האדר"ת סולל את היתר המכירה לחותנו הראי"ה | הרב הראל כהן | בית המדרש | אתר ישיבה

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט

לימוד יומי יום ו' ד' תמוז ה'תשפ"ו

הקדשת הלימוד באתר

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

הלכה מחשבה ומוסר
כתבי הראי"ה קוק
אדר היקר

קטגוריה משנית

שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם

לחץ להקדשת שיעור זה

7 דק' קריאה • 23 דק' צפיה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

אגרת ח
ב"ה
שפעת ברכות והצלחות ושלומים אלף לידיד לבי ואהוב נפשי ח' הרב ר' אברהם יצחק הכהן קוק שיחי' לאורך ימים ושנים טובות ונעימות, הוא וביתו וב"ב ויגדלום לתורה וחופה ומעשים טובים בהרחבה ועונג רב.
שמחתי מאד מבשורתו כי ת"ל סוף סוף נפקחו עיני מנהלי עדתו שי' ועכבוהו, והוסיפו לו עד עשרים רו"כ לשבוע, ובעינינו הי' רחוק גם איהומן גם סלנט, ואם כי מאד חפצתי שיעתיק משכנו לליטא, אבל לא זו העיר.
איך שיהי' שמח אני מאד שנשאר במקומו בע"ה בכבוד, יצליחהו ד' בכל פינותיו ודרכיו.
בדבר הדפסת כי"ק, כמדומני זה כמה נדברנו מזה, ואז הי' דעתו שלא לצאת ע"פ תבל עם ס' דרוש ולא הלכה, ועתה נשתנה רצונו בזה, ואולי הצדק אתו. אבל העיקר בכ"ז שלא ידפיס בעצמו, לא בהגדה ולא בהלכה, וכבר ראה פעולותיו בהעיטור סופרים וחבש פאר, אשר לזולתו הי' עסק טוב ושמן, והוא הפסיד עוד משלו לא עלינו. על כן לדעתי אם יעלה בידו לתת במתנה למי שיקבל ע"ע להדפיסו על הוצאותיו, ודוקא להדפיסו במוקדם, וישליש בטחונות ע"ז שלא לאחרו, כי אז יתן לו במתנה גמורה, או שיתן לו חמישים (וכיו"ב) זאץ ממנו, והוא יעשה כרצונו, אם להו"ל עם העין יעקב ביחד או די הוא לבדו, או דוקא עם העין יעקב ופירוש רש"י, אך לא עם פנים ופירוש סביב, כי יעלה לסך עצום, רק כמו העין יעקב של העין-אלי' ואיך שיטב בזה יהי' טוב אבל לא יהי' לכ"ג שום עסק בזה.

series?.Name || 'Series image'

אדר היקר (76)

