פכים קטנים

החיים במסגרת משפחתית נחלקים לשתי מערכות: הנושאים הכלליים שעל סדר היום, והפרטים הקטנים של זרימת החיים היומיומית. באופן טבעי, תשומת הלב של הבעל והאישה אמורה להיות מופנה, בראש ובראשונה, לנושאים הכלליים, כגון, מהו אורח החיים שלפיו מנוהלת המשפחה, הקשר לתורה, יראת שמים, לאילו כיוונים מחנכים את הילדים, מה רמת החיים הכלכלית של המשפחה וכד'.
בדרך כלל, בנושאים הללו קל יותר להגיע להסכמות בין הבעל לאישה, שהרי כל אלו נידונים ביניהם עוד בטרם החליטו לבוא בברית הנישואין. וגם אם אין הסכמה מוחלטת, ומידי פעם מתגלים חילוקי דעות, ברוח טובה ובאהבה, קל יותר ליישב את המחלוקות.

שונה הדבר בפרטים הקטנים שבחיינו. לא לחינם מלמדים אותנו חכמים שיעקב אבינו, לאחר שכבר העביר את כל משפחתו ורכושו, חזר לעבר השני של הירדן כדי לאסוף 'פכים קטנים', ודווקא אז נאמר: "ויאבק איש עימו". השאלות הקטנות מטרידות אותנו הרבה יותר מהשאלות הגדולות - מי שוטף כלים ומי לוקח את הילד לרופא, מדוע הסעודה מתעכבת או המרק קר, ומדוע הבעל תמיד מאחר לשוב הביתה. מדוע כל אחד יודע לפתוח את המגירה - אבל שוכח לסוגרה, ומדוע השולחן מלא בפריטים שמשהו השתמש בהם ולא החזירם למקומם. לכאורה כל אלו הם נושאים של רגע, כמעט חסרי חשיבות, אולם הם המעיבים על חיינו וגורמים לתרעומת איש על רעהו.

נלמד גם אנו מיעקב אבינו, ונחזור אל 'פכים קטנים'. כיצד?
א. אם מתעוררת בלבנו תרעומת על בן זוגנו בנקודה פרטית כזאת, נרשום לעצמנו את הדבר, ובהזדמנות ראשונה, ללא כעס, אלא מתוך רצון לתקן, נביא לידיעת בן זוגנו שפרט זה מפריע לחיינו ויחד נמצא דרך לשנות ולתקן.
ב. ניתן פרופורציות לחיינו. אכן יש פריטים מעיבים, אך הכלל הוא טוב ושמח, והוא העיקר.
ג. נלמד את עצמנו לקבל את בן הזוג עם הפרטים המאכזבים אותנו תמיד מחדש, ולראות שדווקא הנקודות הללו גורמות לנו את הצורך לתקן את מידותינו.
ד. נאמין שתמיד אפשר לתקן גם אם הצטברו תרעומות וכעסים, ואפשר לנקות את הלב....