רבותיי, ההיסטוריה חוזרת | הרב אברהם וסרמן | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
תולדותיהם של צדיקים
מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
מבט על התקופה
מאמרים אקטואליים

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בין כ"ט בנובמבר, שהוא למעשה י"ז בכסלו תש"ח, לה' באייר באותה שנה התחוללה פרשייה קשה ומסובכת במיוחד בתולדות היישוב העברי. לכאורה הייתה כבר הסכמה של האו"ם להקמת מדינונת יהודית, לתוכנית החלוקה, שלפיה יקבלו היהודים 55 אחוזים מארץ ישראל המערבית. במקביל אליה תוקם מדינה ערבית, שבה ייכללו הגליל המרכזי והגליל המערבי, מישור החוף הדרומי (עזה, אשקלון וצפונה להן) עד אשדוד, רצועה בנגב המערבי לאורך הגבול עם מצרים, חלקו המזרחי של הנגב ובאר שבע בתוכו, וכן גב ההר ובקעת הירדן. אזור ירושלים ובית לחם היה אמור להיות שטח נייטרלי בחסות האו"ם.
ככל שהתקרב מועד עזיבתם של הבריטים את הארץ, הם ניסו בכל כוחם להכשיל אפילו תוכנית זו ופעלו מול ארצות הברית לשם כך. הייתה זו תכנית מוריסון שהוצגה כבר ביולי 1946, ולפיה היהודים יקבלו 17 אחוזים בלבד מארץ ישראל המנדטורית, הערבים יקבלו 40 אחוזים, והשאר יישאר תחת שלטון בריטי ישיר. למותר לציין כי הערבים דחו אפילו את התוכנית הזאת, אבל הבריטים ניסו בכל דרך לקדם אותה במסדרונות הממשל האמריקני. אף על פי שהנשיא טרומן תמך בתוכנית החלוקה ולא בתוכניתו של מוריסון, היו במחלקת המדינה מי שניסו לקדם אותה, תוך דרישה מהיהודים לוותר – בנוסף למה שכבר ויתרו עליו בתוכנית החלוקה – על חיפה והגליל כולו, כדי לפייס את הערבים.
בין היתר הוצע "ממשל נאמנות" שהאמריקנים ינהלו באמצעות הצבת כוח צבאי גדול בארץ. זאת בשיתוף הבריטים, שבנוסף לכך עדיין התעקשו על הגבלה דרמטית של העלייה ארצה. הנציגות היהודית הרשמית התנגדה נחרצות לתוכנית מוריסון, והתאמצה לפעול מול הממשל האמריקני שימשיך בתמיכתו בהקמת מדינה ליהודים לפי תוכנית החלוקה.
הגויים מבטיחים וחוזרים בהם
זמן קצר לפני תום המנדט הבריטי הזהיר מזכיר המדינה האמריקני ג'ורג' מרשל את מנהיגי הציונות מפני הסכנה הטמונה בהקמת מדינה, נוכח האיום בפלישה צבאית מצד מדינות ערב. אלא שבתחילת ניסן נכונה ליהודים הפתעה כשהנציג האמריקני באו"ם הודיע כי ארצו חזרה בה מתמיכתה בהקמת מדינה יהודית ומציעה משטר נאמנות זמני על ארץ ישראל עם תום המנדט. זאת מכיוון שאין זה עיתוי נכון להכרזת מדינה עד להתבהרות המצב הפוליטי־ביטחוני.
הוועד הפועל הציוני הכריז כי הוא שולל מכול וכול הצעה זו, ומיד עם תום המנדט יכריז על הקמת מדינה יהודית לפי החלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר. הייתה זו כמעט הצהרת התאבדות, שכן יחסי הכוחות בין היהודים לערבים היו לא פרופורציונליים, ואם אפילו ארצות הברית לא תתמוך בהקמת המדינה היהודית נראה היה כי אין לה סיכוי להתקיים כבר מן הרגע הראשון.
אבל מנהיגי היישוב היו נחושים בעמדתם, והכריזו כי ימשיכו במאבק להקמת מדינה יהודית ולא יקבלו הצעה זו. ואכן, לאחר קרבות קשים אך מוצלחים, שבהם עמד היישוב העברי בגבורה, נכבשה חיפה, ונכבשו מקומות רבים, כשהערבים בורחים בהמוניהם. כחמישה ימים לפני הכרזת המדינה הצהיר בן גוריון כי המדינה תקום לא בזכות הצהרות פוליטיות בין־לאומיות, אלא בכוח החלטתנו וגבורתנו.
באותם ימים פרסם הרב צבי יהודה את מאמרו "שיר למעלות" (לנתיבות ישראל א, עמ' קטו), ובו התבוננות מקורית על המצב המסובך והמסוכן. בפתח דבריו ציין כי אין זו הפתעה שהגויים מבטיחים וחוזרים בהם, "אשר פיהם דבר שווא וימינם ימין שקר", כך היה בכל הדורות, ובמיוחד בשנים של מאבק נחוש והתעוררות התחייה שלנו לעומת העמדה שלהם, כשהוא רומז לגזרות הספר הלבן, להקמת מדינה יהודית־ערבית ולהגבלת עליית יהודים וקניית קרקעות על ידם. הייתה זו בגידה בהצהרת בלפור, שזכתה לגינויים חריפים והפגנות זעם של הציבור היהודי, אשר הגביר את הפעולות לשיבת ציון ותחיית האומה ובראשן העליות הבלתי לגליות.
