ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- תפילה
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילת העמידה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
סדר השלמת תפילה שנשכחה
שכח או נאנס ולא להתפלל תפילה אחת, עליו להשלימה אחר התפילה הבאה. אם שכח להתפלל שחרית, ישלימנה אחר תפילת מנחה. תחילה יתפלל מנחה, ואחר הקדיש האחרון יתפלל שוב תפילת עמידה לתשלומי תפילת שחרית. ואם ירצה להתפלל את תפילת התשלומין יחד עם חזרת הש"ץ - רשאי, ויקפיד להפסיק בין התפילות לכל הפחות כשיעור זמן מהלך ארבע אמות. ואם שכח להתפלל מנחה, ישלימנה אחר תפילת ערבית. אחר הקדיש האחרון יתפלל שוב תפילת עמידה לתשלומי מנחה. ואם שכח להתפלל ערבית, ישלימנה אחר תפילת שחרית: או שיתפלל את תשלומי ערבית יחד עם חזרת הש"ץ, או שיתפלל אותה אחר הקדיש האחרון של תפילת שחרית 1 .
מי ששכח ולא התפלל את תפילת התשלומין אחר תפילת החובה, בדיעבד יכול להשלימה בכל משך זמן אותה תפילה. כלומר, אם לא התפלל את תשלומי מנחה מיד אחר מעריב, יכול בדיעבד להשלימה עד חצות הלילה, שהוא הזמן הראוי לכתחילה לתפילת ערבית. ויש אומרים שבדיעבד ישלימנה עד עמוד השחר. ואם לא התפלל את תשלומי ערבית מיד אחר שהתפלל שחרית, יכול בדיעבד להשלימה עד סוף ארבע שעות. ואם לא התפלל את תשלומי שחרית מיד אחר תפילת מנחה, יכול בדיעבד להשלימה עד בין השמשות (ע' מ"ב קח, טו; כה"ח יא). ולא ימתין עד סוף הזמן, אלא מיד כשיזכר שעדיין לא התפלל את תפילת התשלומין, יעמוד ויתפלל, כדי שלא להגדיל את ההפסק שבין תפילת החובה לתפילת התשלומין. ואפילו אם התחיל לאכול, מיד כשיזכר שעליו להתפלל תפילת תשלומין, יפסיק ויתפלל (מ"ב קח, י).
צריך להקפיד שתפילת ההשלמה תהיה אחר תפילת החובה, אבל אם התכוון להתפלל את התפילה הראשונה כתשלומין ואת השניה כתפילת החובה, לא יצא בתפילתו הראשונה לשם תשלומין, ועליו לחזור להתפלל בשלישית לשם תשלומין. למשל, אם שכח להתפלל מנחה של שבת, ובמוצאי שבת בתפילת ערבית הראשונה לא אמר את נוסח ההבדלה - "אתה חוננתנו", מפני שחשב שהיא לתשלומי מנחה, ובשניה אמר "אתה חוננתנו", עליו לחזור ולהתפלל שוב לתשלומי מנחה. אבל אם טעה ושכח לומר בראשונה "אתה חוננתנו" ונזכר בשניה ואמרה, כיוון שהתכוון בראשונה לשם ערבית ובשניה לשם תשלומין - יצא 2 .
אימתי אינו יכול להשלים
תקנו חכמים תשלומין לתפילה הסמוכה בלבד, ולכן מי שנאנס ולא התפלל שחרית ומנחה, יתפלל אחר תפילת ערבית את תשלומי מנחה בלבד. ואם ירצה, יוכל אח"כ להוסיף להתפלל בנדבה תפילה נוספת עבור תפילת שחרית (שו"ע קח, ד-ה). כיום אין נוהגים להתפלל תפילות נדבה 3 .
מי ששכח להתפלל מוסף, אינו יכול להשלים אותה, מפני שאין מקריבים את קרבנות המוספים אלא ביומם. וכן מי ששכח להתפלל שחרית ביום שמתפללים בו מוסף, אף שלמדנו שצריך להשלים את תפילתו בתפילה הסמוכה, אין מתחשבים בתפילת מוסף, וצריך להשלים את שחרית אחר תפילת מנחה. מי שבמזיד לא התפלל את אחת התפילות, אינו יכול להשלימה. וכתבו הראשונים שאם ירצה יוכל להתפלל אותה בנדבה (שו"ע קח, ז). וכבר למדנו שכיום אין נוהגים להתפלל תפילת נדבה, מפני שהמתפלל נדבה צריך לדעת בעצמו שהוא יכול לכוון בכל התפילה, מתחילתה ועד סופה (כה"ח קח, לא). אבל מי שלא התפלל מנחה או ערבית בעוד שהיה לו זמן להתפלל, מפני שהיה סבור שאחר שיגמור את הדבר שהתחיל בו ישאר לו זמן להתפלל, ולבסוף נגרר באותו עסק ועברה שעת התפילה, אינו נחשב למבטל את תפילתו במזיד, וישלימנה אחר התפילה הבאה. וכן מי שהתחיל לאכול לפני שהתפלל מתוך שחשב שיספיק אח"כ להתפלל, ולבסוף שכח ולא התפלל, למרות שהתחיל לאכול באיסור לפני שהתפלל, כיוון שלא ביטל את התפילה בשאט נפש, ישלימנה אחר התפילה הבאה (שו"ע קח, ח).
