ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
ככל שהתקרב מועד עזיבתם של הבריטים את הארץ, הם ניסו בכל כוחם להכשיל אפילו תוכנית זו ופעלו מול ארצות הברית לשם כך. הייתה זו תכנית מוריסון שהוצגה כבר ביולי 1946, ולפיה היהודים יקבלו 17 אחוזים בלבד מארץ ישראל המנדטורית, הערבים יקבלו 40 אחוזים, והשאר יישאר תחת שלטון בריטי ישיר. למותר לציין כי הערבים דחו אפילו את התוכנית הזאת, אבל הבריטים ניסו בכל דרך לקדם אותה במסדרונות הממשל האמריקני. אף על פי שהנשיא טרומן תמך בתוכנית החלוקה ולא בתוכניתו של מוריסון, היו במחלקת המדינה מי שניסו לקדם אותה, תוך דרישה מהיהודים לוותר – בנוסף למה שכבר ויתרו עליו בתוכנית החלוקה – על חיפה והגליל כולו, כדי לפייס את הערבים.
בין היתר הוצע "ממשל נאמנות" שהאמריקנים ינהלו באמצעות הצבת כוח צבאי גדול בארץ. זאת בשיתוף הבריטים, שבנוסף לכך עדיין התעקשו על הגבלה דרמטית של העלייה ארצה. הנציגות היהודית הרשמית התנגדה נחרצות לתוכנית מוריסון, והתאמצה לפעול מול הממשל האמריקני שימשיך בתמיכתו בהקמת מדינה ליהודים לפי תוכנית החלוקה.
הגויים מבטיחים וחוזרים בהם
זמן קצר לפני תום המנדט הבריטי הזהיר מזכיר המדינה האמריקני ג'ורג' מרשל את מנהיגי הציונות מפני הסכנה הטמונה בהקמת מדינה, נוכח האיום בפלישה צבאית מצד מדינות ערב. אלא שבתחילת ניסן נכונה ליהודים הפתעה כשהנציג האמריקני באו"ם הודיע כי ארצו חזרה בה מתמיכתה בהקמת מדינה יהודית ומציעה משטר נאמנות זמני על ארץ ישראל עם תום המנדט. זאת מכיוון שאין זה עיתוי נכון להכרזת מדינה עד להתבהרות המצב הפוליטי־ביטחוני.
הוועד הפועל הציוני הכריז כי הוא שולל מכול וכול הצעה זו, ומיד עם תום המנדט יכריז על הקמת מדינה יהודית לפי החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר. הייתה זו כמעט הצהרת התאבדות, שכן יחסי הכוחות בין היהודים לערבים היו לא פרופורציונליים, ואם אפילו ארצות הברית לא תתמוך בהקמת המדינה היהודית נראה היה כי אין לה סיכוי להתקיים כבר מן הרגע הראשון.
אבל מנהיגי היישוב היו נחושים בעמדתם, והכריזו כי ימשיכו במאבק להקמת מדינה יהודית ולא יקבלו הצעה זו. ואכן, לאחר קרבות קשים אך מוצלחים, שבהם עמד היישוב העברי בגבורה, נכבשה חיפה, ונכבשו מקומות רבים, כשהערבים בורחים בהמוניהם. כחמישה ימים לפני הכרזת המדינה הצהיר בן גוריון כי המדינה תקום לא בזכות הצהרות פוליטיות בין־לאומיות, אלא בכוח החלטתנו וגבורתנו.
באותם ימים פרסם הרב צבי יהודה את מאמרו "שיר למעלות" (לנתיבות ישראל א, עמ' קטו), ובו התבוננות מקורית על המצב המסובך והמסוכן. בפתח דבריו ציין כי אין זו הפתעה שהגויים מבטיחים וחוזרים בהם, "אשר פיהם דבר שווא וימינם ימין שקר", כך היה בכל הדורות, ובמיוחד בשנים של מאבק נחוש והתעוררות התחייה שלנו לעומת העמדה שלהם, כשהוא רומז לגזרות הספר הלבן, להקמת מדינה יהודית־ערבית ולהגבלת עליית יהודים וקניית קרקעות על ידם. הייתה זו בגידה בהצהרת בלפור, שזכתה לגינויים חריפים והפגנות זעם של הציבור היהודי, אשר הגביר את הפעולות לשיבת ציון ותחיית האומה ובראשן העליות הבלתי לגליות.
רבנו מציב את האירוע הנקודתי הזה בתוך המכלול הרחב של ההנהגה האלוקית בדורות האחרונים, המובילה אותנו לתחיית האומה בארצה, תוך התקיימות הבטחת התורה והנביאים לשיבת ציון וגאולת הארץ משממתה. במבט ראשון, היה סביר להכניס אירוע כזה בתור הסתר פנים הקיים גם בדרך הגאולה, כפי המדרש הידוע על גאולת ישראל הדומה לצבי שנראה בראש ההר אבל רץ הלאה ונכסה מעיני המתבונן עד שנגלה בראש הר אחר (על פי שיר השירים רבה ב, ט). מדרש זה מצוטט פעמים רבות בשעות משבר כשנראה כי קיימת נסיגה בגאולה, אבל רבנו ראה בו דווקא "תחנה־מדרגה־מעלה" של הגאולה. מצב זה שבו כבר אין על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים, לשאת עיניים אל ההרים ולקרוא "מאין יבוא עזרי", שהוא ההמשך של הפתיח "שיר למעלות", כלומר זו מעלה של חוסן אמוני עמוק מאוד. רבנו מנגיד את משמעות ה"אין", שמתפרש כלפי הקדוש ברוך הוא שממנו יבוא עזרנו, ל"אין" שהוא ביטוי שלילי כלפי הגויים, "כל הגויים כאין נגדו מאפס ותוהו נחשבו לו" (ישעיהו מ, יז).
