכוד, כאשר מצד אחד הוא רוצה לתקן את דרכיו, לטהר את מידותיו וללכת בדרך הישר; ומצד שני, הוא מכיר את החולשות שלו, ויודע מראש שהוא לא יעמוד בכל הציפיות. הנפילה הקרובה כבר בדרך, זה רק עניין של זמן. הסתירה המובנית הזו מחלחלת לעומק הנפש, ומנטרלת את הרצון והאומץ לנסות ולהתקדם. כאן נכנסת התשובה לתמונה, ומשרה על האדם ביטחון ושלווה. התשובה מלמדת את האדם שהוא נמדד בעיקר לפי הרצון והתשוקה התמידיים להמשיך הלאה ולחתור לשלמות. מה שמזין את התשובה הוא כוח הרצון, שלא נרתע מפני משברים וקלקולים במהלך הדרך. התשובה מצליחה להסיר את המכשולים, והיא מיישרת את הדרך למרות כל ההפרעות. הידיעה העמוקה הזו נותנת לאדם את התחושה שהוא מסוגל, שום קושי לא יעמוד בפניו ולא ירתיע אותו. החטא הוא לא תקלת מערכת אלא חלק מובנה בעולם החומר. האדם שנברא בעל גוף, מועד לחטוא בטבעיות. התורה אינה רוצה להחליש את הגוף ולפגוע בו. דיכוי הגוף, כמו דיכוי הרוח, הוא חטא שפוגם ביסוד היצירה של האדם ושל העולם. במקום זאת, ה' ברא את העולם על בסיס התשובה, שהיא 'הטבע של הטבע'. במקום להיכנע לטבע החיצוני, התשובה מאפשרת לנו להציץ פנימה ולחוות את הטבע השורשי, את המקור האלוקי שמעניק חיים, כדי שהנשמה והגוף ישלבו ידיים בהרמוניה.
התשובה, לעת עתה, היא נחלתם של יחידים, מתי מעט. האנושות בכללה עדיין מרכינה את ראשה בפני הדרישות החומריות של עולם הטבע. אך ישנה התעלות מתמדת של העולם, גם מתחת לפני השטח, כך שבעתיד התשובה תהיה נחלת הכלל. במקום להתפעל רק ממוצר חדיש או מִתַּגְלִית מדעית חשובה ככל שתהיה, העולם יצא מגדרו בעקבות הגילוי המרעיש של עולם התשובה. מהיכולת להגיע לשליטה, להניע את החיים בעוצמה רוחנית שמחזקת את כוחות הגוף ולא מדכאת אותם. האווירה הזו תעלים כליל את הרשע והחטאים מהחברה האנושית. מי שיוביל את המהפכה הזו הוא עם ישראל. העם היחיד שהאופי הלאומי שלו מושתת על אמונה ומוסר, ולכן הוא לא ייתן לעצמו מנוח עד שהוא ימצא את הדרך לבטא את עצמו בשלמות. כוח המשיכה הרוחני שטבוע עמוק בתוך עם ישראל יהפוך אותו למודל האנושי של עם מתוקן, והוא זה שייתן את ההשראה, יעורר את הרצון ויורה את הדרך לתשובה לשאר האנושות, שתצטרף אליו בהמשך.
הרחבות
* אי אפשר בלי תשובה
הַתְּשׁוּבָה קָדְמָה לָעוֹלָם. "שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם אלו הן... תשובה דכתיב "בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל... תשב אנוש עד -דכא ותאמר שובו בני אדם" [פסחים נד, א]. "כלומר, שעלו במחשבה להבראות קודם שנברא העולם, שאי אפשר לעולם בלא הם" [ר"ן נדרים לט, ב].
* לא להתנזר מהעולם
וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא. הפסוק מדבר על נזיר שמתנזר מהנאות העולם, ועל כך דורשת הגמרא – "רבי אלעזר הקפר ברבי אומר: 'וכיפר עליו מאשר חטא על הנפש', וכי באיזו נפש חטא זה? אלא שציער עצמו מן היין. והלא דברים קל וחומר - ומה זה שלא ציער עצמו אלא מן היין נקרא חוטא, המצער עצמו מכל דבר על אחת כמה וכמה" [נדרים י, א].
* ישראל סוללים דרך התשובה
הִיא הָרִאשׁוֹנָה בָּעוֹלָם לִתְשׁוּבָה. גם הרמח"ל כותב "ואולם במעשיהם של ישראל תלה האדון ברוך הוא תיקון כל הבריאה ועילויה, ושעבד כביכול את הנהגתו לפעלם..." [דרך ה' חלק ב, ד, ט]. הרב קוק מסביר את ההבדל בין עם ישראל לאומות העולם – כל אומה מתאגדת כדי להבטיח לעצמה חיי רווחה ונוחות גשמית, אך עם ישראל לא קם בתור אוסף פרטים שחיפשו מדינה בטוחה (עיין כוזרי א, פא), הוא מאוגד סביב בסיס מוסרי, והקודש הוא שמאחד אותו. פסגת השאיפה הלאומית שלנו היא הצימאון לדעה והרגשה אלוקית, וכדי להגיע לפסגה זו דורש עם ישראל את התפתחות העולם על ידי התשובה [אורות התחיה י; אורות ישראל ב, א].
שאלות לדיון
א. מה כל כך מפליא בגבורת התשובה?
ב. לאחר כל החטאים הפרטיים של יחידים בעם ישראל, איך יתכן ש"אין חטא ועוון" בכנסת ישראל?
לעילוי נשמת בבא בת חיים יוסף מאיר
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
