מתן תורה – מהפכה מוסרית עולמית | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

קיום העולם תלוי במתן תורה עד ו' בסיוון
אמרו חכמים שהעולם היה תלוי ועומד עד יום השישי בסיוון, אם יקבלו בו ישראל התורה - יתקיים, ואם לא - יחזור לתוהו ובוהו (שבת פח, א). כדי להבין את משמעות העניין, צריך להתבונן מעט במהפכה המוסרית שעם ישראל חולל בעולם. בעת מתן תורה, שיעור ניכר מהאנשים בעולם היו עבדים, חלקם בעקבות תבוסה במלחמות וחלקם בשל הלוואות בריבית שלא הצליחו לשלם. לא היו להם שום זכויות, אדוניהם יכלו להתעלל בהם כאוות נפשם. בזכות התורה שניתנה לישראל, שהיו עבדים לפרעה במצרים ויצאו בדבר ה' לחירות, ובזכות התורה שציוותה להתייחס לעבד כאל אדם שיש לו צלם אלוקים, ולשמור על זכותו להאמין בה' ולקיים את מצוותיו, בתהליך הדרגתי בוטלה העבדות.
בעת מתן תורה, מוסד הנישואין שמבטא ברית אהבה היה רופף. תופעות של גילוי עריות בתוך המשפחה היו רווחות, עד שההלכה הייתה צריכה להורות שאח ואחות, אב ובתו, אם ובנה שהיו נשואים והתגיירו, צריכים להיפרד. בתהליך הדרגתי, רעיון קדושת הנישואין התפשט בעולם. בזמנים ההם המלכים קבעו את החוק ויכלו להטותו כרצונם, והשופטים הפלו במשפט את החזקים והעשירים. בתהליך הדרגתי התקבלה המצווה שהמשפט צריך לעשות צדק אחד לכול, ואסור להפלות דל ואביון במשפט. ואף המלך עצמו כפוף לחוק, ועל כן עליו לכתוב לו ספר תורה שיהיה צמוד אליו כל ימי חייו.

המשבר בעת החדשה
לאחר שהתורה כבר השפיעה רבות על העולם, דרך הדתות שקיבלו חלק מערכיה (נצרות ואסלאם), ודרך הוגי הדעות השונים שפיתחו את תורת המדינה ואת תורת המוסר לאורה של התורה, נדמה היה לרבים מהיהודים שעם ישראל סיים את תפקידו. אין עוד צורך לדבוק בזהות היהודית ולשמר את תודעת הגלות, אפשר להצטרף לעמים הנאורים ודרכם להמשיך לתקן את העולם לאור מוסר התורה והנביאים, שכן הערכים הגדולים של התורה והנביאים הופנמו באומות הנאורות, ואילו היהודים שדבקים בשולחן ערוך נשארו מאחור. כך התחיל תהליך חמור ומסוכן של חילון והתבוללות.

רביבים (807)

הרב אליעזר מלמד

735 - מצוות השירות הצבאי מול לימוד התורה

736 - מתן תורה – מהפכה מוסרית עולמית

737 - אחוזי החילון האמיתיים בחינוך הדתי והדרך לתיקון

טען עוד

תפקידנו עתה
למרות ההתקדמות המוסרית הגדולה של האנושות לאור התורה, עדיין אנחנו רחוקים מאוד מהחזון הגדול שבתורה. אכן ככלל האנושות מתקוממת כיום כנגד עוולות גדולות, ואנשים רבים מאוד זוכים לחיות במסגרת חוק שמעניקה להם זכויות וכבוד. אולם דווקא עכשיו, כשהאדם נעשה חופשי, הוא תוהה כיצד יגשים את מלוא שאיפותיו העמוקות. כך אנו מוצאים אנשים רבים שאינם מצליחים לקיים זוגיות נאמנה באהבה ובשמחה. אנשים רבים מתוסכלים מעבודתם ולא מוצאים בה ערך. הערכים המוסכמים, כצדק ושוויון, צורכי היחיד והחברה, הקבוצה והעם, מתנגשים ביניהם ללא תקנה. בתורה הקדושה יש הדרכה וכיווני פתרון לכל השאלות העמוקות הללו, ואם אין אנו מוצאים אותם בתורה, החיסרון הוא בנו, חובשי בית המדרש, שאיננו לומדים את התורה כראוי. אנו מדגישים מדי את השאלות הצדדיות ומזניחים את השאלות העמוקות, מרבים לעסוק בדיני ממונות של לפני אלפיים שנה, ומזניחים את דיני ממונות של ימינו.
יהי רצון שנזכה בחג השבועות הבא עלינו לטובה לשמוח בתורה, ולהתחזק מאוד בלימוד עמוק וישר של התורה, עד שנזכה לראות כיצד מכל מצווה והלכה בוקע אור גדול שמתקן את העולם כולו, ותימלא הארץ כולה דעה את ה' כמים לים מכסים.

