ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
מנחם אב, ה'תשנ"ו
שאלה
בונציה ישנו גן ילדים שבשנה הבאה עלול להיסגר בגלל המספר הקטן של הילדים הרשומים בקהלה (שלושה), ההורים הצהירו שאם בגן יהיו רק שלושה ילדים, לא ישלחו את הבנים לגן. לכן הם לוחצים כדי שיתקבלו לגן גם ילדים גויים, מאב יהודי ואמא גויה, שמצהירים שמעוניינים שילדיהם יקבלו חינוך יהודי כדי שבגיל הבר-מצווה יוכלו להתגייר. עד עכשו התנגדנו לקבל את הילדים האלה כדי לא לתת גושפנקא ל"יהדותם" מפני שההורים עלולים לחשוב שהילדים כבר התקבלו בקהלה בתור יהודים.
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
349 - קיום טקס הלויה בבית-הכנסת
350 - קבלת ילדים גויים לגן יהודי
351 - שימוש בסידור של התנועה הקונסרבטיבית
טען עוד
תשובה
באופן עקרוני אין לקבל ילדים גויים - אף-על-פי שאביהם יהודי - לכל מוסד חינוך יהודי, אלא אם כן האם מתחילה בתהליך גיור שיאפשר גם גיור נאות לילדים 1 .
ועם זאת יש להקל בנדון דידן, מכיוון שאי-פתיחתו של גן יהודי (בלא צירוף הילדים הגויים) תפגע בשלושת הילדים היהודיים שייאלצו ללכת לגן גויי 2 .
עם זאת יש לשקול, אם הדאגה לשלושת הילדים עלולה להשפיע לרעה על כל המערכת בבית-הספר היהודי 3 .
גם יש לשקול את האפשרות ששלושת הילדים ילמדו בגן של גוים ויקבלו תיגבור בלימוד יהדות, כנהוג במספר קהילות בתפוצות.
___________________________________________
עיין שו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשובות עה, עו, עח; ל2, לז2, מג1 במהדורה הראשונה).
2 במקרה זה יש לרשום בספרי הקהילה שהילדים הללו אינם יהודים, וכי אין בקבלתם לגן היהודי משום הכרה ביהדותם (ועיין בשו"ת "מנחת יצחק" (ח"ג סי' צח אות ג) שהעלה בעיה זו.
3 יש לדון בשאלה של לימוד תורה לגוי, כדאיתא במס' חגיגה (יג ע"א). ואולם נראה שבמקרה כזה יש לומר: "חטא כדי שיזכה חברך", וכפי שנפסק בשו"ע אורח חיים (סי' שו סעיף יד), שהרי מדובר כאן באיסור זוטא ומצוה רבה (אם לא יקבלו חינוך יהודי, יש לחשוש שלא ישאר להם שום זיק יהודי, ועיין עוד מאמרו של הגר"ש ישראלי בעניין פיקוח-נפש בהצלה רוחנית - "תחומין" ב). ועוד, שהילדים בנדון דידן לא פשעו, והאיסור שמדובר בו הוא מדרבנן. ומה גם שיש פוסקים, שהעלו סברה להתיר בקטן (עיין "באר-שבע" בקונטרס "באר מים חיים" סי' יד), וכן לשיטת רמב"ם שבנוצרים אין איסור (יעויין בשו"ת "פאר הדור" ח"א סי' נ) ועיין גם ב"מנחת יצחק" הנ"ל הדן בשאלת לימוד תורה לילדים גויים בבית-ספר יהודי.
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