רבנו מציב את האירוע הנקודתי הזה בתוך המכלול הרחב של ההנהגה האלוקית בדורות האחרונים, המובילה אותנו לתחיית האומה בארצה, תוך התקיימות הבטחת התורה והנביאים לשיבת ציון וגאולת הארץ משממתה. במבט ראשון, היה סביר להכניס אירוע כזה בתור הסתר פנים הקיים גם בדרך הגאולה, כפי המדרש הידוע על גאולת ישראל הדומה לצבי שנראה בראש ההר אבל רץ הלאה ונכסה מעיני המתבונן עד שנגלה בראש הר אחר (על פי שיר השירים רבה ב, ט). מדרש זה מצוטט פעמים רבות בשעות משבר כשנראה כי קיימת נסיגה בגאולה, אבל רבנו ראה בו דווקא "תחנה־מדרגה־מעלה" של הגאולה. מצב זה שבו כבר אין על מי להישען אלא על אבינו שבשמיים, לשאת עיניים אל ההרים ולקרוא "מאין יבוא עזרי", שהוא ההמשך של הפתיח "שיר למעלות", כלומר זו מעלה של חוסן אמוני עמוק מאוד. רבנו מנגיד את משמעות ה"אין", שמתפרש כלפי הקדוש ברוך הוא שממנו יבוא עזרנו, ל"אין" שהוא ביטוי שלילי כלפי הגויים, "כל הגויים כאין נגדו מאפס ותוהו נחשבו לו" (ישעיהו מ, יז).
הבדידות והמצב המסוכן שבו אויבינו צרים עלינו והעזרה שציפינו לה נמוגה, הזכירו לרבנו את המתואר בנביא על אודות מצור סנחריב על ירושלים. לכן רבנו מצטט את הפסוקים בישעיהו המעודדים את חזקיהו הנצור ומנבאים לו כי "השיר הזה יהיה לכם כליל התקדש חג" (ישעיהו ל, כט. במסכת ערכין י, ב זה המקור לאמירת הלל בליל הסדר). כלומר, ה' יעשה נס ויציל את ירושלים הנצורה, בדומה לנס יציאת מצרים שהיה נגד כל הסיכויים.
רבנו מביא פסוק מספר זכריה (פרק א): "כה אמר ה' צבאות קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה. וקצף גדול אני קצף על הגויים השאננים... לכן כה אמר ה' שבתי לירושלם ברחמים ביתי יבנה בה". דברי הנביא נאמרו באירוע תנ"כי הדומה למצב היישוב באותה עת. בימי שבי ציון, חזר בו מלך פרס מהצהרת כורש שקדם לו, בלחץ אויבי יהודה, וגזר לעצור את בניית ירושלים והמקדש. זכריה הנביא קורא לעם להפר את גזרתו ולשוב לבנות, תוך סיכון גדול של תגובה קשה מהמלך. העם נענה ופעל מתוך ביטחון בהבטחה הנבואית, ובסייעתא דשמיא התהפכה התגובה המלכותית לתמיכה מסיבית ביהודים הבונים, כמתואר בספר עזרא פרק ו'.
לכל זה יש להוסיף את מאמציו של פרופסור מאגנס וחבריו מ'ברית שלום' להכשיל את הקמת המדינה היהודית, תוך תמיכה בהקמת מדינה יהודית־ערבית. הוא טס לניו יורק ופעל רבות בניסיון לשכנע את מחלקת המדינה להכריז על נסיגת ארצות הברית מתמיכה בהקמת המדינה היהודית, תוך שהוא דורש ממנה להטיל אמברגו נשק על המדינה שבדרך כדי שלא תעז לצאת למלחמה. התוצאה הייתה שהוא אכן הצליח, כפי שנכתב לעיל, תוך שמזכיר המדינה מרשל פועל למעשה נגד הנשיא טרומן.
היה זה מעשה דומה למעשה הבגידה של שבנא, הממונה על ניהול בית המלך חזקיהו, ששלח חץ ובו איגרת לסנחריב שרוב העם אינו רוצה מלחמה ומעדיף להיכנע. רק עמידתו האיתנה של חזקיהו בעידודו של ישעיהו הנביא היא שהביאה להתערבות האלוקית ולשחרורה של העיר והממלכה (על פי סנהדרין כו, א).
עמידתה האיתנה של הנהגת היישוב אז הביאה לכך שלאחר ההכרזה על הקמת המדינה הייתה זו ארצות הברית שהודיעה ראשונה על תמיכה בה, ואחריה, עד כמה שהדבר נשמע דמיוני, הודיעה על כך גם ברית המועצות.
דרושה הנהגה אמיצה
הכרזת הריבונות על כל שטחי ארצנו מעוררת אתגר ביטחוני, אך בעיקר אתגר בין־לאומי במערכת קשרי החוץ שלנו עם ידידתנו הגדולה מעבר לים. לפני כשנה השתתף הנשיא טראמפ בוועידת השמרנים (CPAC) אשר הביעה תמיכה בהחלת ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון )אומנם הוא עצמו לא אמר זאת ופרסם אמירה מעורפלת על כך שהוא בוחן את הנושא(. אבל על הצעת החוק שעברה לאחרונה בקריאה טרומית הגיב באיום כי ישראל תאבד את תמיכת ארצות הברית אם תחיל ריבונות על יהודה ושומרון.
כפי שהיה בעבר, גם היום נציגים ישראלים ויהודים אמריקנים פועלים במסדרונות הממשל לסיכול הריבונות. אין ספק כי זהו מבחן גדול ליכולת העמידה שלנו, לחוסן האמונה ולאומץ הלאומי. בעבר הוכיחה הנהגת הציבור היהודי הקטן והמאוים על עצם קיומו אומץ ונחישות יוצאי דופן. האם ישובו האומץ והנחישות להנהגת מדינת ישראל החזקה והמשגשגת, שהפכה למעצמה אזורית?
מתוך העיתון 'בשבע'

