ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת השבת
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- סעודה וברכות הנהנין
רש"י מפרש שהשאלה היא: איזה בחלק בזימון לא אומרים אם אין שלושה שאכלו כאחד.
בעלי התוספות תמהים מאוד על דבריו: היעלה על הדעת שלפי רב ששת אדם האוכל לבדו אינו אומר את ברכת "הזן את הכל"?
הם מבארים שכוונת השאלה היא: אדם או שניים עצרו את אכילתם בכדי לשמוע את הזימון. עד היכן עליהם להמתין בכדי לקיים את מצוות הזימון?
לפי שיטה זו, מה שורש מחלוקת האמוראים? הרא"ש אומר שרב ששת סובר שהזימון מוכרח להתייחס לברכה מסוימת. הרי בזימון מזמנים את האחרים לברכה! לכן רב ששת אומר שבהכרח הזימון מסתיים בסוף הברכה הראשונה.
חמדת השבת (104)
הרב בצלאל דניאל
53 - חמדת השבת: צירוף לזימון על אכילת מצה
54 - חמדת השבת: עד היכן ברכת זימון
55 - חמדת השבת: צירוף האדם השלישי לזימון
טען עוד
מספר פעמים נגענו בשני פירושים למושג הזימון:
א. כפשוטו: הזימון מכין את המסובים לברכה.
ב. ברכת הודאה עצמאית: הקריאה המשותפת להודיה לקב"ה טומנת בחובה את ההודיה על כך שהקב"ה טבע באוכל את היכולת לחבר בין אנשים.
כפי שהזכרנו מספר פעמים, לפי הרמב"ם (ככל הנראה בעקבות הגאונים) הזימון הוא הכנה לברכת המזון, בלבד.
אך לפי הרא"ש הזימון הוא בעיקר ברכת הודאה עצמאית.
אחרי הקדמת דברי הרא"ש הללו ניתן להבין את המחלוקת:
לפי רב נחמן, עצם הקריאה המשותפת לברכה היא עצמה הודאה לקב"ה על תכונת השיתוף והקרבה שהאוכל מייצר.
רב ששת אינו חולק על עצם התובנה הזאת. אך הוא סבור שללא שהחבורה תשתתף סביב איזו הודאה קונקרטית, הקריאה לברכה נשארת יתומה. לכן הקריאה לברכה משותפת צריכה לבוא לידי ביטוי לכל הפחות בברכה אחת מתוך ברכת המזון.
במקום אחר (בפירושו לדף מו ע"ב) רש"י משקף דברים מקבילים לדברי הרא"ש. הוא אומר שאחרי שפסקנו הלכה כרב ששת, עולה השאלה הבאה: שניים עצרו את אכילתם וענו לזימון. בהתאם לפסיקה כרב ששת, הם המתינו ושמעו את הברכה הראשונה מפי המזמן. מאוחר יותר הם מסיימים את סעודתם, ועתה ספק בלבם: האם הם יצאו ידי חובת הברכה הראשונה בתוך ברכת הזימון, ומעתה עליהם להמשיך מברכת הארץ, או שמא את ברכת 'הזן' הם שמעו רק בכדי להשתתף בהודאה לקב"ה יחד, אך לאחר מכן מוטל על כל אחד לברך את ברכת המזון במלואה.
מדברי רש"י כאן משמע שהוא מסכים לעקרונות שהרא"ש מציג.
ברם, ביאור זה אינו מתאים לשיטת הרמב"ם. כאמור, לפי הרמב"ם אין אפשרות שאדם אחד יעצור וישמע זימון מהאחרים. לפי הרמב"ם הזימון לעולם מזמין את המסובים כולם לברך את ברכת המזון (כפי שלמדנו בעבר: לפי המנהג המקורי הדברים עוד יותר קשים. במנהג המקורי, המזמן היה מברך את ברכת המזון כולה עבור כולם. אם כך, ברכת הזימון מסתיימת בסוף ברכת המזון!).
הרשב"א אומר שאכן מדובר על שלושה שאכלו כאחד, ואחד מהם בירך לבדו בשגגה. במצב זה השניים בכל זאת יצרפו אותו לזימון, ואזי עולה השאלה עד היכן עליו להישאר יחד עם המסובים.
בפועל מבחינת ביאור הגמרא ההסבר דומה, אלא שמתייחס למקרה מעט שונה. הדבר המהותי לענייננו הוא שהמחלוקת באיזה מצב מדובר בגמרא נובעת מהבדל עקרוני בהבנת מהות הזימון.
להלכה:
הרי"ף אומר שנהוג שכל המסובין מברכים את כל ברכת המזון, גם אם ענו לזימון וברכו מיד. משמע שברכת 'הזן' איננה כלולה בזימון.
בעלי התוספות והרא"ש חולקים עליו, ואומרים שהלכה כרב ששת, בכדי שהזימון יכלול ברכה משמעותית.
השו"ע פוסק כרי"ף, והרמ"א כבעלי התוספות.
על כן נכון למעשה לעונה לזימון להמתין ולשמוע את ברכת 'הזן' מפי המזמן, ולהתחיל את ברכתו לאחר מכן (לכל הפחות לשיטת האשכנזים).
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
