ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- עשרה בטבת
- שיחות לעשרה בטבת
ביום זה התחיל המצור על ירושלים, כדברי הנביא: "ויהי דבר ה' אליי... בחודש העשירי בעשור לחודש לאמור, בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה - סמך מלך בבל אל ירושלים" (יחזקאל כד, א ב). תחילת המצור שהביא לחורבן מהווה תחילת הסתר הפנים של הקב"ה מעם ישראל, כלשון הגמרא (ברכות לב, ב) המביאה את הפסוק שבו מתנבא יחזקאל על המצור: "מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים, שנאמר 'קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר' (יחזקאל ד, ג)".
הנהגה זו של הסתר הפנים שהתחילה ביום זה המשיכה בחורבן בית המקדש הראשון, ולא פסקה לגמרי גם בתקופת בית המקדש השני וחזרה ביתר שאת במשך כל הצרות והתלאות שאירעו לעמנו בכל שנות הגלות הארוכה. שיאה של הנהגת הסתר הפנים היה במאורעות השואה. דבריו המפורסמים של האדמו"ר מפיאסצ'נה, הרב קלונימוס קלמיש שפירא הי"ד, בדרשותיו בעיצומם של ימי השואה עד שנהרג אף הוא על קידוש השם בגטו ורשה מדברים בעד עצמם. וכך הוא כותב: "כצרות המשונות ומיתות רעות ומשונות, שחידשו הרשעים הרוצחים המשונים עלינו בית ישראל משלהי תש"ב, לפי ידיעתי בדברי חז"ל ובדברי הימים אשר לישראל בכלל, לא היה כמותם, וה' ירחם עלינו ויצילנו מידם כהרף עין" (אש קודש, עמ' קלט בהגהה בתחתית העמוד).
כך גם התייחס מו"ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל לזוועות השואה, שמאז ימי השואה נוהג היה לומר בכל שבתות השנה את תפילת "אב הרחמים" שנתקנה על קדושי הקהילות שנטבחו במסעי הצלב.
משום כך תיקנה הרבנות הראשית את יום עשרה בטבת, הוא יום הקדיש הכללי, על קדושי השואה. כי הסתר הפנים שהתחיל ביום זה לפני חורבן בית המקדש הראשון הגיע לשיאו בהשמדת שליש מעם ישראל בימי השואה (על פי דברי הרב אונטרמן והרב טכורש זצ"ל, 'שנה בשנה' תשכ"ט, עמ' 134).
קדיש של כולם
טעות נפוצה היא שיום הקדיש הכללי מיועד כיום זיכרון לאנשים שקרוביהם נספו בשואה ותאריך מיתת קרוביהם אינו ידוע שיהיה להם יום לאמירת קדיש (ראה קיצור הדינים והמנהגים בספר 'שנה בשנה', היכל שלמה ה'תש"ן, עמ' 131, שו"ת 'עשה לך רב' סי' מז).
אכן זוהי רק חלק מהתקנה ש"אלה מיליוני החללים, שאין סימוכים לקביעת יום מותם... דינו של יום זה, יום העשירי בטבת, לבניהם ולקרוביהם, כדינו של יום המיתה – לאמירת קדיש, ללימוד משניות ולהדלקת נר נשמה". אך יש המשך לתקנה זו, והוא שיום זה הוא יום זיכרון "לזכר רבבות בתי האבות והמשפחות שנשמדו כליל ללא השאר שריד ופליט, וגואלם הוא בית ישראל כולו, ועל כל אחד להדליק בליל זה אור לעשירי בטבת, נר נשמה בביתו, ומי שאין הוריו בחיים ישתתף באמירת קדיש בציבור" (ספר הרבנות הראשית לישראל, ח"ב עמ' 450).
ברוח דברים זו כתב אחד מחברי מועצת הרה"ר באותם ימים הרב מרדכי פוגלמן זצ"ל, רב העיר קריית מוצקין: "עשרה בטבת שנקבע על ידי הרבנות הראשית לישראל כיום אמירת הקדיש הכללי, בו אנו אומרים קדיש ברוב עם בבתי הכנסת לזכר מיליוני האחים והאחיות שנספו, נהרגו ונשמדו בגולת אירופה בשנות השואה" (שו"ת בית מרדכי ח"א סי' ס).
כך גם כתב הרב כתריאל פישל טכורש זצ"ל, אף הוא חבר מועצת הרה"ר בתקופה ההיא: "מובן שאף מי שאין לו קרובים שנספו בשואה, רק בתורת משתתף בצערם של הציבור, עליו להשתדל עבור נשמותיהם של החללים ולומר קדיש עליהם" ('שנה בשנה' תשכ"ט, עמ' 134 סעי' ד).
כך גם כתב הרב אליהו כ"ץ זצ"ל, רב העיר באר שבע וחבר מועצת הרבנות הראשית באותה תקופה: "דעתי שיום הקדיש הכללי לא נתקן דווקא ליתומים, ולא רק כללי אלא תמידי, עד יבוא העת שאנחנו מצפים לברכה מה' וייהפכו ימי האבל לששון ולשמחה" (שו"ת באר אליהו ח"ב סי' קכו). וכך גם מובא בשם האדמו"ר מוויזניץ' זצ"ל שיום הקדיש הכללי שאומרים בו "קדיש יתום שנאמר על ידי כל הקהל" ('דבר בעיתו', ה'תש"ע).
משום כך עורר על כך מו"ר הרב יעקב אריאל שליט"א רב העיר רמת גן (שו"ת באהלה של תורה, ח"ה סי' טו): "צריך להשפיע ולחזור ולהשפיע על הציבור שלא ישכח את אשר עשה לנו עמלק של דורנו ולעורר את כולם לומר קדיש... ולכל הפחות אלו שהוריהם אינם בחיים יישאו ק"ו בעצמם ויצטרפו אף הם לאמירת הקדיש".
יהי רצון שיתקיימו בנו דברי הנביא: "צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה והאמת והשלום אהבו" (זכריה ח, יט).
הכותב הוא מרבני מכון התורה והארץ ורב היישוב בני דקלים
מתוך העיתון בשבע.
הרב אהוד אחיטוב
רב במכון התורה והארץ
הכנס הכ"א למצוות התלויות בארץ תערובות בבתי מיון ואריזה ממקומות שונים בארץ
מתוך הכנס הכ"א למצוות התלויות בארץ
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך המזוזה שומרת עלינו?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