הרב אברהם וסרמן

רב בישיבת רמת גן ורבה של קהילת 'גבורות מרדכי' בגבעתיים

התבוננות אמונית
חוקת השבת
הכיסופים והבית השלישי
המקום אשר יבחר ה'
אב תשפ"ה
יראת ה'
עבדו את ה' ביראה
אלול תשפ"ג
דרכים מעשיות
"וילך אל נפשו" - הגדרה עצמית חדשה
תשס"ה

מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק

47 דק'
אסופות תשפ"ב - "ולעבדו בלבב שלם"
הנהגותיו של הרצי"ה
הרב מרדכי גרינברג | כ"ד אדר ב' תשפ"ב
5 דק'
מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
אמונתו החזקה של הרצי"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ד אדר א' תשפ"ב
36 דק'
מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
הציונות הדתית לאורו של הרצי"ה זצ"ל
הרב יהודה זולדן | י"ד אדר א' תשפ"ב
מאמרים נוספים
מאורו
הרב יוסי בדיחי | תשס"ז

מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א
פורים בראי דורנו
אילת השחר - כך היא גאולתן של ישראל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אדר ב' תשס"ה
חקת
רעיונות לפרשת חוקת
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ח-תשס"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב דוד דודקביץ'
הרב אורי שרקי
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרה"ג שאר ישוב כהן זצ"ל
הרב מרדכי גרינברג
הרב דוב בערל ויין זצ"ל
הרב שמואל אליהו
הרב הלל גפן
הרב חיים אביהוא שוורץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו