19 שיעורים
התבטלות ושותפות - יראה ואהבה
אורות ישראל - פרק ב' , פסקה ג'
ההבדל הראשון בין ישראל לעמים הוא ביחס בין היחיד לכלל האומה - מהות החיים של הגויים לא קשורה להשתייכותם הלאומית. לעומת זאת בישראל, כל פרט חייב להיות קשור לכלל כדי לחיות. בעומק, ההבדל הזה נובע מהשוני מסוגי העבודה המתאימה לכל אחד, היראה לגויים והאהבה לישראל.
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ז חשוון תשפ"ג
איך מבטאים ייחודיות בחברה בלי לפגוע באחרים?
אורות ישראל - פרק ב' , פסקה ב' -ג'
פסקה ב' - ישנו פגם מוסרי בישראל שמנתק את עצמו מהאומה. פסקה ג' - ישנם שני הבדלים בין ישראל לאומות העולם ביחס שבין הכלל לפרטים, ההבדל הראשון - מניין היחיד מקבל את מהות חייו.
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ו חשוון תשפ"ג
האידאה הלאומית של האומה
אורות ישראל - פרק ב' פסקה א' (5) , פסקה ב'
שתי צורות למוסר: המוסר הכללי שבא מצד צלם אלוקים הכללי ששייך בכל העולם, והמוסר האלוקי המיוחד לעם ישראל.
הרב ש. יוסף וייצן | כ' חשוון תשפ"ג
תפקידם של האומות
אורות ישראל - פרק ב' פסקה א' (4)
האומות נועדו כדי כדי לקדם את ישובו של העולם, בשונה מעם ישראל שמקדמים את הצדק. לכן הרשע לפעמים מקדם את אומות העולם.
הרב ש. יוסף וייצן | י"ג חשוון תשפ"ג
הופעת האומה הישראלית בעוצמותיה
אורות ישראל - פרק ב' פסקה א' (3)
באומה יש מנגנון שכאשר איננה מופיעה את הטבת המוסר ברגש ובשכל, ועוסקת בעצמה, אז היחיד לא מתחבר ותורם לכלל.
הרב ש. יוסף וייצן | י"ב חשוון תשפ"ג
הקשר בין יחידים והכלל
אורות ישראל - פרק ב' פסקה א' (2)
האומה הישראלית יותר גדולה מסך פרטיה בשונה מהאומות ועל ידי התעלות היחידים בעם ישראל האומה מופיעה בעולם בצורה יותר גדולה.
הרב ש. יוסף וייצן | י' חשוון תשפ"ג
מהותה של האומה
אורות ישראל - פרק ב' פסקה א' (1)
המוסר הוא חסד, שפירושו שהאדם מבין שהוא לא מושלם וצריך לסור מרע ולא להזיק ולתת גם את מקומו, אך תמיד המוסר האנושי יהיה בצורה חלקית.
הרב ש. יוסף וייצן | ה' חשוון תשפ"ג
התפקיד של ישראל ביחס לגויים והקשר לירושלים
אורות ישראל - פרק א' פסקה ט"ו , ט"ז
הרב מראה לנו מה ההסתכלות על ישראל כשישראל מגיעים למדריגה העליונה והגויים עוד אז אנחנו נמצאים בדרגת נקודת ציון.
הרב ש. יוסף וייצן | ד' אב תשפ"ב
עם ישראל מופיע את מלכות ה'
אורות ישראל - פרק א' פסקה י"ד, ט"ו
ע"י הסדר המיוחד של התורה עמ"י מתקן את העולם ומופיע את מלכות ה', זהו תהליך מוכרח ובלעדיו העולם הולך ונהרס.
הרב ש. יוסף וייצן | ג' אב תשפ"ב
הטבע של עמ"י הזדכך במצרים אל התורה
אורות ישראל - פרק א' תחילת פיסקה י"ד
הבריאות הטבעית של העולם זה ללכת בדרך האלוקית, אצל עם ישראל והאבות יש חוש מיוחד שמכוון אותם.
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ו תמוז תשפ"ב
הופעת הנסירה בהיסטוריה ע"פ הרב
אורות ישראל - פרק א' המשך פסקה י"ג
הגלות היא במצב של קשר אחור אל אחור עם ה', בגאולה אנחנו עוברים לקשר של פנים אל פנים. התהליך משתקף בלימוד התורה.
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ה תמוז תשפ"ב
המסירה בין כנסת ישראל לקודשא בריך הוא
אורות ישראל - פרק א' פסקה י"ג
כנסת ישראל מונעת ע"י תחושה טבעית לעבוד את ה', ונדרשת לעבור לעבודה מרצון ללא כפייה.
הרב ש. יוסף וייצן | י"ט תמוז תשפ"ב
אחדות ההנהגה הטבעית והניסית
אורות ישראל - פרק א' המשך פסקה י"א
הרב מדבר על הניסיון של הכפירה לעשות את האחדות בין הטבע למה שנעליו, ומדוע זה לא הצליח לה. הכפירה כופרת במשמעות, ביחודיות של כל דבר בכל מקום, והדבר הזה גורם לטשטוש ולכן אנשים לא רוצים להוליד ילדים לדוגמא.
הרב ש. יוסף וייצן | ד' תמוז תשפ"ב
מהות החידוש של עמ"י בעולם
אורות ישראל - פרק א' המשך פסקה י"א
הרב מדבר על האחדות בין הטבע למה שמעל הטבע, איך אנחנו יכולים לאחד ביניהם, ועל כך שעובדי העבודה הזרה לא הצליחו לעשות את האחדות הנדרשת - כי הם רוממו כוחות בצורה שמבדילה כל אחד ואז גורמת או להכחשה של שאר הכוחות או למאבק בין הכוחות.
הרב ש. יוסף וייצן | ד' תמוז תשפ"ב
המגבלה האנושית בהופעת הטוב
אורות ישראל - פרק א' פסקה י"א
עם ישראל מאפשר לעולם להתגבר על הטבע שיש לו נטייה להריסה, ועם ישראל מאפשר לעולם להתגבר על המגבלה האנושית.
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ח סיון תשפ"ב
פעולת הייחוד בין קודשא בריך הוא לשכינתיה
אורות ישראל - פרק א' פסקה י'
פעולת השפע האלוקי על העמים, היא לא גורמת למעשים. כדי ששכינה תהיה בעולם צריך שאותו השפע יתקשר עם רעיונות עצמיים של כנסת ישראל.
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ז סיון תשפ"ב
ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה
אורות ישראל - פרק א' פסקה ח'
העמקה במושגים "אהבה" ו"יראה" הבנה איך הם מופיעים בקב"ה ושכינתיה בזיווג ובייחוד.
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ב אייר תשפ"ב
השפעת כנסת ישראל על ההויה
אורות ישראל - פרק א' פסקה ח'
הופעת כנסת ישראל ושריית השכינה משפיעה שפע של חיות לעולם, מרוממת ומעדנת אותו, כך שמופיע ומתגלה אור ד' בארץ, ובזה העולם מתמלא שמחה ושירה.
הרב ש. יוסף וייצן | כ"ב אייר תשפ"ב
