הצומות - בגלל מעשי עם ישראל

כל הצומות שאנו צמים על החורבן הם בגלל שעדיין עם ישראל לא ראוי שייבנה בית המקדש, אם אנחנו יושבי בית המדרש לא נעשה תשובה מי יעשה תשובה, ואם אנחנו נעשה אז מה הועלנו אלא כל ישראל ערבים זה לזה וזו הגדולה של עם ישראל

צום עשרה בטבת- השפעתו על כל השנה

עשרה בטבת הלכות ומנהגים

החורבן המיותר של ירושלים

צבא נבוכדנצר מנסה לפרוץ את חומות ירושלים עם איל הברזל האחרון ומצליח. ה' סובב את פריצת שערי ירושלים באופן הזה כדי שגם תושבי ירושלים וגם נבוכדנצר יבינו כי חורבן ירושלים הוא לא בגלל החוזק שלהם, אלא בגלל החולשה הרוחנית של עם ישראל.

בין עשרה בטבת לפרשת ויגש

גזירת הריגת עשרת הרוגי מלכות נגזרה בעקבות מכירת יסף, אך הקטרוג החל רק בימי מלכות רומי: בגלל שנאת החינם, או בגלל שעשיו (אבי רומי) היה מכבד הורים | צום עשרה בטבת נסמך תמיד לפרשת ויגש מכיוון שאירעו בו מכירת יוסף, פטירת אברהם אבינו ומכירת הבכורה , וגם מכיוון שבתאריך זה החלה הגלות, ובפרשה יעקב גולה למצרים | כאשר חוייבנו לתרגם את התורה ליוונית נפגעה העצמיות שלנו כ'עם לבדד ישכון'.

האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?

ישנם סוגים שונים של צומות במהלך השנה, חלקם הם צומות הקלים, לזכר חורבן בית המקדש, אך האם היום שחזרנו לארץ, עדיין ישנה חובה לצום? הרב עודד מילר בפינתו נקודה בהלכה, מסביר בצורה פשוטה.

כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?

בעשרה בטבת התחיל המצור על ירושלים מה המצור מסמל? וכיצד ניתן למצוא במצור את הישועה? הרב ידידיה סעיד בסרטון חדש בסדרת קצרים למועדים מסביר כיצד ניתן להפוך את עשרה בטבת לששון ולשמחה.

מה העבודה שלנו בעשרה בטבת?

התייחסות לאירועים אקטואליים. אנחנו צריכים לגאול את עצמנו. מהו צער השכינה?

וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּרֻהוּ

עשרה בטבת שחל בערב שבת

*מרן הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל היה רגיל לשאול איך אחיו של יוסף לא הכירו אותו. מתברר שגם פיקחים וגם צדיקים יכולים ליפול בפח של השוחד שמסמא את העיניים, גם הקנאה השנאה והתחרות מסמאות את העיניים. *מתוך כך שהנביא הזכיר את המועדים הללו בלשון צום, למדה הגמרא שאם יש שמד - הצום חוזר. ואם יש בית מקדש - לא צמים. ואם אין מקדש ואין שמד - תלוי ברצון העם.

תרגום התורה וחטא העגל

כל דבר בעולם הוא גילוי של מקור רוחני גבוה לאין ערוך. תרגום התורה כמו בחטא העגל לבשה התורה את הלבושיים הגשמיים ביותר ואיבדה את כל העומק והמאור שבה - חושך ירד לעולם. אך גם צלילי החושך הללו הם הכנה לאור הגדול בימות המשיח, בהם התורה תתפשט לכל העמים בשיא טהרתה.

על מה אבדה הארץ

שיחה לעשרה בטבת

הזלזול בערך התורה הוא שגרם את תחילת הירידה הרוחנית שהובילה לחורבן הבית. (התיקון שמוטל עלינו לעשות לנוכח הפגיעה בקדושת השבת)

עשרה בטבת

שיעור כללי - עשרה בטבת.

בצום עלינו להתעלות מעל החומר והגוף וכך להתעסק בעבודת ה'. פטירת עזרא הוא מלאכי כואבת לנו כי היא בעצם סוף הנבואה בישראל. הפיתרון - אחדות. תפקידנו בדור הגאולה לשאוף לגדלות והתקדמות הגאולה.

עניינו של עשרה בטבת

דברי הרמב''ם על תפקיד התענית, הקושי בתרגום התורה ליוונית, הציפיה לרוממות התורה, הסתלקות עזרא- הסתלקות הנבואה, מה אנחנו יכולים לעשות כדי לתקן?

מפלת החשמונאים ועשרה בטבת

צומות חורבן בית ראשון, שבטלו בבית שני, חזרו לאחר קריסת ממלכת החשמונאים וחורבן הבית * החגים על ניצחונות החשמונאים בטלו לאחר מפלתם – חוץ מחנוכה * נכדו של מתתיהו נטה לכיוון הצדוקי המתייוון, ובנו ינאי הוסיף לדרדר את מצבה הרוחני של המלוכה * ערבוב הכהונה והמלכות תרם להתפרקות * הימים הסמוכים לעשרה בטבת – יום תרגום התורה ליוונית ויום פטירת עזרא – מציינים את הבעיות הרוחניות בבית שני * חנוכה נשאר, והוא מזכיר את האור הרוחני שצמח בבית שני, ואת ניצחון היהדות בטווח הארוך

תחילת הסתר פנים

מתחילת המצור על ירושלים, דרך החורבן והגלות ועד לשואה – על שורשיו והנהגותיו של יום הקדיש הכללי.

צום עשרה בטבת - מה כל העניין?

באדיבות מכון מאיר

ביאור מדוע צום עשרה בטבת הינו הזדמנות חד פעמית להביא את הגאולה

חיבור לצער השכינה בעשרה בטבת

צום עשרה בטבת יכול להיות אפילו בשבת, אך מה כל כך חמור בעשרה בטבת? זוהי נקודת ההתחלה והשורש לכל החורבן, וכל החורבן הוא ר מעט מצער השכינה. התענית היא חיבור לצער השכינה. למרות כל הקשיים מבית ומחוץ, אסור לפחד וצריך להתחזק באמונה ובביטחון.

סימנים משמיים

צום י' בטבת - הצום היחיד בחודש טבת?

ארץ ישראל בהלכה ובמחשבת ישראל

שלשה צומות בחודש טבת: ח', ט' וי'. ח' טבת - החושך שבא לעולם מתרגום התורה והאור שיחזור לעתיד. ט' טבת - יום שנולד בו אותו האיש ימ"ש. החומרה שבשימוש בתאריך לועזי. י' טבת - נפסק כר' עקיבא. יום הקדיש הכללי

הפסקת הנבואה

שיחה לעשרה בטבת: מותו של עזרא הסופר ציין את הפסקת הנבואה יחד עם ביטול הע"ז. דברי הרב קוק זצ"ל באורות התחייה י"ח.