מי שעסק במשחק כדוגמת כדורגל, וקראו לו לבוא להתפלל, ומרוב תשוקתו להמשיך לשחק אמר "עוד רגע" והמשיך לשחק, ובינתיים עבר הזמן, אינו יכול להשלים את תפילתו, ולמרות שלולי המשחק היה שמח מאוד להתפלל, מכל מקום כיוון שידע בבירור שזמן התפילה עומד לעבור, הרי הוא נחשב כמי שביטל את התפילה בשאט נפש.
תשלומין השונה מהתפילה המקורית
מי ששכח ולא התפלל מנחה בערב שבת, יתפלל ערבית של שבת פעמיים, הראשונה לשם ערבית והשניה לתשלומי מנחה. ואף שתפילת מנחה היתה אמורה להיות של שמונה עשרה ברכות, מכל מקום כיוון ששעת ההשלמה היא בשבת, עליו להתפלל כנוסח תפילת השבת (שו"ע קח, ט). מי ששכח לומר "יעלה ויבוא" בתפילת מנחה של ראש חודש, לא יצא ידי חובתו, ואם היום הבא הוא יום שני של ראש חודש, ברור שעליו להתפלל אחר תפילת ערבית את תשלומי תפילת מנחה, ובשניהם יזכיר "יעלה ויבוא". אבל אם בערב הוא כבר יום רגיל, נתעורר בזה ספק. מצד אחד, הרי כל הבעייה היתה שלא הזכיר "יעלה ויבוא" במנחה, ואם כן מה יועיל שיתפלל אחר תפילת ערבית תפילה נוספת בלא "יעלה ויבוא". ומאידך, בתפילת מנחה לא יצא ידי חובתו מפני שהיה אז ראש חודש ולא הזכיר "יעלה ויבוא", אבל בתפילת התשלומין יצא ידי חובתו מפני שיתפלל כראוי לאותה שעה. למעשה נפסק שיתפלל ערבית פעמיים, ויתנה, שאם אינו חייב להשלים את תפילתו, הרי זו תפילת נדבה, ואינו צריך לחדש בה דבר.
כיוצא בזה, הטועה בשבת, ובמקום להתפלל מנחה של שבת התפלל בנוסח של חול בלא להזכיר את קדושת השבת, דינו שיתפלל במוצאי שבת שתי תפילות של חול, ויתנה, שאם אינו צריך להשלים את תפילתו, הרי זו תפילת נדבה (שו"ע קח, יא).
^ 1. נחלקו האחרונים אם אפשר לצאת ידי תפילת התשלומין בשמיעת חזרת הש"ץ. לדעת הפמ"ג ומ"ב קח, ה, כיוון שחובה עליו להתפלל תשלומין, אין הבקיא יכול לצאת בשמיעת הש"ץ. ולדעת החיד"א, אפשר לצאת ידי השלמת ערבית בשמיעת חזרת הש"ץ של שחרית, מפני שמעיקרה תפילת ערבית היא רשות. וכן פסק בכה"ח קח, ו, אלא שצריך לוודא שהחזן אכן מכוון להוציא את השומעים. וכ"כ בילקוט יוסף ח"א ע' רכו. וגם במ"ב היקל בדיעבד, שאם כיוון לצאת בחזרת הש"ץ של שחרית - יצא. ובערוה"ש קח, טז מיקל לגמרי, משמע גם בחזרת הש"ץ של מנחה. ולחזן עצמו, לכל הדעות חזרת הש"ץ מועילה כתפילת תשלומין (מ"ב קח, ד).
נראה שמה שכתב בשו"ע קח, ב, שיתפלל אחר שחרית הוא דווקא כשמתפלל ביחיד, אבל אם הוא מתפלל בציבור, עדיף שיתפלל את תפילת השלמתו יחד עם חזרת הש"ץ או אחר הקדיש האחרון, שאם לא כן נמצא מפסיד חלק מהקדישים וקדושה דסדרא. ובאש"י ל, ו, כתב כפשט השו"ע גם בציבור. ועיין בילקוט יוסף ח"א ע' רכב והלאה.
^ 2. דעת רוה"פ שהכל לפי הכוונה (מ"ב קח, כח, ושלא כט"ז). והמ"א והט"ז מפקפקים במקרה שהתכוון בראשונה לתשלומין ובשניה לחובה אבל לא היה דבר כ"אתה חוננתנו" שיראה זאת, שאולי אינו חוזר. ודעת השו"ע ורוה"פ שצריך לחזור, וכן הלכה. וטוב שיתנה שאם אינו חייב לחזור - תפילתו נדבה (מ"ב קח, ז, ילקו"י ח"א ע' ריד).
^ 3. לדעת הרמב"ם, הרא"ש, תר"י, רשב"ם ושו"ע, אפשר להשלים את התפילה האחרונה בלבד. וי"א שיכול להשלים את כל התפילות שהפסיד, וכ"כ הרשב"א, וי"א בתר"י. וכתב בשו"ע, שטוב להשלים את כל התפילות בתורת נדבה. אבל כיוון שכיום אין נוהגים להתפלל נדבה, נראה שרק מי שבטוח שיכוון כראוי, יתפלל בנדבה להשלמה.
נראה שמה שכתב בשו"ע קח, ב, שיתפלל אחר שחרית הוא דווקא כשמתפלל ביחיד, אבל אם הוא מתפלל בציבור, עדיף שיתפלל את תפילת השלמתו יחד עם חזרת הש"ץ או אחר הקדיש האחרון, שאם לא כן נמצא מפסיד חלק מהקדישים וקדושה דסדרא. ובאש"י ל, ו, כתב כפשט השו"ע גם בציבור. ועיין בילקוט יוסף ח"א ע' רכב והלאה.
^ 2. דעת רוה"פ שהכל לפי הכוונה (מ"ב קח, כח, ושלא כט"ז). והמ"א והט"ז מפקפקים במקרה שהתכוון בראשונה לתשלומין ובשניה לחובה אבל לא היה דבר כ"אתה חוננתנו" שיראה זאת, שאולי אינו חוזר. ודעת השו"ע ורוה"פ שצריך לחזור, וכן הלכה. וטוב שיתנה שאם אינו חייב לחזור - תפילתו נדבה (מ"ב קח, ז, ילקו"י ח"א ע' ריד).
^ 3. לדעת הרמב"ם, הרא"ש, תר"י, רשב"ם ושו"ע, אפשר להשלים את התפילה האחרונה בלבד. וי"א שיכול להשלים את כל התפילות שהפסיד, וכ"כ הרשב"א, וי"א בתר"י. וכתב בשו"ע, שטוב להשלים את כל התפילות בתורת נדבה. אבל כיוון שכיום אין נוהגים להתפלל נדבה, נראה שרק מי שבטוח שיכוון כראוי, יתפלל בנדבה להשלמה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים חובת לימוד התורה לגברים
שני חלקים במצוות תלמוד תורה | האחד לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים | בחלק זה גברים ונשים חייבים כאחד | החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה | בחלק זה גברים חייבים בלבד | ליסודות התורה יש גבול, ואותם נצטוו ההורים ללמד את הבנים, ואותם חייבים כל הגברים לדעת | הספרות התורנית העומדת לפנינו מרובה פי אלף ויותר מהספרות שהייתה בתקופת הראשונים | האתגר להקיף את כל יסודות התורה נעשה קשה יותר ויותר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת בראשית - שבת מברכין וערב ר"ח תשפז
איך ידעה חוה לדבר בלשון הנחש. איך ידע הנחש לדבר בלשון חוה. וַיָּשֶׂם יְ-הֹוָה לְקַיִן אוֹת מהו האות שחקק לו ה' במצחו כדי להצילו. מה הטעם שחז"ל קראו לתורה 'תַּבְלִין'. וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד - ארז"ל וְהִנֵּה טוֹב זה יצר טוב מְאֹד זה יצר הרע. מה הטעם שהיצר הרע נקרא טוב מאוד.

בראשית פרשת בראשית – ארבעה נהרות
מדוע בתיאור תשתית העולם מתארת התורה את ארבע הנהרות ורומזת גם לגלויות? מהו אותו עדן ומי הוא הנהר ועל איזה גן מדובר?