הרב הראל כהן

67 - האדר"ת בערב השמיטה תרס"ג

68 - האדר"ת סולל את היתר המכירה לחותנו הראי"ה

69 - הכנות לשמיטת תרס"ג

טען עוד

וכיו"ב הייתי מיעצו גם בחבור בהלכה, לסדר חבור טוב ומהודר לא בפלפולים ארוכים רק בחדשות, וג"כ לתתו במתנה גמורה למי שמומחה בהדפסה לכל אבזרייהו, ואם יתננו לאחר אין חשש במה שאינו מדפיס על הלכות, שכן עשה גם הרב ר' יעקב כשהיה מ"מ בוילנא. אמנם נקל הוא להדפיס עמו קונטרס בדבר הלכה. כן נראה לדעתי וד' יצליחהו ככל אוות נפשו.
אין אני בן חורין מלהודיע את אשר אתי, והוא מצות עשה שבתורה טמא טמא יקרא, אינני בבריאותי כראוי ל"ע, אני מסובל תמיד במיחוש הפיבער ל"ע, אשר היא מהלכת בפה תמיד ל"ע, ואין כל אדם נקי מזה אם מעט ואם הרבה, גר ותושב, ותמיד אני מוכרח לקחת חינא ל"ע, וע"י הפיבער מתגבר גם השיעולים לפרקים ל"ע, וחלישותי רבה מאד, ד' יחזקני, אנא יזכירני תמיד בתפילתו שיאמצני ד' ית' בחמלתו לתורתו ולעבודתו הק'.
עגמת נפש הרבה יש לי בעניין השמיטה, שקודם החנוכה היו פה המ"צ ממושב פתח תקווה ובעל הבית נכבד מקולוניא אחרת, והפצירוני להקל להם ע"י הוראת המבי"ט והמהרי"ט בהבלעה, וכ"פ הפאת השולחן, ואם כי כבר השנה השישית, אבל ההפסד לא יתואר, אינו משום חיי נפש האיכרים אשר גם כן יעלו ליותר מש' בתי אבות הי"ו, רק פשוטו כמשמעו שכל הישוב ח"ו יתבטל לגמרי באין שום שם וזכר חלילה. והגאבד"ק יפו נ"י כתב לי שכבר הורה הגאון ר' יהושע ליב דיסקין ז"ל בהשמיטה שלפני' לסמוך עליהם, ואמר שמי שיסמוך עליהם מי יוכל למחות בידו, וכן נעשה. וגם אני השבתי בפשיטות כבר הורו. ודעתי עתה שונה הרבה מבשנת תרנ"ו, שאז נתווכחתי הרבה עם הגאבד"ק ביאליסטאק ז"ל בדובבעלן, יבדילנו ד' לחיים טובים ונעימים. אבל עתה הרבה הרבה נשתנו. אבל חברו עלי מחסידי הגאון ר' יהושע ליב דיסקין ז"ל כי לא ידעו כי מה שיצא לאסור בש' תרמ"ט למגדר מילתא אז נגד הפושעים שרצו ממש לעקור מצות שביעית, וסמכו ע"ד הגאון ר' יצחק אלחנן ז"ל, ואם כי הרביתי לדבר בהאספה שעשיתי בביתי, כי לע"ע גם הוא היה מתיר, וכמו שהרב דיפו כ' לי שהתיר לו, הן באחת אינם מאמינים לו, ואין להם אלא מה שהביאו טבלא חתומה בחותמו ועליו כעשרים רבנים ומופלגים, שלא להתיר גם ע"י א"י בשום דבר רק לאוקמי אילנא, ובכן נסתם הפתח, ואם שהישוב חרב ח"ו, וש' בתי אבות שומרי תורה ותרומות ומעשרות אין להם במה לחיות זה אין דאגתם. ואני קראתי עליהם מש"כ בחושן משפט בשלו יכול לקדש שם שמים ולא בשל אחרים והגאון ר' שמואל סלנט נ"י אף שאז (תרנ"ו) התיר עתה יאמר שאי אפשר לו לומר דבר, ןלזאת השבתי שלא אומר בזה מאומה, ורק כל מה שיודעים מהגאון ר' יהושע ליב דיסקין ז"ל שהתיר לא ישגיחו כלל על המחמירים. ואני מוכן לכתוב לגאוני גליציא ממכירי שליט"א, אך חלישותי וטרדותי לא הרשוני עד כה, ולהגאבד"ק שאוויל כתבתי, אבל הלא ידענו תשובתו. אולי יתחזק כתר"ה לעיין בהלכה זו.
לאשר כבר נתרבה המכתב וטרדות סבבוני לעשרות בטרם גמרתי עד כה ויתאחר היום הפאסט, ע"כ אני מפסיק באמצע, ואיד"ש אכתוב ע"ד ספקותי ב"ד. והנני בזה חותנו ודודה ידידם המצפה אשרם והצלחתם ולהתבשר ולבשר טוב מכלל ומפרט.
כו"ח יום ה' תשא תרס"ב. אלי' דוד

