ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
דברי מרן הרב קוק אודותיו
כתב מרן הרב קוק זצ"ל: "כל מה שנכתב אודות גדלותו של אדם הגדול בענקים, אדיר החסידות ופאר גאוני ישראל בדור הגדול שעבר, אין בו אפילו כדי לתת מושג חלקי מתפארת קדושתו וגדולתו". עוד כתב לסופר רא"ז רבינוביץ ז"ל: "הייתי מאוד מרוצה, אם יזדמן הדבר, שיוכל כבודו להעריך את אישיותו הגדולה של הגאון רבי ישראל סלנטר ז"ל... ובכלל הנטייה של לימוד המוסר, ראויה להערכה יותר מובהקת" (מועדי הראי"ה ע' נ).
ועוד סיפר בנו הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, כי בעת פטירתו של רבי ישראל נהג הרב קוק, שהיה אז בחור כבן שמונה עשרה, מנהגי אבלות כדין תלמיד לרב, ואף שלא ראה אותו מעודו, הרגיש שהשפיע עליו מדרכו ומרוחו ('תנועת המוסר' לרב כ"ץ ח"ב ע' 20).
רביבים (819)
הרב אליעזר מלמד
275 - מוסר המלחמה היהודי
276 - ר' ישראל סלנטר מול ההשכלה
277 - מוסר, תורה ומדע
טען עוד
פעם הזדמן ר' ישראל בשעה מאוחרת מאוד בלילה לביתו של סנדלר אחד, וראהו שהוא עוד יושב ועושה את מלאכתו לאור הנר ההולך ודועך. שאלו ר' ישראל: מדוע אינך הולך לישון? השיב הסנדלר: "כל עוד הנר דולק, עוד אפשר לפעול ולתקן". רבי ישראל התרגש מאוד מתשובתו, ודן ממנה קל וחומר לנשמה, שכל זמן שנר הנשמה עדיין דולק, אפשר עוד לפעול ולתקן. וכך במשך ימים אחדים היה משנן לעצמו ולתלמידיו את משפטו של הסנדלר.
פעם כשהתפלל מנחה בבית כנסת אחד, ראה יהודי נכנס בחפזון לבית הכנסת כדי להספיק להיכנס לפני אמירת 'קדושה'. אולם תוך כדי מרוצתו דרך אותו יהודי על רגלו של אחד המתפללים ולכלך את נעלו. לאחר התפילה פנה אליו רבי ישראל ואמר: כמה שתהיה חשובה מצוות אמירת 'קדושה', הרי היא מאבדת את כל ערכה אם היא נעשית על חשבונם של אחרים.
מסירות נפש למען חולים
בשנת תר"ח, בהיות ר' ישראל כבן שלושים ושמונה ומכהן כראש ישיבה בוילנה, פרצה שם מגפת חולירע, שתבעה קורבנות רבים. באותו זמן כבר נודע רבי ישראל בגאונותו התורנית המופלגת ובצדקותו, אך כמנהיג ציבורי עוד לא נודע. אולם כשראה רבי ישראל שהטיפול בחולים מוזנח, התגייס עם קבוצה נבחרת מתלמידיו, ועסק במשך ימים ולילות בהגשת סעד ועזרה לחולים ולמשפחותיהם. הוא גייס סכומי כסף גדולים והקים בית חולים שהיו בו אלף וחמש מאות מיטות. בזכות השפעתו אפילו הרופאים עבדו בחינם. הוא הקים צוות של שבעים בחורי ישיבה שהיו רצים בשליחות הרופאים לכל מקום אשר נדרשו, ואף הוא עצמו היה מצטרף אליהם. במיוחד בשבתות ובימים טובים היה משגיח שלא יחמירו על עצמם אלא יעשו כל מה שיכול להועיל לחולים בלי לחוש כלל לחילול שבת, שפיקוח נפש דוחה שבת.