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״אנא ה׳ הושיעה נא״: גאולה וישועה בחג הסוכות
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב שלמה יוסף וייצן, ר״מ בישיבת בית אל ורב היישוב פסגות, פותח ב״חזקה״ של שלוש שנים שבהן הקדוש ברוך הוא מחבק את עם ישראל דווקא בימי סוכות: לפני שנתיים סינוואר, בשנה שעברה חזרת השבויים בליל הושענא רבה, והשנה — הצלת המטוס יום קודם. בכולן התקיים גם ״אנא ה׳ הושיעה נא״ וגם ״אנא ה׳ הצליחה נא״, ובכולן ברור שלא תכנון אנושי הוביל לישועה. משם לשיעור ארוך ועשיר על ההבדל בין גאולה לישועה: למה הסוכה היא דירת עראי ומה מלמד הנצי״ב על ״ויהי בשלם סוכו״, ניסן מול תשרי, ראש השנה של יראה ויום כיפור של חיבוק, דברי הרב קוק בעולת ראי״ה והמהר״ל על שלושת הרגלים — והחלוקה של ההלל לשני חלקיו. ובסוף, תפילה לשנה שבה הקדוש ברוך הוא גם ישלים את תהליכי הגאולה וגם יפתיע אותנו בישועות.

ליל הושענא רבא תשפ"ז קדושת הסוכה, מצוות השמחה ומיתוק הדינים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. ראש ישיבת בית אל, הרב זלמן ברוך מלמד, בשיעור לליל הושענא רבה (השידור נכנס כשהרב כבר באמצע דבריו). הוא עוסק בקדושת עצי הסוכה — מה הדין כשהסוכה גדולה מהשיעור, האם מותר להריח הדס שבסכך או להישען על הדופן, ולמה לפי הרשב״א אי אפשר להתנות על הקדושה הזאת — ובשאלה מה קורה כשיושבים בסוכה בלי לכוון ״זכר לענני הכבוד״. משם למצוות השמחה בחג: קורבן השמחה, ״ושמחת בחגך״ לפי הרמב״ם, ושמחת בית השואבה. ובסוף, מה שהסוכות והערבות עושים בהושענא רבה — ממתיקים את הדין: משל לאבן גדולה שנגזרה, ובמקום לזרוק אותה בבת אחת מפוררים אותה לחצץ. ובתשובה מאהבה, אפילו חותכים ממנה אבנים יפות לבנייה.

ליל הושענא רבא תשפ"ז לולב ״חד הוצא״ ואחדות עם ישראל: כבוד, חיבה, דעת וחיים
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. הרב עידו יעקבי, ר״מ בישיבת בית אל, פותח בסוגיה של פסולי הלולב: התיומת שנחלקה או נסדקה, ולולב ״חד הוצא״ — שגדל יפה משני הצדדים, ובכל זאת הגמרא קוראת לו ״בעל מום״ ופוסלת אותו כל שבעת הימים. מה החיסרון בלולב שנראה כל כך מושלם? בעקבות הרב קוק באורות התשובה: התיומת היא נקודת החיבור, ובלי ״האגד הרוחני״ של כל הדעות ודרכי החיים — אין קיום לאומה. ובהמשך, איך מתאחדים גם עם מי שחושב מחשבות מרגיזות ושגויות, בלי לוותר על האמת: ארבע המדרגות שמונה הרב קוק — כבוד, חיבה, דעת וחיים. ומשל: ילד שמשתולל, עד שמגלים של מי הוא הבן. ״הם בנים של ריבונו של עולם.״

ליל הושענא רבא תשפ"ז ״שמע ישראל״ ו״ברוך שם״: כל הכוחות אל מטרה אחת
שיחה מליל הושענא רבה תשפ״ז, מתוך השידור החי של אתר ישיבה מהישיבה הגבוהה בית אל. השר בצלאל סמוטריץ׳, בוגר ישיבת בית אל, חוזר לישיבה שבה גדל — ״האדם הוא תבנית נוף מולדתו, וזה נוף מולדתי״. הוא פותח בהודיה על הנס של המטוס שהיה עשרות שניות מהתרסקות יום קודם, ובאזהרה מלהתרגל לניסים: זה עניינו של חג הסוכות, שהמהר״ל קרא לו ״הוד״ — מלשון הודיה. ובעיקר, דבר תורה על יעקב אבינו שביקש לגלות לבניו את הקץ ונסתלקה ממנו השכינה. הבנים עונים ״שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד״ — כל הכוחות, הכישרונות והתפקידים של השבטים, גם כשיש ביניהם מתחים, מכוונים למטרה אחת; ויעקב עונה ״ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד״ — השפע שיורד מלמעלה למטה. כמו תזמורת שבהתחלה כל כלי מתאמן לבד, עד שיוצאת מוזיקה אחת.

מאמרים נוספים בארץ אגדה יעדי הגיוס של שלמה
לשיטת התנא שלמה המלך רמז בשיר השירים שחמש שישיות מהצבור צריכים להתגייס ולשלב ספרא וסייפא, ואילו ששית מהצבור צריכה להישאר בבית המדרש. האמורא שמואל חלק על כך, אך הרמב"ם פסק כשיטת התנא
