הבדידות והמצב המסוכן שבו אויבינו צרים עלינו והעזרה שציפינו לה נמוגה, הזכירו לרבנו את המתואר בנביא על אודות מצור סנחריב על ירושלים. לכן רבנו מצטט את הפסוקים בישעיהו המעודדים את חזקיהו הנצור ומנבאים לו כי "השיר הזה יהיה לכם כליל התקדש חג" (ישעיהו ל, כט. במסכת ערכין י, ב זה המקור לאמירת הלל בליל הסדר). כלומר, ה' יעשה נס ויציל את ירושלים הנצורה, בדומה לנס יציאת מצרים שהיה נגד כל הסיכויים.
רבנו מביא פסוק מספר זכריה (פרק א): "כה אמר ה' צבאות קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה. וקצף גדול אני קצף על הגויים השאננים... לכן כה אמר ה' שבתי לירושלם ברחמים ביתי יבנה בה". דברי הנביא נאמרו באירוע תנ"כי הדומה למצב היישוב באותה עת. בימי שבי ציון, חזר בו מלך פרס מהצהרת כורש שקדם לו, בלחץ אויבי יהודה, וגזר לעצור את בניית ירושלים והמקדש. זכריה הנביא קורא לעם להפר את גזרתו ולשוב לבנות, תוך סיכון גדול של תגובה קשה מהמלך. העם נענה ופעל מתוך ביטחון בהבטחה הנבואית, ובסייעתא דשמיא התהפכה התגובה המלכותית לתמיכה מסיבית ביהודים הבונים, כמתואר בספר עזרא פרק ו'.
לכל זה יש להוסיף את מאמציו של פרופסור מאגנס וחבריו מ'ברית שלום' להכשיל את הקמת המדינה היהודית, תוך תמיכה בהקמת מדינה יהודית־ערבית. הוא טס לניו יורק ופעל רבות בניסיון לשכנע את מחלקת המדינה להכריז על נסיגת ארצות הברית מתמיכה בהקמת המדינה היהודית, תוך שהוא דורש ממנה להטיל אמברגו נשק על המדינה שבדרך כדי שלא תעז לצאת למלחמה. התוצאה הייתה שהוא אכן הצליח, כפי שנכתב לעיל, תוך שמזכיר המדינה מרשל פועל למעשה נגד הנשיא טרומן.
היה זה מעשה דומה למעשה הבגידה של שבנא, הממונה על ניהול בית המלך חזקיהו, ששלח חץ ובו איגרת לסנחריב שרוב העם אינו רוצה מלחמה ומעדיף להיכנע. רק עמידתו האיתנה של חזקיהו בעידודו של ישעיהו הנביא היא שהביאה להתערבות האלוקית ולשחרורה של העיר והממלכה (על פי סנהדרין כו, א).
עמידתה האיתנה של הנהגת היישוב אז הביאה לכך שלאחר ההכרזה על הקמת המדינה הייתה זו ארצות הברית שהודיעה ראשונה על תמיכה בה, ואחריה, עד כמה שהדבר נשמע דמיוני, הודיעה על כך גם ברית המועצות.
דרושה הנהגה אמיצה
הכרזת הריבונות על כל שטחי ארצנו מעוררת אתגר ביטחוני, אך בעיקר אתגר בין־לאומי במערכת קשרי החוץ שלנו עם ידידתנו הגדולה מעבר לים. לפני כשנה השתתף הנשיא טראמפ בוועידת השמרנים (CPAC) אשר הביעה תמיכה בהחלת ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון )אומנם הוא עצמו לא אמר זאת ופרסם אמירה מעורפלת על כך שהוא בוחן את הנושא(. אבל על הצעת החוק שעברה לאחרונה בקריאה טרומית הגיב באיום כי ישראל תאבד את תמיכת ארצות הברית אם תחיל ריבונות על יהודה ושומרון.
כפי שהיה בעבר, גם היום נציגים ישראלים ויהודים אמריקנים פועלים במסדרונות הממשל לסיכול הריבונות. אין ספק כי זהו מבחן גדול ליכולת העמידה שלנו, לחוסן האמונה ולאומץ הלאומי. בעבר הוכיחה הנהגת הציבור היהודי הקטן והמאוים על עצם קיומו אומץ ונחישות יוצאי דופן. האם ישובו האומץ והנחישות להנהגת מדינת ישראל החזקה והמשגשגת, שהפכה למעצמה אזורית?
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות
עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