השמחה השלמה של חג השבועות
מעלה מיוחדת ישנה לשמחת חג השבועות על פני שאר החגים, שאפילו לדעת הסוברים שאדם רשאי להקדיש את עיקר החג ללימוד תורה ולמעט באכילה ושתייה, בחג השבועות יחד עם לימוד התורה חובה לערוך סעודות חשובות מאוד, מפני שהוא "יום שניתנה בו תורה" (פסחים סח, ב).
מהלכה זו למדנו יסוד חשוב - התורה נועדה להוסיף ברכה ושמחה בכל תחומי החיים. מעלתה המיוחדת של התורה שהיא מורה את דרך האמונה האחדותית, שייעודה להמשיך ברכה וחיים ברוחניות ובגשמיות כאחת. להדריך את חיי המשפחה כך שיבטאו גם אמת וקדושה, וגם שמחה וברכה. כך בעבודה ובמסחר שיתקיימו ביושר ותימשך מהם ברכה, וכך בכל תחומי החיים, שבכולם התורה עוסקת, ובכולם יש לנו מצוות שמדריכות ומרוממות אותנו לגלות את הערך המקודש והברכה הנובעת מכך בחיים הממשיים. לכן שמחת חג השבועות חייבת להתבטא גם בלימוד תורה וגם באכילה ושתייה.

עירוב תבשילין
השנה חל חג השבועות ביום שישי, כלומר הוא צמוד לשבת, ובמצב כזה מצווה להניח בערב יום טוב עירוב תבשילין, שעל ידו מותר לבשל ולאפות ולהכין את כל צורכנו מיום טוב לשבת.
עירוב תבשילין הוא תבשיל שמכינים מערב יום טוב לשבת, ונקרא עירוב מפני שעל ידו נעשו תבשילי יום טוב ושבת מעורבים, ואזי כשם שמותר לבשל ולאפות ביום טוב בעבור יום טוב, כך מותר לבשל ולאפות בו בעבור שבת. וכל זמן שהעירוב קיים, מותר לעשות ביום טוב בעבור שבת את כל מה שמותר לעשות בעבור יום טוב. ואומנם מהתורה גם בלא עירוב תבשילין מותר לבשל מיום טוב לשבת, כי רק ליום חול אסור לבשל מהתורה, אלא שחכמים אסרו זאת בלא עירוב תבשילין, משום כבוד יום טוב וכבוד שבת (ביצה טו, ב).
משום כבוד יום טוב, שכן אם היה מותר לבשל מיום טוב לשבת בלא הגבלה, היו עלולים להקל ולבשל גם מיום טוב לחול, והיו עוברים בכך על איסור תורה. לפיכך, התירו לבשל מיום טוב לשבת רק כאשר מתחילים במלאכת ההכנה בערב יום טוב על ידי עירוב התבשילין, כך שכל מה שמכינים מיום טוב לשבת הוא המשך למה שהתחילו בערב יום טוב. וכשיראו שאפילו לשבת אסור לבשל בלא עירוב תבשילין, יאמרו קל וחומר הוא שאסור לבשל מיום טוב לחול (דעת רב אשי).
ומשום כבוד שבת, שאם לא יכינו עירוב תבשילין, יש חשש שמא מתוך ההתעסקות בהכנת סעודות יום טוב, ישכחו שלמחרת שבת, ויגמרו את כל המנות המשובחות ביום טוב. ועל ידי עירוב תבשילין שצריכים להניח מערב יום טוב, יזכרו במשך יום טוב שצריך להשאיר מנות יפות לשבת (דעת רבא).

מצווה על כל משפחה להניח עירוב תבשילין
לפי מה שלמדנו, גם מי שאינו מתכוון לבשל בחג עבור שבת, מצווה שיניח עירוב תבשילין, כיוון שעל ידי העירוב מכבדים את החג וזוכרים את השבת. ואין לחשוש שיש בכך ברכה לבטלה, מפני שעיקר מגמת העירוב לתת לאדם את האפשרות לבשל מיום טוב לשבת גם אם בפועל לא יבשל. נוסף על כך, בכל בית צריכים להדליק לקראת סיום החג את נרות השבת, ולדעת רוב הפוסקים העירוב הוא שמתיר להדליק ביום טוב את נרות השבת. כמו כן בזכות העירוב מותר לשטוף בחג את הכלים לקראת שבת, וכן לערוך את השולחן לקראת השבת.

