ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
כסלו תשס"א
שאלה
בקהילתי זוג הנמצא בתהליך של חזרה בתשובה וקיום מצוות. הוא ממשפחת כהנים ידועה והיא גרושה. כאשר נישאו לפני כמה שנים, שניהם היו רחוקים מחיים יהודיים וכמובן מקיום מצוות.
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
385 - הנאה מעפר בית-הקברות, גידול צמחים בתחומו
386 - מעמד כהן שנשא גרושה - הוא בניו ובנותיו
387 - לינה באכסנית-נוער נוצרית ותפילה באולם שיש בו צלבים
טען עוד
מישהו בבית הכנסת אמר שאסור לתת לו עליה גם לא כישראל. האם זה נכון?
האם יש דעות שמקלות יותר?
מה דינו לענין חובותיו ככהן?
מה יהיה דין בניהם? ומה יהיה דין בנותיהם?
תשובה
לעניין העלאתו לתורה - מעיקר הדין אסור להעלותו לתורה ככהן 1 , אבל הוא רשאי לקבל עלייה כישראל 2 (ולא כלוי), ויש מן הפוסקים שכתבו, שלכתחילה לא יעלה למניין שבעת הקרואים 3 .
במקרה הרגיש שאתה מטפל בו, עליך להיזהר שלא לפגוע בבני הזוג ושלא לפגוע בתהליך החזרה בתשובה. ומאידך גיסא יש להיזהר שלא לתת לגיטימציה למצב שבו האיש עובר על איסור כהן וגרושה, והרב החכם עיניו בראשו 4 .
נכון הוא שכל החיובים של כהן עדיין חלים עליו 5 , אבל את זכויותיו הפסיד, אפילו גרש את הגרושה, עד שיובטח, שלא יחזור לסורו 6 .
בנו של כהן מגרושה נחשב לחלל, וגם כל זרעו אחריו עד סוף כל הדורות נחשבים לחללים 7 , והרי הוא כזר לכל דבר 8 .
לכן החלל רשאי לשאת גם בת כהן וגם גרושה, ובכל מקרה בניו הם חללים, כאמור.
כמבואר לעיל בתו של כהן מגרושה יש לה דין חללה והיא אינה רשאית להתחתן עם כהן, אבל אם תתחתן עם לוי או עם ישראל, בניה ובנותיה ישראלים או לויים לכל דבר 9 , ואין להם דין חלל לשום עניין.
^ 1. רמב"ם (הל' נשיאת כפיים פט"ו הל' ה), שולחן ערוך (אורח חיים סי' קכח סע' מ).
^ 2. שם.
^ 3. שו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשובה ט, לו 2 במהדורה הראשונה).
^ 4. עיין במאמרו של הרב יוסף כרמל בתוך: "שרידים", בטאון ועידת רבני אירופה (גליון יח, תשנ"ט). ועיין שם במאמר בהערה 32 בעניין מציאות שכהן מפסיד את כהונתו לעניין שצאצאיו חייבים בפדיון הבן.
^ 5. שהרי זרעו נתחלל, ולא הוא (קידושין עז ע"א, שו"ע אבן העזר סי' ז סע' יג).
^ 6. שו"ע אורח חיים (שם).
^ 7. רמב"ם (פרק יט מהל' איסורי ביאה הל' יד), שולחן ערוך (אבן העזר סי' ז סע' טז).
^ 8. רמב"ם (שם שם הל' י), טור ושו"ע אבן העזר (סי' ז סעיף כ).
^ 9. רמב"ם (שם שם הל' יד), שו"ע (שם שם סע' טז).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