אגרת ט
ב"ה. יום טוב לישראל תרס"ב
א) בעניין היתר השביעית השכיל הרב ר' נפתלי הערץ זצ"ל אבד"ק יפו ת"ו, להתיר למכור האילנות לא"י, דהקרקע בעצמו הרי יש בזה משום לא תחנם, ולעשות מכירה קלה שהיא כשכירות לא יועיל בדיניהם, ולעשות בדיניהם מלבד משום לת"ח הוא דבר שלא יוחזר להם באמת. ועל כן העצה למכור האילנות עד מקומות היניקה שלהם ע"מ לקוץ, ובזה לא שייך משום לת"ח, וגם א"צ כלל ע"פ דד"מ לכתוב בערכאותיהם רק בינו לבין עצמו די. והקונה השליש וועקסלען על מיליאן רו"כ בעדם וכו' וכו'. זה היה חידושו והגאון ר' יהושע ליב דיסקין ז"ל הסכים לזה. ולבי נוקפני ע"ז בשתים: (א) הך דעל מנת לקוץ הוא רק בקוצץ אח"כ ולא באינו קוצץ, (אם גם נאמר שבמעט הקרקע לא שייך לא תחנם). (ב) הרי בר"פ דחלה וכ"ה בגיטין (ז:) דעפר חו"ל שבא בספינה לא"י חייבת במעשרות ובשביעית 'וכ"ה בעציץ נקוב וא"כ הכי נמי הרי מהעפר שתחת קרקע של יניקת האילנות ג"כ יונקים האילנות, ואנה נמצא שיעור לדבר לגבול עד שיעור כזה היא היניקה מלמטה ולא יותר, והרי שם בעפר הבא בספינה קאמר והים מפסיק ומ"מ אסור.
ב) הגאון דקאוונא ז"ל השיב למכור הקרקע לישמעאלי (דווקא) ובב"ד שלנו בתנאי מפורש בקניינינו ולא כשלהם ואז מותר לעבוד מלאכות דרבנן ע"י ישראל ודאו' ע"י א"י, ומה הם דאו' ודרבנן יבררו רבני ירושלים אם הספרדים או האשכנזים (כתשובת הר' לחסידים כיו"ב). הוא גודש גדול לקולא. טעמו לא ראינו ורק פסקו בקצרה כמו שהשיב בשתי שמיטות.
ג) האב ובנו שראו את החידוש להתיר בהבלעה, כמבואר במבי"ט ומהרי"ט ואחריהם פסק ג"כ הפאת השולחן. אמנם משמע רק בהבלעת איזה שנים עם שנת השמיטה, ויוכל להיות שיתירו גם עתה עם שלש או ארבע שנים שאחרי השמיטה, ומאי נפקא מינה. אמנם ע"ז השיג המנחת חינוך מסוגיא דע"ז (ט"ו:) שאנו מצווים על שביתת שדינו בשביעית, כמו בש"ב בשבת. ואני עני לא כן עמדי. וראיותי, א) ממה שלא כתב הר"מ כן, בה' שמיטה ויובל שאסור להשכיר לעכו"ם כמו בש"ב שכ"כ סמוך ונראה למ"ע דש"ב. ובאמת לא אשתמיט תנא ואמורא ופוסקים ראשונים ואחרונים להשמיענו עיקר הזה שאסור ש"ש בשביעית כמו ש"ב בשבת. ולעניותי לא מצאתי בתלמודים ובתוספתות ובשום מקום. וכה"ג פריך הגמ' ביבמות (ע"ג) וכריתות (כ"ה) ועוד ש"מ. (והט"א מביא ראיות כאלו בכ"מ). ב) מהא דאסרו חז"ל שכירות שדות בא"י משום הפקעת תרומות ומעשרות, וא"כ בשנת השביעית יהא מותר, ולא עוד, דאיפכא היה לו לומר דאסור בכל שנות השמיטה, מפני שנת השמיטה, ובודאי עדיף לגזור גזירה זאת המובנת לכל, וכי בודאי היו נכשלים מפני ההפסד הרב, מלגזור משום הפקעת תרומות ומעשרות, שהירושלמי מקשה ע"ז א"כ קמח לא נמכור משום מצות חלה כו' וכו'. אלא ודאי דאין שום איסור שביתה לישראל כשא"י יעשה בשדהו בשביעית. וי"ל נהפוך הוא, שחז"ל לא החמירו כ"כ בזה גם מדרבנן להשכירו לא"י, לאשר לכל היותר אין בזה רק שבות, והרי גם בשבותי שבת התירו בהפסד גדול, וא"כ ק"ו לשבות שביעית, שכל עיקר מספק"ל בב"מ (צ.) אם יש כלל שבות דאמירה, אלא שיש לומר דלא התירו משום הפסד רק לפעמים ולא כה"ג דשביעית שהיא שנה שלימה, ובפומבי, וגם אין לדמות גזירות חז"ל זה לזה, וכנודע, וגם בשבותי שבת כ' המגן אברהם שאין ללמוד זמ"ז.
