59 שיעורים
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן בניין האמת מתוך מחלוקת
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ג'
הרב דן במשמעותה הרוחנית וההכרחית של המחלוקת, המקבילה למושג ההבדלה ביום השני לבריאה, ככלי לבירור עמוק של האמת המורכבת ממספר צדדים ודעות. מתוך ניתוח גישותיהם של בית שמאי ובית הלל, מוסבר כי ההכרעה ההלכתית הסופית אינה מוחקת את הדעות החולקות, אלא יוצרת מציאות שלמה המכילה בתוכה את העושר של כלל הכוחות והגוונים.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן הסוד שמגלים רזי תורה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ב'
הרב מלמד אותנו שמבט של רזי תורה מחדש שגם החול קשור ומחובר לקודש. זאת לעומת מבט לא רזי תורה שמפריד בין החול לקודש.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן נפש רוח ונשמה בכנסת ישראל
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש"
כנסת ישראל מופיעה בעולם בהתחלה מצד הנשמה, הקשר והפנייה התמידית אל רבש"ע, אך זה לא הספיק. אח"כ זה היה גם ברוח, כדון בתרבות, מידות, תורה שבעל פה ועוד, אך גם זה לא הספיק. בגאולה העתידה החיבור יהיה דרך הנפש, הצדדים הטבעיים והחומרים שלנו.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן תכלית הרוע
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש"
מקומם של כוחות הנפש המחריבים במערכת התקומה העולמית ובגאולת ישראל.
קרבת אלוקים סיום המאמר: קרבת ה' המופיעה בתמצית של עמ"י
מאמרי הראי"ה עמ' 38-39
שיעור סיום המאמר: הכלליות של התשוקה לקרבת אלוקים - בעולם, בעם ישראל ובתמצית של עם ישראל - בדמות דוד המלך.
קרבת אלוקים קרבת אלוקים בישראל, ובמיוחדים שבישראל
מאמרי הראי"ה עמ' 37-38
קרבת אלוקים נמצאת יותר באומה הישראלית, לעומת כללות האנושיות. גם בתוך האומה - ישנה אישיות מיוחדת, כללית, שכל עניינה - שהיא 'תמצית' של לכל האומה. אישיות זו מבטאת את השאיפה הזו לקרבת אלוקים של כל האומה. זוהי אישיות של 'מלכות', ודוד מלך ישראל היה כזה.
קרבת אלוקים קרבת אלוקים באדם וצורת הופעת
מאמרי הראי"ה עמ' 36-37
בשיעור ממשיכים את מאמר קרבת אלוקים השיעור עוסק ביכולת של האדם בקרבת אלוקים מה מיוחד בקרבת האלוקים ביחס לאדם לעומת בהמה, בנוסף הרב קוק מסביר בהמשך את התנועתיות שבטבע כמקור והוכחה לקרבת אלוקים ומדברים אלו להבין את חופש והבחירה החופשית כמעלה נוספת של קרבת אלוקים במציאות
קרבת אלוקים תשוקת המציאות לקרבת אלוקים
מאמרי הראיה עמ' 37 - 38
ישנה תשוקה נסתרת של כל המציאות כולה - אל מקורה, הקב"ה, שהוא סיבת כל הסיבות, והיא מתגלה בפועל באדם, בשאיפת נשמתו לקרבת אלוקים. המציאות מסודרת כך שהיא מוכרחת ומוטבעת לשאיפה לקרבת אלוקים, אף שיש חופש פעולה בפרטי המציאות. שאיפה זו לקרבת אלוקים מתגלית באדם, והוא מוצא אותה טבעית לו, משום שהיא קיימת ושייכת לכל המציאות עוד בטרם נבראה.
קרבת אלוקים חידת החיים והמציאות האלוקית
מאמרי הראי"ה עמ' 35
לאחר ההבנה שאין סתירה ביחס האדם לקרבת אלוקים, הרב מדבר על חידת החיים, שישנה 'הופכיות' רבה בכל הופעתם ומרחביהם. ביחס לשאלת מקור המציאות האלוקית אומר הרב, שעצם החיפוש הפילוסופי אחר הסיבה הראשונה - הוא משום שהורגלנו לכך שיש גורם שמהווה כל דבר. אולם, המציאות האלוקית היא מושלמת ומוחלטת, ולא צריכה שום גורם וסיבה, אלא היא סיבת כל הסיבות. ומציאות מושלמת זו - מעוררת תשוקה לשאוף לקרבתה.
קרבת אלוקים סיכום פרק א' במאמר ותחילת פרק ב'
מאמרי הראי"ה עמ' 34-35
סיכום פרק א', עם הוספות משעורי הרב חיים דרוקמן זצ"ל. פרק ב' מדבר על הסתירה, כביכול, שביחס האדם לקרבת אלוקים: ההכרחיות של האדם לשאוף לקרבת אלוקים, שכאמור - בפרק א - היא עצם האדם ממש, לעומת השאיפה של האדם להשתלמות וחופש. ואומר הרב, שהדברים מתאימים ומתאחדים, ומשפיעים על כל מרחבי החיים.