עירוב אחד מועיל לכל בני המשפחה והאורחים
על ידי עירובו של בעל הבית או בעלת הבית רשאים כל בני ביתם והאורחים שלנים אצלם להשתתף במלאכת הבישול והאפייה, שטיפת הכלים ועריכת השולחן לקראת השבת. ורשאי בעל הבית למנות אחד מבני ביתו או אורחיו שיניח את העירוב למען כולם.
כמו כן המתארחים בבית מלון כשר, מכיוון שהם אוכלים מתבשילי מטבח המלון, הרי שהעירוב של המלון מועיל להם, וכולם רשאים להדליק ביום טוב נרות לכבוד שבת. וכן בישיבה, העירוב של הישיבה מועיל לכל תלמידי הישיבה ואורחיה (פניני הלכה מועדים ח, ג).

כיצד מניחים עירוב תבשילין
נוטלים בערב החג תבשיל ופת ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב". ואומרים: "בזה העירוב יהא מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק נר ולעשות כל צורכנו מיום טוב לשבת".
תבשיל העירוב צריך להיות מאכל שראוי לאוכלו עם פת, כדוגמת בשר, דגים, ביצים, סלטים מבושלים, תבשיל אפונים וריבה מבושלת. ואולם מאכלים שאין ראוי לאוכלם עם פת, כגון דייסה, אטריות ואורז, אף שהם מבושלים, אינם ראויים לעירוב (ביצה טז, א; שולחן ערוך תקכז, ד). לכתחילה מניחים גם פת, אבל מצד הדין די בתבשיל.
לכתחילה טוב להניח לעירוב מנה יפה ומכובדת, ואם אפשר טוב לערב על סיר מלא שבושל בערב יום טוב לכבוד שבת. אומנם מצד הדין אפילו נטל מעט עדשים שנשארו בשולי הקדרה שבושלו לצורך יום חול, יצא ידי חובה, ובתנאי שיהיו בשיעור כזית, כלומר כמחצית ביצה (פניני הלכה מועדים ח, ב).

מה עושים בתבשיל העירוב
רבים נוהגים לאכול את תבשיל העירוב באחת מסעודות השבת, שהואיל ונעשתה על ידו מצווה אחת, ראוי להמשיך ולקיים בו את מצוות עונג שבת. וכן נוהגים לקחת את לחם העירוב כלחם משנה ולבצוע עליו בסעודה שלישית (משנה ברורה תקכז, יא; מח).
התחילו לאכול מתבשיל העירוב ביום טוב, כל זמן שנותר ממנו כזית, מותר לבשל ולאפות ולהכין את כל צורכי השבת. אבל אם לא נותר ממנו כזית, אסור לעשות יותר מלאכות ביום טוב לקראת שבת. וגם אם נותרה הפת שהונחה לעירוב, אין היא מועילה, כי עיקר העירוב הוא התבשיל (פניני הלכה מועדים ח, ג).

מתוך העיתון 'בשבע'

רביבים

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רפואה ופיקוח נפש
פיקוח נפש וחולה ג'
שבט תשע"א
רביבים
אשמתם של זקני ישראל
סיון תשע"ז
רביבים
שכר אנשי מערכת הביטחון
אב תשפ"ה
רביבים
ביאור דעת המחמירים בגיור
סיון תשפ"ב

רביבים

רביבים
ציצית ותפילין לנשים
הרב אליעזר מלמד | אב תשפ"ה
רביבים
גדר ההפרדה: האיסור להשתתף בנישואי תערובת וחובת התוכחה
הרב אליעזר מלמד | טבת תשפ"ו
רביבים
כבוד חכמים והנצחת נדיבים: סדר העדיפויות בבית הכנסת
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ"ו
רביבים
בנס או בדרך הטבע
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ה

רביבים

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכות שלושת השבועות
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
38 דק'
חקת
פרשת חוקת – מי פה המציאותי
הרב יצחק חי זאגא | ו' תמוז תשפ"ה
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
חקת
מה לומדים מפרה אדומה
הרב מאיר גולדויכט | תמוז תשפ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יוסף צבי רימון
הרב יהושע שפירא
הרב יעקב שפירא
הרב שמואל אליהו
הרב משה ברלינר
הרב הלל גפן
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב שמעון קליין
הרב אליקים לבנון

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו