ראינו ששאלת הגשמים תלויה גם ברמה המוסרית שלנו ראינו גם את דמותם של מבקשי הגשמים - אנשים בעלי קומה רוחנית גבוהה מאוד שבזכותם יורדים גשמים. נעיין עתה בסיפור פשוט שאולי נוגע לכולנו - שלפיו גם אנחנו יכולים להיות שותפים בשאלת גשמים. הסיפור הוא מימיו של רבי תנחומא גדול הדרשנים בספרו 'מדרש תנחומא' הוא חותם את תקופת המדרש.

בימיו היו זקוקים לגשמים באו אצלו ואמרו לו: "רבי גזור תענית" וגזר עליהם תענית. יום ראשון, יום שני, יום שלישי ולא ירדו גשמים. נכנס, דרש לפני הקהל ואמר להם:
כלומר הוא פנה אל הציבור ואמר - תהיו אתם הגונים אחד אל זולתו רחמנים זה אל זה והקב"ה ירחם גם עליכם.
כלומר - אדם לאחר שגירש את אשתו הוא לא חייב לדאוג לקיומה ולמזונותיה

הסיפור הזה בא ללמדנו שגם אנחנו - האנשים הפשוטים, אם אין בנו מעלת הצדיקים הגדולים שהם מתפללים על הגשמים זה תלוי גם בהתנהגות שלנו - בוויתור ההדדי ובחסד שאנו נוהגים זה עם זה. זה מתבטא בחיי היום-יום - אתה מגיע לצומת אתה יכול להתעקש או לוותר לזולת, אתה עומד בתור, אתה דוחף או נדחף. כל זה באיכות החיים היום-יומית, אם אנו נדע להתמלא רחמים אלו על אלו גם ה' ירחם עלינו וירדו גשמים ויתרווח העולם.