סיפר ר' יצחק בנו של רבי ישראל, כי נכדו של ר' יוסף חלפן נחלה מאוד. בתחילה חששו התלמידים איך לטפל בנכד, שכן ר' יוסף חלפן נודע כאחד מהזקנים היראים שבוילנה, ומן הסתם יקפיד עליהם שהם נוהגים בשבת כבחול. אולם רבי ישראל הורה להם שלא לשנות דבר מהוראותיו, אלא יבקעו עצים ויחממו את החדר ויכינו תה ויעשו את כל צרכי החולה בשבת. וברוך ה' החולה ניצל. לאחר מספר ימים הגיע הרב הזקן להודות לרבי ישראל שתלמידיו הצילו את נכדו, אולם הוסיף כי במחילה, האברכים הללו שהם יראי שמיים, מחללים שבת בהדרכתו יותר מדי. כיוון שחשש רבי ישראל שמא מתוך כך יתרשלו התלמידים מטיפול בחולים, יצא מגדרו, ואף שהיה נזהר מאוד שלא לפגוע בשום אדם ולא לשבח את עצמו, אמר בפנים של כעס שמעולם לא ראו אצלו: "הדיוט שכמותך, האתה תאמר לי מה מותר ומה אסור?! אני לקחתי 60-70 אברכים לעסוק בחולים כל הזמן, והבטחתי לאבותיהם שאחזירם להם בשלימות כולם בעז"ה, וכן היה שהיו כולם בריאים ולא נחלה שום אחד מהם. האם אתה יכול לעשות כזאת?!". מיד הבין הרב הזקן שטעה, חלץ את נעליו כנזוף וישב על הקרקע וביקש מחילה מרבי ישראל (תנועת המוסר ח"א 150-151).
ומספרים כי בזמן אותה מגפה רבי ישראל דרש בפומבי מן הקהל לאכול ביום הכיפורים, מפני שהיה חשש שמא מתוך חולשת הצום המחלה תתפשט יותר.
ר' ישראל מונע אישה מלהתאבד
רגיל היה ר' ישראל להופיע תמיד בזמן. ומספרים שפעם אחת בעת שהותו בוילנה (בהיותו פחות מבן ארבעים) אחר לשיעור. איחורו עורר דאגה בלב תלמידיו והם החלו לחפשו. להפתעתם מצאוהו עומד ליד הגשר הגדול ומרבה בשיחה עם איזו אישה צעירה.
התברר שבעת הליכתו לשיעור ראה והנה אישה צעירה רצה לעבר הגשר שעל הנהר. הרגיש ר' ישראל שמשהו לא כשורה. הוא קרא לה לעצור, ורץ אחריה לעצרה.
מה לך אישה, מדוע כה נעצבת עד שחשבת לאבד עצמך לדעת? שאל ר' ישראל.
האישה בכתה וסיפרה: לפני זמן קצר חלו שני ילדיי הקטנים ומתו. מרוב צער גם בעלי נפל למשכב, וכבר שבועות אחדים שאינו עובד. נאלצנו להשכיר את העגלה עם הסוס שלנו לעגלון אחר, כדי לחיות בדמי השכירות. אולם אתמול הסוס מת, ולא נותר לי עוד כלום בעולם, לא פרנסה, לא ילדים. חשבתי, כאן בנהר יושם קץ לצרותי.
החל ר' ישראל לפייסה ולדבר על ליבה: עדיין את צעירה, כל החיים לפנייך. בעלך יקום ויתרפא ויעבוד, ועוד תלדי ילדים נוספים. ובקשר לסוס, בעזרת השם אדאג לקנות לך מחר סוס חדש במקומו. לאט לאט החלה האישה להתפייס עד שפנתה לשוב לביתה מעודדת. אז יכול היה ר' ישראל לילך לבית המדרש ולמסור את שיעורו (תנועת המוסר ח"א עמ' 343).
התמודדותו עם ההשכלה
כמי שכל מחשבותיו היו על כלל ישראל ועל הדרך להתרוממות הדור בתורה ובמוסר, לא יכול היה רבי ישראל סלנטר להתעלם מהסחף שחל בבני הנוער, שהלכו ונמשכו אחר ההשכלה. הניסיון היה קשה מאוד. היהדות נתפשה בעיני הצעירים כדבר ישן שאין לו עתיד, ואילו המדע, התרבות והתהליכים החברתיים הבטיחו עולם חדש ומתוקן. וכך בכל מקום שבו התבססה ההשכלה בקרב הגויים, הפיתוי לעזוב את הגטו היהודי גבר מאוד. התופעה החלה במערב אירופה, עברה למרכזה (ובכלל זה ליטא), ולאחר מכן הגיעה גם למזרח אירופה.
