- בית המדרש
- ספריה
- פניני הלכה
- תפילה
תפילת העמידה
כתבות בנושא תפילת העמידה
למה להתפלל?
הגמרא אומרת ששערי התפילה ננעלו. אם כן, מה הטעם בכלל להתפלל? הרב אוריאל טויטו ביאר לשואל על איזה תפילות הגמרא דיברה ואיזה תפילות כן מתקבלות.
תפילה יחד עם החזן
האם תפילה יחד עם החזן כשהחזן חוזר על חזרת הש"ץ נחשבת תפילה במניין? האם כשיש תשעה מתפללים ועוד אחד שמתפלל שמונה עשרה בזמן חזרת הש"ץ זו תפילה במניין? הרב עזריה אריאל משיב.
המתפלל - שכינה כנגדו!
התבוננות מתוך הלכות תפילה על המתפלל שמצד אחד צריך לראות עצמו כעומד לפני המלך, ומאידך לפני -כל- מתפלל שכינה כנגדו, ובפרט מתמקד באיסור לעבור לפני המתפלל בתוך ד' אמות מהטעם שלא להפסיק בינו לשכינה.
בקשת גשמים
אנו מתחילים לבקש גשמים. מדוע מתחילים לבקש דווקא עכשיו, מה הדין בטעויות ומהי העצה על מנת להימנע מכך? לקט הלכות.
שיעורים בנושא תפילת העמידה
טעויות הזכרות ושכחה
פרק יח
א - דילוג, טעות והפסק בתפילה. ב - תוספת מעניינו של יום. ג - תפילות נדבה ודיני ספקות. ד - הזכרת גשמים ושאלתם. ה - דין הטועה בהזכרת גשמים ושאלתם. ו - עצה כנגד טעויות. ז - דין חוץ לארץ. תפילת תשלומין: ח - סדר השלמת תפילה שנשכחה. ט - אימתי אינו יכול להשלים. י - דינים נוספים וספקות.
תפילת עמידה
פרק יז
א - תפילת עמידה עיקר התפילה. ב - שלוש פסיעות לקראת התפילה. ג - לכיוון ירושלים. ד - עמידה ורגליים צמודות. ה - תנוחת הגוף והידיים. ו - הכריעות בתפילה. ז - תפילה בלחש. ח - בכל לשון. ט - כוונה. י - סדר הברכות בתפילת שמונה עשרה. יא - בקשות אישיות בתפילה. יב - סיום התפילה. יג - שלוש פסיעות לאחריו. יד - עד מתי יעמוד בריחוק מקום. טו - מתי מותר להפסיק בתפילת עמידה. טז - הנוסע והגיע זמן תפילה. יז - אין לשבת בתוך ד' אמות של המתפלל. יח - אסור לעבור כנגד המתפללים. יט - הלכה למעשה. כ - המסיים תפילתו. כא - עוד פרטי דינים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לכתחילה לפני שיכנס לסוכה שאינה שלו יבקש רשות מבעל הבית או מבעלת הבית
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
