ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- ישראל והעמים
לנוכח העובדה שאחרי הכול התפרעות הערבים הרבה יותר חמורה ומקיפה הם ישתמשו בכל הסבר שאפשר להיתלות בו, כגון שהם עניים ומחוסרי עבודה והמדינה הזניחה אותם ולא השקיעה בהם משאבים. בדרך זו גם מקבלים טיעונים אנטישמיים, כגון שקניית בתים על ידי ערבים בשכונות יהודיות היא ביטוי לשוויון, ואילו קניית בתים על ידי יהודים בשכונות ערביות היא התגרות והפליה שמצדיקה התפרעויות קשות.
הציבור הרחב
מצד אחד, למזלנו, רוב הציבור יותר חכם מהמומחים ומהפרשנים הללו ואינו מקבל את פרשנותם. אולם מצד שני, לצערנו, אין לציבור תפיסת עולם מוסרית־חברתית טובה יותר, ולכן אף שהוא יודע שמדובר במאבק לאומי אין לו פתרון מוסרי משפטי חליפי. זו הסיבה שהמומחים והפרשנים למיניהם מזלזלים בציבור הרחב ומתעלמים מתחושותיו הצודקות. שכן כל עוד אין מעמידים דרך חלופית להתמודד עם המלחמה הגדולה שעם ישראל נמצא בה כבר דורות, קשה לקבוע אסטרטגיה שיטתית על סמך אינטואיציות טובות.
יתר על כן, יש מאלה שמבינים שההתקפות הערביות נובעות משנאה עמוקה למדינה היהודית אשר מתבטאים באופן שאינו צודק וגם אינו מעשי, כגון "להרוג את כולם" או "לגרש את כולם". בעוד שבפועל האוכלוסייה הערבית אינה מקשה אחת, יש שהשלימו עם קיומנו ומהם שאף מרוצים מכך, יש אדישים שנמצאים בתווך, ורבים עוינים אותנו בדרגות שונות, עד רמה של אויבים ממש.
רביבים (820)
הרב אליעזר מלמד
645 - סגולת עם ישראל
646 - המאבק בלאומנות הערבית
647 - מתוך טהרת המשפחה נתעלה לטהרה מלאה
טען עוד
הכרה בערך הלאומיות והדת
ראשית, צריך להכיר בהשפעה המרכזית של הלאומיות והדת על האדם. אומנם נכון, מבחינה מסוימת כל אדם לבדו הוא עולם מלא, והוא יכול בהחלטתו לבחור ללכת בדרכו של העם, הדת והתרבות שבה גדל או לבחור בדרך אחרת. אולם ההשפעות של הלאומיות והדת עצומות, עובדה שניתן למצוא דפוסי התנהגות שווים אצל כל בני העם הערבי בכל המדינות הרבות שבהן הם חיים. לצערנו, בתקופתנו תרבות זו מתגלה אצל רבים בנטייה להעריץ כוח ולנהוג באלימות, כשהדת והלאומיות הן הצידוק לכך. אין זה מוכרח להיות כך. יש בדת המוסלמית ובלאומיות הערבית צדדים חיוביים, שאם מנהיגיהם יבחרו להדגישם יוכלו להדריך את שומעי לקחם בדרך של תרומה לעצמם ולחברה, והגבורה שטבועה בתרבותם תהיה גבורה של ריסון היצרים, נדיבות ופתיחת הלב.
המלחמה על הריבונות
כדי לנצח עלינו להגדיר תחילה את המטרות הלאומיות שלנו ולהתקדם אליהן.
המטרה העמוקה של אויבינו היא לפגוע בזהותה היהודית של מדינת ישראל ולמנוע מהעם היהודי לחזור לארצו כדברי התורה והנביאים. לכן מאבקם מופנה נגד הריבונות שלנו על הר הבית ונגד ההתיישבות ביהודה ושומרון, כמו גם בנגב ובגליל ובערים עם אוכלוסייה מעורבת. ככל שיהיה ברור להם יותר שכל התקפה עלינו גורמת לתוצאה הפוכה - אנחנו נתחזק והם ייחלשו.