בתחילת דרכו והשפעתו של ר' ישראל, ההתמודדות עם ההשכלה בליטא היתה שולית. באותן שנים ביסס רבי ישראל את משנתו המוסרית והעמיד תלמידים הרבה בליטא (בווילנה ובקובנה). אולם עם השנים עמד רבי ישראל על הצורך להתמודד עם ההשכלה.
המעבר לגרמניה
וכך, בצעד מפתיע ביותר, בשנת תרי"ח, בהיותו כבן ארבעים ושמונה, העביר רבי ישראל את עיקר פעילותו לגרמניה, שהיתה אז המדינה המפותחת ביותר מבחינה מדעית ותרבותית. את הקשר עם תלמידיו בליטא היה מקיים באמצעות מכתבים, שחלקם נדפסו בספר 'אור ישראל'. ומעת לעת היה מגיע לעיירות ליטא, וממשיך לכוון את תלמידיו בדרכי התורה והמוסר.
בתחילה הגיע רבי ישראל לגרמניה לרגל מחלתו. אולם כשלאחר מכן השתקע שם בעיר ממל הסמוכה לגבול ליטא. שאלוהו תלמידים מדוע לא נשאר להתגורר ברוסיה (ליטא היתה תחת שלטון רוסיה), הלא מיליוני יהודים חיים ברוסיה, וכי לא נותר צורך לפעול בקרבם להרמת קרן התורה והמוסר?
ורבי ישראל השיב במשל על סוסים משתוללים הדוהרים במורד ההר. מי שינסה לעוצרם במורד לא יצליח, כי הסוסים יסחבוהו וידרסוהו. רק לאחר שהסוסים יגיעו אל תחתית ההר, ניתן יהיה לרסנם ולהשיבם לסדר. כך הוא המצב, אמר ר' ישראל, גם לגבי היהדות. ברוסיה, בפולין ובליטא מתגלגלות הקהילות במורד הרוחני, וקשה לעכב את מרוצתן, אבל בגרמניה המורד כבר הסתיים, ושם אפשר לייסד דרך להעמדת הקהילות (תנועת המוסר ח"א עמ' 172-173).
כיצד השפיע ר' ישראל לשמור שבת
הדרכות מעניינות וחשובות אפשר ללמוד מדרך השפעתו על יהודי גרמניה. בעת שהשתקע בממל היו רבים מבני העיר עוסקים במסחר הקשור עם הנמל המקומי, ואף ביום השבת היו ממשיכים בעסקיהם ופורקים וטוענים סחורות. כשבא ר' ישראל בפעם הראשונה לבית הכנסת בו התפללו הסוחרים וסוכני הנמל על מנת לדרוש בענייני השבת, שאל האם יש בין המתפללים יהודים מליטא (שהיו רגילים לדקדק במצוות). כשאמרו לו שישנם יהודים מליטא, לא דיבר כלום מענייני השבת. לשבת אחרת, כשאמרו לו שאין בבית הכנסת יהודים מליטא, החל ר' ישראל להסביר את עניין השבת, עד שהגיע לידי מסקנה: "לטפל במטעני הנמל בשבת - מוכרחים, אך הכתיבה אינה הכרחית". הסוחרים הסכימו לדעתו וקיבלו עליהם שלא לכתוב בשבת. לאחר כמה שבתות דרש שוב ר' ישראל בענייני השבת ואמר: "לפרוק סחורות בשבת - מוכרחים, אבל טעינה בשבת, בוודאי שאינה הכרחית". גם לזה הסכימו הסוחרים. לימים דרש שוב והזהיר גם על הפריקה. וכך השפיע עליהם צעד אחר צעד, עד שחולל שם מהפכה גדולה (תנועת המוסר ח"א ע' 174).
בעז"ה בפעם הבאה אספר עוד על פעילותו בגרמניה ועל יחסו ללימודי חול ושפות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לכתחילה לפני שיכנס לסוכה שאינה שלו יבקש רשות מבעל הבית או מבעלת הבית
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
