ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- קידוש החודש
- רמב"ם יומי – הלכות קידוש החודש – 90 שניות על הרמב"ם היומי
סידור חודשי החודשים
הכלל: חודש הלבנה הינו כ-29.5 יום, ולכן עושים חודש מלא וחסר לסירוגין, ומעברים חודשים את חשוון וכסלו לפי הצורך.
אין משווים את מספר החודשים המלאים למספר החודשים החסרים מפני שימי החודש אינם בדיוק 29 וחצי יום, וצריך להגיע ל354 ימים בשנת לבנה.
חודשים תשרי, שבט, אדר ראשון, ניסן, סיון, אב תמיד מלאים.
רמב"ם יומי – הלכות קידוש החודש – 90 שניות על הרמב"ם היומי (22)
הרמב"ם היומי
18 - הלכות קידוש החודש פרק י"ז - הרמב"ם היומי
19 - לב הלימוד - הלכות קידוש החודש חלק ב'
20 - הלכות קידוש החודש פרק י"ח - הרמב"ם היומי
טען עוד
פרק ט:
התקופה וחישוב שנת החמה
שיטת שמואל בגמרא (מסכת עירובין נו,א) : לשנה נוסף רבע יום, ולמחזור קטן יש יתרה.
המחזורים: א) 19 שנה – מסדר את התקופות לענין ימי החודש; ב) 28 שנה – מסדר לענין ימי השבוע.
מחר נלמד את שיטת רב אדא.
פרק י:
התקופה וחישוב שנת החמה -שיטת רב אדא
בהמשך לשיטת חישוב שנת החמה שלמדנו אתמול, היום מביא הרמב''ם את שיטת רב אדא בגמרא שם.
לשיטתו: לשנה נוסף פחות מרביע יום, ואין למחזור יתרה.
הרמב''ם אומר (הלכה ו) ששיטה זו יותר מדויקת ועליה סומכים בי''ד.
פרק יא:
יסודות חישוב ראיית הירח
כל כוכב מהלך בגלגל משלו שהארץ אינה אמצעו. לכן יש הפרש בין מיקומו בגלגלו למיקומו בגלגל המזלות.
פרק יב:
גלגל השמש
הילוך השמש: השמש מהלכת במהירות קבועה בגלגלה, וגובה השמש מהלך אף הוא באיטיות.
מהלך השמש ביום אחד ושארית מהלכה לאחר 10,000 יום הוא: ביום אחד - 59 חלקים ו-8 שניות; לאחר 10,000 יום - 136 מעלות, 28 חלקים, ו-20 שניות.
29 יום; 28 מעלות, 35 חלקים, ושנייה אחת עובר מליל ראיה אחד לליל הראיה הבא והוא מהלך השמש בזמן זה.
פרק יג:
מיקום השמש
אִם תִּרְצֶה לֵידַע מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי בְּכָל יוֹם שֶׁתִּרְצֶה, תּוֹצִיא תְּחִלָּה מְקוֹמָהּ הָאֶמְצָעִי לְאוֹתוֹ הַיּוֹם עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְתוֹצִיא מְקוֹם גֹּבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ, וְתִגְרַע מְקוֹם גֹּבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ מִמְּקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי. וְהַנִּשְׁאָר, הוּא הַנִּקְרָא מַסְלוּל הַשֶּׁמֶשׁ.
במילים אלו נפתח הפרק היום👆🏻
חישוב מקום השמש מורכב מידיעת מקומה בגלגלה, מינוס מקום גובה השמש, פלוס מנה מסוימת.
פרק יד:
גלגל השמש
הילוך השמש: השמש מהלכת במהירות קבועה בגלגלה, וגובה השמש מהלך אף הוא באיטיות.
מהלך השמש ביום אחד ושארית מהלכה לאחר 10,000 יום הוא: ביום אחד - 59 חלקים ו-8 שניות; לאחר 10,000 יום - 136 מעלות, 28 חלקים, ו-20 שניות.
29 יום; 28 מעלות, 35 חלקים, ושנייה אחת עובר מליל ראיה אחד לליל הראיה הבא והוא מהלך השמש בזמן זה.
פרקים יד+טו:
הלכות קידוש החודש
גלגלי הירח ומיקום הירח
לירח שני גלגלים המסתובבים במהירות קבועה – א) קטן, ביחס לעצמו; ב) גדול, המקיף את העולם.
החישוב: הגלגל הקטן תופס כ-10 מעלות בגלגל הגדול. לכן, לאחר חישוב מקום הירח המשוער בגלגל הגדול, יש לחשב גם את מיקומו בגלגל הקטן, ובהתאם לתוצאות להוסיף או לגרוע עד 5 מעלות ממיקומו בגלגל הגדול.
הרמב"ם היומי
רמב"ם יומי – הלכות לווה ומלווה – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות לווה ומלווה פרק ד' - הרמב"ם היומי
מנחה: נתי רביץ
רמב"ם יומי – הלכות תפילה ונשיאת כפיים – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות תפילה וברכת כוהנים פרק ז' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולן אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות קידוש החודש – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות קידוש החודש פרק י"ד - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
רמב"ם יומי – הלכות קידוש החודש – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות קידוש החודש פרק א' - הרמב"ם היומי
מנחה: גולו אזולאי
רמב"ם יומי – הלכות קידוש החודש – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות קידוש החודש פרק ו' - הרמב"ם היומי
מנחה: דן שפירא
רמב"ם יומי – הלכות קידוש החודש – 90 שניות על הרמב"ם היומי הלכות קידוש החודש פרק י"ז - הרמב"ם היומי
מנחה: ישי לפידות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
