ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
בימיו היו זקוקים לגשמים באו אצלו ואמרו לו: "רבי גזור תענית" וגזר עליהם תענית. יום ראשון, יום שני, יום שלישי ולא ירדו גשמים. נכנס, דרש לפני הקהל ואמר להם:
"בני, התמלאו רחמים אלו על אלו והקב"ה מתמלא עליכם רחמים".
כלומר הוא פנה אל הציבור ואמר - תהיו אתם הגונים אחד אל זולתו רחמנים זה אל זה והקב"ה ירחם גם עליכם."עד שהם מחלקים צדקה לעניים, ראו אדם שמשיח עם גרושתו ולא עוד אלא שנתן לה מעות. באו אליו ואמרו לו: 'רבי מה אנו יושבים כאן ורוצים לשפר את המעשים, הרי יש עברה לפנינו'. אמר להם: 'מה ראיתם?' אמרו לו: 'ראינו אדם פלוני משיח עם גרושתו ולא עוד אלא שהביא לה מעות'. שלח אחריהם והביאו אותו אצל הציבור. אמר לו: 'מה לך זו'? אמר לו: 'גרושתי'. אמר לו: 'ומה נתת לה מעות'? אמר לו: 'רבי, ראיתי אותה בצרה והתמלאתי עליה רחמים'. באותה שעה הגביה רבי תנחומא פניו כלפי מעלה ואמר 'מה אם זה שאין לה עליו מזונות',
כלומר - אדם לאחר שגירש את אשתו הוא לא חייב לדאוג לקיומה ולמזונותיה'והוא ראה אותה בצרות והתמלא עליה רחמים, אתה שכתוב בך 'אל רחום וחנון' אנו בני ידידיך אברהם, יצחק ויעקב, על אחת כמה וכמה שתתמלא עלינו רחמים'. מיד ירדו גשמים ונתרווח העולם". (בראשית רבה לג, ג)
הסיפור הזה בא ללמדנו שגם אנחנו - האנשים הפשוטים, אם אין בנו מעלת הצדיקים הגדולים שהם מתפללים על הגשמים זה תלוי גם בהתנהגות שלנו - בוויתור ההדדי ובחסד שאנו נוהגים זה עם זה. זה מתבטא בחיי היום-יום - אתה מגיע לצומת אתה יכול להתעקש או לוותר לזולת, אתה עומד בתור, אתה דוחף או נדחף. כל זה באיכות החיים היום-יומית, אם אנו נדע להתמלא רחמים אלו על אלו גם ה' ירחם עלינו וירדו גשמים ויתרווח העולם.
גשמים בארץ ישראל (18)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
17 - מבקשי הגשמים
18 - מוסריות הציבור והגשמים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