ירי הטילים על ירושלים הוא הזדמנות להחליט על התרת כניסת יהודים להר הבית בלא שום הגבלה של מספר ושעות וקביעת מקומות תפילה מסודרים ליהודים. במקביל חובה להחליט שמעתה כל התפרעות על הר הבית תגרור את סגירתו בפני הערבים למשך כמה ימים או כמה שבועות. כמו כן צריך לאסור באופן מוחלט על כל מסית או מתפרע לעלות להר הבית.
שלילת אזרחות ותושבות
מכיוון שהמלחמה היא על הריבונות הישראלית, אין להתייחס לפגיעה בדגלי ישראל או בסמלי המדינה, וקל וחומר פגיעה ביהודים או בבתי יהודים מפני שהם יהודים, כאל פשע פלילי רגיל אלא כהרמת יד נגד המדינה והעם היהודי והצטרפות אל האויב. לשם כך צריך ליצור כלים משפטיים לשלילת האזרחות במקרים הרגילים של התפרעות על רקע לאומני, ושלילת התושבות וגירוש כאשר מדובר בהתפרעות חמורה. וזאת בנוסף לענישה במסגרת הפלילית הרגילה.
בפועל ישנם חוקים ותקנות שעוסקים בהסתה, אולם משתמשים בהם בעיקר נגד יהודים, ורק כאשר הארץ בוערת ואין ברירה משתמשים בהם כנגד ערבים. כדי למנוע זאת צריך ליצור כלים משפטיים ברורים שמתאימים למציאות שלנו.
התפיסה המוסרית המושחתת
לצערנו בהיעדר תפיסה ריבונית מוסרית כוללת, גם הכלים המשפטיים שכבר נוצרו בעבר בפרקליטות ובמשטרה, כגון הקמת המחלקה לפשיעה לאומנית, כוונו בעיקר נגד היהודים. וזאת על סמך התפיסה המוסרית המושחתת שאינה מכירה במקום המרכזי של הלאומיות והדת תוך ניסיון מעוות ליצור שוויון בין שני הצדדים. מכיוון שבמציאות אין שוויון, התפיסה המושחתת הזאת נצרכת להטות את הדין לכיוון הערבי כדי לנסות לאזן את המציאות. כמו לדוגמה דבריו של נשיא אוניברסיטת תל אביב, שלמרות שאין לסבול פגיעה באזרחים הפגיעה בערבים חמורה שבעתיים, מכיוון שהם מיעוט. הוא אומנם מחק את דבריו אבל לא חזר בו, כי עמדתו נשענת על שחיתות מוסרית שנובעת מהתכחשות למלחמה של האויב הערבי והתכחשות לזכויות העם היהודי על ארצו.
כיוצא בזה כתבו עשרות מרצים באקדמיה לאומנויות 'בצלאל' שהם תומכים במאבק של הסטודנטים הערבים שלהם בכיבוש. כאשר הם עושים את זה בשם המוסר, הם מחללים את המוסר ומפריעים לחברה לתקן את חייה באופן מוסרי.
אכיפת החוק
מכיוון שהציבור הערבי מורכב מאויבים ואזרחים הגונים, וקו הגבול ביניהם אינו ברור ויש ביניהן מדרגות שונות - מדינת ישראל צריכה למצוא את הדרך לתמרץ ולתגמל את מי שמתקדם לכיוון של תמיכה והזדהות עם המדינה היהודית, ולפגוע בחומרה במי שנלחם בנו.
הדרך העיקרית לכך היא באכיפת החוק על הציבור הערבי בכל השטחים - חוקי הבנייה והתכנון, חוקי המס, איכות הסביבה, נהיגה בכבישים, החזקת נשק, וכמובן כל התפרעות. באופן טבעי הערבים שמכבדים יותר את הריבונות הישראלית גם שומרים יותר על החוק, וכך שמירת החוק תתגמל את הטובים.
