פרשני:בבלי:נדרים ט א

From ויקישיבה
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

נדרים ט א

חברותא[edit]

מתניתין:
המשנה שלפנינו מביאה סוג חדש של ידות נדרים, שבהם מגדיר הנודר או הנשבע או המקבל עליו נזירות, את דבריו, והם חלים לפי משמעותן.
האומר "כנדרי רשעים" - הרי זה נדר בנזיר, ובקרבן, ובשבועה.
לפי שדרך הרשעים לנדור ולהשבע.
(ואינם רשעים ממש, אלא כיון שאין ראוי לכשרים לנהוג בנדרים ובשבועות, נקראים הללו שנודרים ונשבעים בשם "רשעים").
והיינו, שאם אמר "כנדרי רשעים הריני", כאשר עבר לפני נזיר, הרי זה יד לנזירות.
ואם אמר "כנדרי רשעים עלי", והיתה לפניו בהמה - הרי זה יד לנדר של התחייבות להביא קרבן.
וכן אם אמר "כנדרי רשעים הימנו", והיה לפניו ככר לחם - הרי זה יד לאיסור נדר.
אך אם אמר "כנדרי כשרים" - לא אמר כלום, כיון שאנשים כשרים אינם מחייבים עצמם בנדר.
אך אם אמר "כנדבותם של כשרים" - הרי זה נדר בנזיר ובקרבן, כיון שהכשרים נודבים קרבנות ונוהגים בנזירות.  1  אך לא הזכיר התנא שבועה של נדבה, לפי שאין הכשרים נשבעים כלל!

 1.  תמה הר"ן, הרי החילוק בין נדר ונדבה הוא בכך שהנודר אומר הרי עלי להביא קרבן, והנודב אומר הרי זה קרבן, וחילוק שכזה לא נמצא בנזיר! ותירץ הר"ן, שכונת המשנה לומר שהנודב הוא "נודר יותר בנדבת נפשו, ומעשיו יותר רצויים", כי הנודר רק מבטיח להקדיש קרבן, ואילו הנודב מקדישו מיד. ובדומה לכך בנזיר, אף על פי שיש שם רק אפשרות של קבלת נזירות מיד, בכל זאת, מי שהכוונה שלו לנזירות רצויה יותר נקרא "נודב", ומי שכוונתו אינה רצויה כל כך נקרא "נודר". ואילו הרשעים, אין כוונתם בנזירות רצויה כלל.
גמרא:
שנינו במשנה, שהאומר "כנדרי רשעים" חל נדרו או נזירותו.
והניחה הגמרא, שדי בכך שאמר לשון זה, כדי להאסר בנדר ובנזירות. ולכן תמהה הגמרא: וכי מנין לנו בלשון זו שכוונתו לנדור או לקבל נזירות?
ודלמא הכי קאמר: כנדרי רשעים - לא נדרנא!
אמר שמואל: המשנה מדברת במי שאומר "כנדרי רשעים - הריני", או שאומר "כנדרי רשעים - עלי", ואו שאומר "כנדרי רשעים - הימנו".
ומשמעות "כנדרי רשעים הריני" - "הריני בנזירות".
ומשמעות "כנדרי רשעים עלי" - "מקבל אני עלי בקרבן".
ומשמעות "כנדרי רשעים הימנו" - "אסור אני הימנו בשבועה".
והוינן בה: מנין לך ש"כנדרי רשעים הריני" היא קבלת נזירות?
דלמא "הריני בתענית", קאמר!?
אמר שמואל: מדובר כאן בכגון כשהיה נזיר עובר לפניו.  2  ועוד הוינן בה: כיון שנודר זה לא אמר אם כוונתו להשבע לאכול את הככר או כוונתו להשבע שלא לאכול את הככר, מנין לך שמשמעות "הימנו" היא שלא יאכל מהככר בשבועה? ואולי כוונתו היא הפוכה -

 2.  במסכת קידושין, בסוגיית ידות, מבואר שאם אומר האדם "אהא" כאשר נזיר עובר לפניו, הרי הוא נזיר. ומבאר הר"ן (אחרת מפירוש רבותיו) שגם האומר "הריני" בלבד כשהיה נזיר עובר לפניו הוא נעשה נזיר. ומה שהוסיפה המשנה ל"הריני" את המילים "כנדרי רשעים", היא מתכוונת רק לשלול את האמירה "כנדרי כשרים". שאם אמר כנדרי כשרים, הרי אפילו אם היה נזיר עובר לפניו לא נעשה נזיר.
דלמא האומר "כנדרי רשעים הימנו" - שבועה דאכילנא, קאמר!
אמר רבא: מדובר בכגון דאמר "הימנו - שלא אוכל".
ופרכינן: אי הכי, שאמר במפורש שהוא לא יאכל, פשוט הדבר שהוא נשבע שלא לאוכלו, ומאי איצריך למימרא?
ומשנינן: מהו דתימא, הייתי אומר, הא לא מפיק שבועה מפומיה, הרי אדם זה לא הוציא שבועה מפיו, אלא רק אמר "כנדרי רשעים הימנו שלא אוכל", ואין זו שבועה, קא משמע לן הדין, בזאת, שלשון שבועה הוא.
שנינו במשנה: כנדרי כשרים - לא אמר כלום.
כנדבותם - נדר בנזיר ובקרבן.
והוינן בה: מאן, מיהו התנא דשאני ליה המחלק בין נדר לנדבה, שהכשרים נודבים ולא נודרים?
לימא, האם יש לנו לומר כי משנתנו לא רבי מאיר היא, ולא רבי יהודה היא!?
דתניא: כתיב בספר קהלת (פרק ה): א. את אשר תדור - שלם!
ב. טוב אשר לא תדור - משתדור ולא תשלם!
ודרשו חכמים את שני הכתובים הללו כך:
טוב מזה ומזה, מהנודר ומשלם, ומהנודר ואינו משלם - מי שאינו נודר כל עיקר, דברי רבי מאיר.
נמצא שלפי רבי מאיר הכשרים אינם נודרים כלל, לא נדר ולא נדבה.
רבי יהודה אומר: טוב מזה ומזה ממי שלא נודר, וממי שנודר ואינו משלם - מי שנודר ומשלם!
ונמצא, שלפי רבי יהודה הכשרים אפילו נודרים, ואילו משנתנו מחלקת בין נדר לנדבה!?
ומשנינן: אפילו תימא משנתנו רבי מאיר היא, יש ליישב:


דרשני המקוצר[edit]

מסכת נדרים בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב