ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
שאלה: שמעתי רב שאמר בדרשה שכל מי שיכול להיות אברך, להסתפק במלגה ובעבודה של אשתו, ולהקדיש את חייו לתורה, כך ראוי שיעשה. לטענתו מצוות תלמוד תורה מחייבת ללמוד כל הזמן, ורק מי שאין לו ברירה והוא מוכרח לעבוד לפרנסתו רשאי להתבטל, אבל מי שיכול להתפרנס ממלגה - עליו להקדיש את חייו לתורה. עוד הוסיף שבכך הוא תורם לעם ישראל יותר מכל דבר אחר.
וכן הוסיף הרב שעדיף שילמד כמה שיותר שנים בכולל, ורק בלית ברירה יסכים לצאת מבית המדרש כדי לשמש כמורה, אבל כל עוד משפחתו יכולה להתקיים מעבודת אשתו ומהמלגה, עדיף שיישאר ללמוד בכולל. התפלאתי מאוד על דבריו, ושאלתי אותו, איך ייתכן לעודד אנשים להתפרנס ממלגות וקצבאות וצדקות?! ומלבד זאת, אם כך ינהגו כל ישראל, עם ישראל יהיה עני, וכיצד יוכל להיות אור לגויים?! אך הוא ענה שאני מדבר כמו עם הארץ. האם דבריו נכונים לפי התורה?
דברי הרמב"ם
תשובה: כתב הרמב"ם: "כל המשים על ליבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם וביזה את התורה וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא, לפי שאסור ליהנות בדברי תורה בעולם הזה. אמרו חכמים: כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו: אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן. ועוד ציוו ואמרו: אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות, וכל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטלה, וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות" (הלכות תלמוד תורה ג, י).
וכן נהגו גדולי התנאים והאמוראים, שהתפרנסו ממלאכתם, ועשו תורתם קבע ומלאכתם עראי, ושתיהן התקיימו בידם (ברכות לה, ב). אומנם החכמים שהתמנו למנהיגים הפסיקו לעסוק במלאכתם והיו צריכים להיות עשירים. ואם לא היו עשירים מחמת עצמם, הציבור היה מעשיר אותם, כדי שיהיו מכובדים ודבריהם יישמעו (קידושין ע, א). ואולם גם הם עצמם, כל זמן שלא התמנו למנהיגים, אף שהיו תלמידי חכמים גדולים ועצומים, עסקו במלאכתם. וכדרך שאמרו על שמעון בן שטח, שלפני שהתמנה להיות נשיא היה עוסק בפשתן (ירושלמי בבא מציעא ב, ה).
רביבים (806)
הרב אליעזר מלמד
809 - 'חפצי קודש' לתשתית חיינו
810 - גדול הנהנה מיגיע כפיו
811 - בין לימוד תורה לאחריות הפרנסה
טען עוד
אף שדברי הרמב"ם מבוססים, למעשה מאז תקופת הראשונים, רוב הפוסקים סוברים שהואיל והדורות התמעטו, ותוכן הלימוד התרבה מאוד, יש הכרח לפרנס את הלומדים על מנת לשמש כרבנים ומורים, שאם לא כן לא יהיו רבנים ומורים בישראל. וכן כתבו התשב"ץ (ח"א קמב-קמח) ורבי יוסף קארו (כסף משנה על הרמב"ם שם), והמהרש"ל והש"ך (יורה דעה רמו, כ), ורבי חיים בן עטר (ראשון לציון רמו, כא), ועוד רבים.
ואולם כל זה אמרו לגבי הלומד על מנת ללמד, אבל באשר למי שאינו מתכוון להתמסר לתפקידי הוראה ורבנות, גם הם מסכימים לרמב"ם שאם יתפרנס מהצדקה יעשה את התורה קרדום לחפור בו ויחלל בכך את השם.
גדול הנהנה מיגיע כפיו
כאשר הלומד אינו מקבל צדקה, אין חילול השם בכך שהוא לומד כל היום ולא עובד, כגון שהוא מתפרנס מירושה שקיבל, או שהוא מקבל מלגה באופן מכובד ולא כצדקה, למשל שיש תורמים שמיוזמתם מעוניינים שילמד תורה, ואין צורך שראשי הכולל יבקשו נדבות בעבור אברכי הכולל.
ואולם מעלתו נמוכה ממעלת מי שעוסק בעבודתו וקובע עיתים לתורה. וכפי שאמרו חכמים: "גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמיים" (ברכות ח, א), מפני שלגבי הנהנה מיגיעו נאמר: "יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך" (תהילים קכח, ב), דרשו חכמים: "אשריך בעולם הזה, וטוב לך לעולם הבא". ואילו לגבי ירא שמיים נאמר: "אשרי איש ירא את ה'" (תהילים קיב, א), אשרי בעולם הזה, ולא נאמר טוב לך לעולם הבא. וכך כתב הרמב"ם: "מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו, ומידת חסידים הראשונים היא, ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא" (תלמוד תורה ג, יא). והעתיקו את דבריו להלכה הטור והרמ"א (יורה דעה רמו, כא).
כלומר, מעלתו של תלמיד חכם שמתפרנס מעבודתו גדולה ממעלתו של תלמיד חכם שאחרים מפרנסים אותו, אף שזה שמתפרנס מעבודתו לומד פחות שעות ביום (מהרש"א ופני יהושע ברכות ח, א; תשב"ץ א קמח, ועוד רבים). ובמרכבת המשנה (אבות א, י) לרבי יוסף אלאשקר ממגורשי ספרד, אף כתב: "גדול הוא הקורא שעה אחת ונהנה מיגיעו, יותר ממי שקורא היום כולו ואינו עושה שום מלאכה כדי לקיים את התורה. והטעם בזה כמו שאמרנו, שצריך שייתן חלק לגוף וחלק לנפש".
עוד במעלת הנהנה מיגיע כפיו
בתנא דבי אליהו (זוטא יח) מובאים דברי הגמרא (ברכות ח, א), בתוספת הרחבה: "אמר רבי יוחנן: מעיד אני עליי שמיים וארץ, שכל תלמיד חכם שקורא ושונה לשם שמיים ונהנה מיגיעו, עליו הכתוב אומר: אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה, וטוב לך לעולם הבא, ואומר מה יפית ומה נעמת, ולא עוד אלא שאשתו ובניו יראים ממנו, ואומות העולם יראים ממנו, ומלאכי השרת שואלין בשלומו, והקב"ה אוהבו אהבה גמורה, שנאמר: 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך' (דברים כח, י)".
המתפרנס מעבודתו דבק בה'
המתפרנס מעבודתו נושא באחריות לקיומו ומגלה בכך את צלם אלוקים שבו, כפי שנאמר לאדם הראשון, שייעודו לעובדה ולשומרה, היינו להתפרנס בכוחות עצמו, וכיוון שהוא מבטא בכך את הכישרונות שה' נתן בו, הוא נהנה מיגיע כפיו. בכך הוא דבק במידתו של הקב"ה, שהקב"ה ברא את העולם ולא השלימו, כדי לתת מקום לאדם להיות שותף עימו בקיום העולם. וכיוון שכך, כתב המהר"ל: "כי הנהנה מיגיע כפו אי אפשר שלא יגיע גם כן לאהבת ה'" (נתיב העושר א). לעומת זאת, מי שאינו מפרנס את עצמו, ונעזר באחרים, נעשה תלוי בזולתו, ומחשבתו טרודה אם ייתנו לו וכמה ואיך, וצלם אלוקים שבו נחסר (על פי מהר"ל שם).
כיוצא בזה למדנו שרבי חנינא בן דוסא ואשתו לא רצו לקבל מתנה שלא הגיעה אליהם בזכות עמל כפיהם, ואפילו שהייתה זו רגל של זהב שירדה אליהם מן השמיים, מפני שלמדו בחלומם שמתנה זו פוגמת את מעלתם ומפחיתה משכרם בעולם הבא (תענית כה, א; מהרש"א וחפץ ה' ברכות ח, א).
תלמוד תורה עם דרך ארץ
וכן אמרו חכמים: "יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ, שיגיעת שניהם משכחת עוון. וכל תורה שאין עימה מלאכה - סופה בטלה וגוררת עוון" (אבות ב, ב). כלומר גם תלמידי חכמים צריכים לשלב תורתם עם דרך ארץ, היינו מלאכה לשם פרנסה. ואם לא יעשו כן, הם עלולים להגיע לידי עוון, מפני שרק היגיעה בתורה ובמלאכה מרחיקה את האדם מן העבירה, כי התורה מתקנת את נשמתו, והמלאכה את גופו, וכך הוא נעשה שלם (מאירי; מהר"י אלאשקר במרכבת המשנה ומהר"ל אבות שם).
הסכנה הנשקפת למי שמתפרנס מצדקות ומלגות
בנוסף לכך, כתבו המפרשים, אדם שלומד תורה ואינו עוסק במלאכה עלול להיות מפונק ולהיגרר אחר התאווה. ועוד, שלעיתים כדי לקבל את מזונותיו, יצטרך להחניף לבעלי שררה וממון ולאהוב מתנות. ועוד, שפעמים יהיה נזקק למזונותיו ויתפתה לשקר ולגנוב ולהמר ולשלוח יד בממונם של אחרים (מאירי, תשב"ץ במגן אבות, ברטנורא שם). וכדברי רבנו יונה: "ולא ינוח ולא ישקוט עד יעבור על כל המצוות האמורות בתורה" (שם).
העוסקים בהוראה וברבנות נחשבים כעושים מלאכה
חשוב לציין שהעוסקים בעבודת הקודש של ההוראה לתלמידים או בתפקידי רבנות, כיוון שהם צריכים להקדיש לכך את רוב שעותיהם, הרי שהם נחשבים כעובדים, והם נחשבים כמשלבים תורה עם דרך ארץ באופן הנעלה ביותר (בהזדמנות אחרת אקווה לבאר יסוד זה בהרחבה).
שורש חטא המרגלים
במידה מסוימת, הסוברים שעדיף לאדם לשבת כל ימיו בכולל חוטאים בחטא המרגלים, שחשבו שחיי המדבר מקודשים ונעלים יותר, מפני שאין עוסקים בהם בענייני המעשה והחומר. כעין זה כתב האדמו"ר הזקן (ליקוטי תורה שלח לח, ב), שלא רצו להיכנס לארץ ישראל, וטענו למה צריך לירד לעולם המעשה, הרי אפשר לקיים את "התורה והמצוות ברוחניות ולא בעשייה גשמית". "אך באמת היו מוטעים, שהעיקר הוא לעשותם בארץ דווקא. כמו שאמרו רז"ל (סוטה יד, א) כמה תפילות התפלל משה ליכנס לארץ ישראל. ושאלו: וכי לאכול מפירותיה היה צריך? אלא לקיים את המצוות התלויים בה". כי קיום המצוות בארץ הוא קידוש השם הגדול ביותר, ולכן מתגלה ממנו אור גדול, יותר מאשר בחיים הרוחניים בלבד.
מתוך העיתון 'בשבע'
למה באנו לעולם הזה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה זה אומר בחזקת בשרי?
סדרת החינוך של הטבע!
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
השלמת התמונה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