קרבת אלוקים השאיפה לקרבת אלוקים - היא עצם הנפש
מאמרי הראיה עמ' 33-34
קרבת אלוקים היא שווה בכל, אלא שגילויה משתנה ע"פ הדרגה שהאדם נמצא בה. ואומר הרב, שהשאיפה לקרבת אלוקים - איננה כח מרכזי שנמצא בנפש אך נפרד ממנה, אלא - שאיפה זו היא מהות הנפש ממש, שמתגלה בנטיות ושאיפות שונות.
קרבת אלוקים קרבת אלוקים - הנטייה הטבעית המתמדת של האדם והעולם
מאמרי הראי"ה עמ' 33
קרבת אלוקים היא תכונה מרכזית בנפש, המצויה בה תמיד, אף שפעמים כלפי חוץ היא מסתתרת. משום כך, החינוך הטבעי לאדם - הוא המבוסס על תכונה זו של קרבת אלוקים, וזאת משום שעבודת החינוך היא להוציא את תכונות נפש המתחנך מהכוח אל פועל. מסיבה זו, שום חינוך אחר לא יוכל להפסיק את השאיפה הפנימית לקרבת אלוקים. החופש שהאדם שואף אליו - הוא הנטיה אל מה שהנפש נוטה אליו, ומכיוון שטבע הנפש נוטה לקרבת אלוקים - לכן זוהי נטיית החופש של האדם הפרטי ושל האנושיות בכללה.
קרבת אלוקים מרכזיותה של תכונת קרבת אלוקים, בכלל ובפרט
מאמרי הראי"ה עמ' 32-33
תכונת קרבת אלוקים היא טבעית לאדם מילדותו, אף שבגדלותו היא נסתרת בעקבות מהומות החיים. גם בכלל - תכונה זו משפיעה באופן ניכר על כל האומות והדתות. נטייה זו של קרבת אלוקים היא החזקה מכל נטיות ותשוקות האדם. זהו הכוח המשפיע עליו ביותר, וכוחות כולם נובעים ממנו.
קרבת אלוקים סיום ההקדמה ופתיחת המאמר
מאמרי הראיה עמ' 32
חשיבותו של המאמר גדולה, ויש להקדים ללימודו מאמרים נוספים. הרב פותח את המאמר בכך, שבזמן ילדותו של האדם, בעוד שנפשו טהורה, הוא מוכשר לחיבת קדושה ויראת שמים.
מאמרי הראי"ה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הרעיון של נס פך השמן
מאמרי הראי"ה מאמר "פך השמן"
הסברו של מרן הרב זצ"ל לרעיון העומד מאחורי נס פך השמן: הפך הקטן מבטא את הנקודה הפנימית שבכל יהודי, וגם אם הינה טמונה וגנוזה, סופה לצאת. אך ישנו חשש שאם הפך ישאר בקטנותו=האמונה תשאר רק בלבבות ולא תתגלה בחוץ כיצד תוכל להחזיק מעמד, והרי כל שטף החיים ישטפוה? תשובתו של מרן הרב זצ"ל שזה הפלא שעשה הקב"ה שנשמת האומה לא תנוח ולא תשקוט עד אשר תלבה ותגלה את הניצוץ האלוהי הטמון בתוכה ותשיב את את לב ישראל לאביהם שבשמים. והנס שנעשה בפך השמן אע"פ שהאומה לא היתה מוכנה באותו זמן שיתפשט בם אור האמונה עשה הקב"ה נס אשר האמונה נאחזה באומה עד ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.
מאמרי הראי"ה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מרן הרב זצ"ל על משיח בן יוסף ובן דוד
מאמר "המספד בירושלים"
שאלת מרן הרב זצ"ל מדוע יש צורך בשני משיחים מדוע לא מספיק שיהיה רק את משיח בן דוד? תשובת מרן הרב זצ"ל שמשיח בן יוסף ומשיח בן דוד מבטאים שני חלקים בעמ"י את חלק החומריות ואת חלק הרוחניות. עשרת השבטים היו צריכים לבטא את משיח בן יוסף, ושבט יהודה היה לו את כח הרוחניות שקיים אצל משיח בן דוד, אבל בעוונותינו התפרדה הממלכה ולכ"א היה חסר את חלקו של השני.
מאמרי הראי"ה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הרבנים כנגד הרפורמים
המשך המאמר "פרק בהלכות ציבור"
הסברו של מרן הרב זצ"ל מדוע יצאו הרבנים נגד הרפורמים, מכיוון שרצו לפגוע באחדות ישראל". אדם שהנו מאמין באחדות ישראל אין לרחקו קושיית מרן הרב על הרבנים כיצד העלימו עיניהם מן דברי המהר"ל.
מאמרי הראי"ה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הרשעים הנם חלק מן הציבור, וא"א להוציאם מן הכלל
המשך המאמר "פרק בהלכות ציבור"
בקורת צריכה להיעשות בתורה שקולה ומחושבת האם היא תביא תועלת או שמא תביא רק נזק. "שמוע בין אחיכם" פסיקת דין וחוות דעת יכולה להיעשות אך ורק לאחר שמיעת שני הצדדים.
