בית המדרש
  • שבת ומועדים
  • חגים וזמנים
  • סוכות
קטגוריה משנית
undefined
4 דק' קריאה • 42 דק' צפיה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

בענדעט בן יצחק

א. במדבר כט' – ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג לד' שבעת ימים. והקרבתם עלה אשה ריח ניחח לה' פרים בני בקר שלשה עשר.. וביום השביעי פרים שבעה.. ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו. והקרבתם עלה אשה ריח ניחח לד' פר אחד. רש"י - לפי שכל ימות הרגל הקריבו כנגד שבעים אומות וכשבאין ללכת, אמר להם המקום בבקשה מכם עשו לי סעודה קטנה כדי שאהנה מכם. ב. סוכה נה: - אמר ר' אלעזר הני שבעים פרים כנגד מי, כנגד שבעים אומות. פר יחידי למה, כנגד אומה יחידה. משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה. ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה, כדי שאהנה ממך. ג. שבת כא: - בית שמאי אומרים יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך ובית הלל אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך אמר עולא פליגי בה תרי אמוראי במערבא רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבידא חד אמר טעמא דבית שמאי כנגד ימים הנכנסין.. וחד אמר טעמא דבית שמאי כנגד פרי החג. ד. עולת ראי"ה ב' שפד' – בחודש תשרי מתגדלת בנו הקדושה הטבעית.. ומזה מתפרנסים כל העמים כולם, פרנסתם הרוחנית, "שבעים פרים כנגד שבעים אומות". אמנם הננו מעבדים את הטבעיות הזאת על ידי הופעת הקדש הפנימי של אור המצוות.. עד שמיני עצרת שמופיע בו אור הישראלי המיוחד, שאין לזרים שום חלק בו, הכל למעלה מן הטבע. "עשי לי סעודה קטנה שאהנה ממך". ה. יונה א' - ויהי דבר ד' אל יונה בן אמתי לאמר. קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני. ויקם יונה לברח תרשישה מלפני ד'. רש"י - ומה ראה יונה שלא רצה לילך אל נינוה אמר העכו"ם קרובי תשובה הם אם אומר להם ויעשו תשובה נמצאתי מחייב את ישראל שאין שומעים לדברי הנביאים. יונה ג' - ויהי דבר ד' אל יונה שנית לאמר. קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דבר אליך.. וירא הא-להים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם הא-להים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה. יונה ד' - וירע אל יונה רעה גדולה ויחר לו. רד"ק - בעבור ישראל שלא שבו מדרכם הרעה. מלבי"ם - לפי שיונה חשב שלא תשוב הגזרה מעליהם עד שישובו בין באמונות ודעות בין במעשים והם לא שבו רק מהמעשים. ו. מלכים ב' יד' - בשנת חמש עשרה שנה לאמציהו בן יואש מלך יהודה מלך ירבעם בן יואש.. בשמרון.. ויעש הרע בעיני ד' לא סר מכל חטאות ירבעם בן נבט.. הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה כדבר ד' א-להי ישראל אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא אשר מגת החפר. כי ראה ד' את עני ישראל מרה מאד ואפס עצור ואפס עזוב ואין עזר לישראל. ולא דבר ד' למחות את שם ישראל מתחת השמים ויושיעם ביד ירבעם בן יואש. ז. יבמות צח. - אמר מר ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר, שנית דברה עמו שכינה שלישית לא דברה עמו, והא כתיב הוא השיב [את] גבול ישראל.. כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו יונה.. אמר רבינא על עסקי נינוה קאמר. רב נחמן בר יצחק אמר הכי קאמר.. כשם שנהפך לנינוה מרעה לטובה כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם לישראל מרעה לטובה. ח. במדבר כג' - הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב. רש"י - לא יהיו נעשין כלה עם שאר האומות, שנאמר כי אעשה כלה בכל הגוים וגו' אינן נמנין עם השאר. ירמיהו ל' - ואתה אל תירא עבדי יעקב.. כי אתך אני נאם ה' להושיעך כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפצותיך שם, אך אתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך. ט. אורות ישראל ה' יד' – יש בידינו סם חיים בעד כל העולם במובן הלאומי. זה הענין שהוא כלל מוסכם בתולדה, שאומה מוכרחת למות, ולעבור מן העולם, שהרי כל העמים העתיקים כמעט שעברו ובטלו מן העולם, ואם יש איזה עם קיים מימי קדומים לא עברו עליו סבות של פיזורים, גם לא נתפתח כראוי להשפיע מחוגו על העולם. אבל להיות עם חי ופועל, ואיתן במדה מוצקה עד כדי לנצח כמה משברים, זה לא נראה בעולם חוץ מישראל, ע"י שם ד' הקשור בהם וסם החיים של תורת חיים שבתוכם, וסם חיים זה עתיד לצאת מאתנו על כל העולם, וישמחו וירננו לאומים כי תשפוט עמים מישור ולאומים בארץ תנחם סלה. י. ירושלמי סוכה פ"ה ה"א - א"ר יונה, יונה בן אמיתי מעולי רגלים היה ונכנס לשמחת בית השואבה ושרת עליו רוח הקודש ללמדך שאין רוח הקדש שורה אלא על לב שמח. רמב"ם תמידין ומוספין י' - כל שבעת ימי החג מנסכין את המים על גבי המזבח, ודבר זה הלכה למשה מסיני. סוכה נ: - דאמר רב נחמן: מצוה חשובה היא, ובאה מששת ימי בראשית. רש"י - דאמרן לעיל: שיתין נבראו מששת ימי בראשית לקבל הנסכים. יא. יונה ב' - ותשליכני מצולה.. ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך. יב. קובץ א' תרמח' - הכח המחיה את נשמת ישראל היא העריגה הנפלאה לבנין בית המקדש, ולהחזרת כבודו בתכלית שלמותו האידיאלית המקווה, שרק צפיה זו מרוממת את רוח כל הדורות כולם, לדעת שיש תכלית נשגבה לחייהם והמשכם ההיסתורי. ובנקודה עליונה זו גנוז כל עז החיים של קישור האומה לארץ ישראל. וכל המצות התלויות בארץ, באיזה מדה שהם נוהגות, הן שומרות את הלח של טל חיים זה היסודי.
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il