כהמשך לכך יש ליצור כלים חוקיים ומשפטיים לפיהם כל המוסדות והרשויות המקומיות שמחנכות לכבוד לריבונות הישראלית זוכות להעדפה, ואם להפך - אזי לקיצוץ בתקציב עד ביטולו.
בהעדר חוק התקציבים משחיתים
מדינת ישראל השקיעה הון עתק בחברה הערבית, אולם לא הצליחה לקרב את הציבור הערבי לעמדה אזרחית הגונה ונאמנה, כפי שכל מיעוט לאומי או דתי בכל מדינות העולם נדרש לה. להפך, מכיוון שלא נוהלה מלחמת חורמה באויב הערבי ובעוינות האידיאולוגית, וההסתה נגד הריבונות הישראלית נמשכת באין מפריע, ההשקעה העצומה הזאת במקום להועיל לחברה הערבית תמרצה את העמדות הרעות, כפויות הטובה. בפועל היא מעצימה את העמדות שמחנכות את הנוער לתרבות של שנאה, אלימות ופשע. שכן במצב הנוכחי, פעמים רבות ככל שהאדם יהיה יותר אלים וחצוף הוא יקבל יותר, ולעומתו האדם ההגון נדחק לשוליים ויסבול מנחת זרועם של כל הבריונים האידיאולוגים והפושעים.
במקום שהציבור הערבי יאשים את מנהיגיו שחינכו את הנוער לאלימות, שנאה ופשיעה, יודה בפה מלא על כל הטוב שזכה לקבל כאזרחי המדינה היהודית ויצטרף לתמיכה וקידום מדינת ישראל על זהותה היהודית - רבים בציבור הערבי מגנים את מי שרוצה להתקרב למדינה היהודית ומקדמים את שונאיה.
הנה לדוגמה, חבר הכנסת מנסור עבאס עשה מעשה ראוי. הוא הלך לבית כנסת שנשרף על ידי פורעים ערבים ואמר שמעשיהם מנוגדים לערכי האסלאם וראוי שהציבור הערבי ישתתף בתיקון בית הכנסת. בתגובה אמרו חבריו למפלגה שהוא עבר את כל הגבולות ומעמדו כיושב ראש המפלגה התערער.
אגב, מעבר לוויכוח אם נכון להקים ממשלה שנתמכת על ידי מפלגה ערבית, חובה עלינו להעריך את ד"ר מנסור עבאס על הדרך החיובית שהוא סולל, ולנסות לסייע בידו תוך תקווה שלא ייפגע ולא יישבר וישמש דוגמה לרבים אחרים שילכו בעקבותיו.
תיקון לומדי התורה
כדי להכין את התשתית להתמודדות עם אתגרים אלו צריך לחזור ליסודות. ככל שנזכה יותר להתגדל בתורה ובהבנת תפקידנו בעולם, ביישוב הארץ ובהקמת מדינה מפותחת מבחינה מוסרית־חברתית, מדעית וכלכלית, צדקתנו תבהיק יותר, ועמי העולם ובכללם הערבים יכירו בצדקת זכותנו על ארצנו ויסייעו לנו ליישבה, כדי שמציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.
לשם כך עלינו ללמוד תורה כראוי, באופן שמשפיע על המציאות ומכוון אותה. במקום הלימוד המנותק מהחיים, שנקרא בטעות "לשמה" - ללמוד אליבא דהלכתא ואליבא דהחיים. לימוד שמגדל אנשים טובים בכל תחומי החיים, עד שיהיה ברור שככל שאדם קשור יותר לתורה כך הוא זוכה ליותר ברכה בעבודתו, וככל שציבור קשור יותר לתורה קמים מתוכו יותר מדענים, מומחים, יזמים ואנשי מקצוע מובחרים בכל התחומים. בהשראת לימוד זה גם נוכל ליצור את הכלים המשפטיים המתאימים כדי להתמודד עם האתגרים הגדולים שניצבים לפנינו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