נזכרתי שדבר זה אם שביתת שדה כש"ב בשבת כבר נחלקו בזה אדירי עולם הרש"ל והמהר"ם שם בב"מ. ושניהם ל"ז ד' הגמרא ע"ז (ט"ו:), (וד' הרש"ל תמוהים).
אולם ההיתר שבהבלעה, קשה, אולי, לדמותו להא דהמבי"ט ומהרי"ט, דשם השיבו כן ליחיד ולא לרבים, שהוא דבר מוזר לעשות היתר כזה בפומבי לכמה מאות בתי אבות, וכבר מוזהרים אנו שלא להורות דבר התמוה לרבים (וטעמא דלא להווי מילי דרבנן כחוכא ח"ו, שלא יבואו לרדות אותנו שאנו עושים פרצות, וכמו שביקשוני בעלי המושבות לעשות להם שט"מ כמו בחמץ). וכ"א הגר"ז הלובליני ז"ל שלרבים א"א להורות כן.
ד) בעלי המושבות הנזכר, שהשיבוני שגם בשדותיהם הורה להם הרב המנוח מיפו ז"ל איזה היתר, ונודע לי כי גם עתה עשה להם חתנו הרב נ"י כמאז, אבל באיזה אופן לא ידעתי ולא ארצה לדעת, כי לפי הנראה ל"ה להרב המנוח ז"ל אופן אחר רק למכור ע"מ לקוץ וכו' וכנזכר. ודבר זה שא"א בשדות א"כ אם הי' לו אופן אחר הי' עושה כן גם להכרמים.
ה) בשו"ת שמן המור כ' מסקנתו (אחר אריכות רב כמה ניירות) זאת תורת העולה בנ"ד שהוא בשדה הכרם שא"א לעשות תיקון השכירות, שבודאי יעשה (הגוי) עבודת הכרם בשביעית, יש לעשות כן: א) או למכור את הכרם מכירה גמורה וחלוטה, גוף הקרקע בשטר מפורש לשתי שנים, שנה שקודם השמיטה ושנת השמיטה עצמה, כמה ששווה הכרם להיות קנוי לאדם להיות מושל בו בגוף הקרקע והאילנות כקונה קניין עולם, ושיחזיר לו את כרמו תיכף לאחר השביעית, אם אין לבו בטוח לעשות עם הגוי מכירה סתמית לפום דינא ובשטר ושישמע לו הגוי אחר הקני' להיטיב להתחייב לו, שלאחר השביעית יחזיר לו את כרמו והוא יחזיר לו מעותיו.
ב) או שיתנה עם הגוי החכור שלו שבשנת השביעית לא יעשה שום עבודה כלל, ע"מ לוותר להגוי מחלקו בפירות עד שיתרצה, ואח"כ יפקיר את כרמו בפני שלשה, ויפרש שאינו מפקירו רק לשנת השמיטה לבד, וכשילך לכרמו בשנת השמיטה יכוון שלא לזכות בו, ואחר הז' יזכה בו תיכף כראוי.
(וכמדומני שבס' עיקרי דינים ביו"ד העתיק דבריו אלו, והמעיין יראה דבריו). ואמנם שם הביא ד' הגר"מ גלאנטי, שהשיב בפשטות שלפי מה שכל המכירות שדות הן לשלם ארנונא למלך, מתחילה אינם נקראות כלל שדות ישראל, ולא שייך בזה דין שביעית מדכ' שדך, כו' כו'. - וכן שמעתי מהרי"מ סאלאמאן שי', שבכל הקושאנעס של הערכאות כ' מפורש כמעט, שהן של המלך לשלם מהם העשור, ואם ישלמו אין למלך עליהם כלום. וכבר העירו רבותינו הראשונים בע"ז כ"א על ההיתר הזה. ולא אבין מדוע החמירו כ"כ המחמירים בזה, ומאי כולי האי, אם ימכרום לשנים אחדות באופן בטוח שיחזיר לנו אח"כ, שלכאורה לא שייך בזה כלל לא תחנם. ובשגם כל עיקר הלאו הוא כמובן כדי שיהיה לנו אחיזה באה"ק, ולא להם, ואם נחמיר כ"כ הרי א"א ח"ו שתהיה לנו. וסברא וזו מצאתיה גם בשמן-המור שם.
ויש להסתפק ג"כ אם בזמן הזה שבטלה קדושת הארץ להר"מ ז"ל יש הלאו דלא תחנם כלל.

אדר היקר

הרב הראל כהן

37 דק'
למהלך האידאות בישראל
השאיפה לרעיון האלוקי בתחילת הופעת עם ישראל
למהלך האידאות בישראל, עמ' קד
י"ב סיון תשפ"ד
33 דק'
אדר היקר
מתי אהבת ה' הלכה לאיבוד?
עמ' ל' - ל"א
כ"ב טבת תשפ"א
39 דק'
קרבת אלוקים
סיכום פרק א' במאמר ותחילת פרק ב'
מאמרי הראי"ה עמ' 34-35
כ' אדר א' תשפ"ד
34 דק'
דעת אלוקים
מרחב הביטוי העצמי שמעניקה האמונה
עקבי הצאן עמ' קלא - קלב
כ"ה אייר תשפ"ג

אדר היקר

36 דק'
אדר היקר
פטירת האדר"ת וסיכום
פרק ה' עמ' סז - סט
הרב הראל כהן | כ"ט אדר א תשפ"ב
31 דק'
אדר היקר
האם יכול להיות שיפרישו תרומות ומעשרות מהיתר מכירה?
אגרות האדר"ת - אגרת טו, עמ' צד
הרב הראל כהן | ו' אב תשפ"ב
33 דק'
אדר היקר
האדר"ת מייסד את המושג מסע המושבות
אגרות האדר"ת - אגרת י, עמ' פז - פח
הרב הראל כהן | כ"ג סיון תשפ"ב
34 דק'
אדר היקר
יומנו האישי של האדר"ת
פרק ה' עמ' סה
הרב הראל כהן | ט"ו אדר א' תשפ"ב

אדר היקר

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליעזר מלמד
הרב יהושע שפירא
הרב ש. יוסף וייצן
הרב משה אליה
הרב אליהו ברין
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב יהודה מלמד
הרב מרדכי גרינברג
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו

עוד שיעורים

אזור אישי

מתחברים עכשיו לצפיה בשיעורים אחרונים שלך, השאלות שלך בשאל את הרב ולהמשך צפיה בסדרות שיעורים בדיוק מהרגע שבו עזבת אותן.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il