דוד המלך

מתוך ויקישיבה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

המונח דוד מפנה לכאן, אם התכוונתם למשמעות אחרת ראו דוד

Nuvola apps kcmpartitions.png יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

דוד בן ישי (בערך 906-836 לפנה"ס) היה מלכה השני של ממלכת ישראל המאוחדת ומייסדה של שושלת בית דוד, ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-400 שנה, עד חורבן הבית הראשון בשנת ג'של"ח.

תולדות חייו[עריכה]

לידתו[עריכה]

דוד נולד לאביו ישי. במדרש מובא באילו נסיבות נולד דוד. ישי פירש מאשתו שלוש שנים. לאחר שלוש שנים היתה לו שפחה נאה והוא נתאווה לה. הלכה השפחה וסיפרה לאשתו. בערב נכנסה אשתו של ישי במקום השפחה ונתעברה מאותו הלילה. מתוך אהבתו של ישי לאותה שפחה נולד דוד אדמוני שלא כשאר אחיו. לאחר תשעה חודשים ראו אחי דוד שאמם הולידה ילד אדמוני שאינו דומה לשאר אחיו ורצו להורגה יחד איתו. ישי לא רצה להורגו ולכן אמר להם שישלחו אותו לרעות את הצאן כדי שלא יחיה איתם[1][2].

נעוריו[עריכה]

משיחתו למלך[עריכה]

בנעוריו היה רועה את הצאן "וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי". כאשר נשלח שמואל למשוח מבני ישי בן שיחליף את מלכות שאול, לא הוצג דוד כלל לפניו, ורק לאחר שה' אמר שאינו רוצה אף אחד משאר בני ישי, שאל שמואל אותו אם יש עוד בן, ואז הובא דוד לפניו ממכלאות הצאן ונמשח.

הבאתו לפני שאול[עריכה]

לאחר שתקפה רוח רעה את שאול הובא דוד לנגן לפניו בכינור, לאחר שתואר לפניו כ"יֹדֵעַ נַגֵּן וְגִבּוֹר חַיִל וְאִישׁ מִלְחָמָה וּנְבוֹן דָּבָר וְאִישׁ תֹּאַר וַה' עִמּוֹ".

הנצחון על גלית[עריכה]

פגע לו במצחו וגלית הפלישתי נפל ואז דוד כרת את ראשו

הבריחה משאול[עריכה]

בגרותו[עריכה]

דמותו של דוד[עריכה]

התיאור התנ"כי, בספר שמואל, תחילת ספר מלכים א', ספר דברי הימים א' פרקים י"א-כ"ט, ומעט ממזמורי תהילים מייחס לדוד את איחודן של ממלכות יהודה וישראל וכיבוש חבלי ארץ נרחבים בצפון ארץ ישראל ובמערבה. לבנו ויורשו של דוד, שלמה, מיוחסים מפעלי בנייה נרחבים ובראשם בניין בית המקדש הראשון. דמותו ופועלו של דוד תפשה מקום חשוב במסורת היהודית. דוד מכונה במקרא "נְעִים זְמִרוֹת יִשְׂרָאֵל" (שמואל ב, כ"ג א'), והמסורת היהודית רואה בו את מחבר ספר תהילים. מקובל כי המשיח יהיה אדם מזרע דוד.

על פי אחד הפירושים, פירוש השם "דוד" הוא "אהוב" - "דוֹד" השווה: "דוד" בשיר השירים, פירושו אוהב, או אהוב.

דוד המלך במקורות חוץ מקראיים[עריכה]

כתובת תל דן, שבה מוזכר יהורם בן אח�ב ל"בית דוד". המקור:ויקישיתוף

לפני כמה עשורים, מבקרי המקרא רצו לפקפק על קיומו ההיסטורי של דוד המלך, בשל היעדר ממצאים ארכאולוגיים עליו. בשנת 1993 גילה הארכיאולוג פרופסור אברהם בירן מצבת-ניצחון מתקופת בית ראשון, בשער של העיר העתיקה דן, שבה יש אזכור מפורש ל"בית-דוד" (הכתובת עוסקת בעיקר במלך "יהוֹרָם בֶּן אַחְאָב", שמוזכר במקרא, בספר מלכים ב' [3], ומייחסת אותו למלכות בית דוד). ממצא זה שם קץ לספקנות.

וכמו כן, יש מציינים[4] שגם במצבת מישע שהתגלתה ב�פר דיבאן, בשורה 12 ישנו איזכור לממלכת דוד.

שריד�ם מארמונו של דוד המלך שנמצאו ע"י פרופסור אילת מזר. המקור:ויקישיתוף

בחפירות שהתסיימו באוגוסט 2005, משלחת הארכיאולוגים בראשות ד"ר אילת מזר חשפו מבנה ציבורי מונומנטאלי, אשר לפי מסקנתה של ד"ר מזר (שפרסמה בכתב העת Biblical Archaeology Review [5]), מדובר על ארמונו של דוד המלך. מסקנתה מתבססת על מספר רב של נתונים, לדוגמא:

  • תיארוך המבנה מתאים לתקופת דוד המלך[6].
  • המיקום הגאוגרפי מתאים בדיוק למקום שבו היה אמור להיות הארמון. כבר בינואר 1997 ד"ר אילת מזר פירסמה מאמר[7] על פי ניתוח המקראות להצביע על מיקום משוער לארמון המלך דוד, ואכן שם נערכו החפירות שהסתיימו ב-2005.
  • סגנון המבנה מצביע על כך שנבנה על ידי בנאים פיניקים ("צור"), והוא כפי שאכן מתואר במקרא[8]: וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר וַיִּבְנוּ בַיִת לְדָוִד."
  • המבנה היה על גבי שטח מיושר (סלע אם) שלא הכיל בניה קודמת, ונבנה מחוץ לחומות העיר היבוסית, דבר שתואם לכוונותיו של דוד להרחיב את שטח העיר, כנאמר במקרא[9] וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה וַיִּקְרָא לָהּ עִיר דָּוִד.
  • לפי הממצאים, המבנה שנחשף היה בשימוש עד סוף תקופת בית ראשון (ועבר "שיפוץ" פעמיים), כך שאם המדובר הוא על ארמונו של דוד, הרי ששימש גם עוד ממלכי בית דוד ו/או מקורביהם. ואכן, בחפירות במבנה נתגלתה 'בולה' (פיסת חומר הנושאת טביעת חותם) שעליה מופיע שמו של "יהוכל בן שלמיהו בן שבי" בכתב עברי קדום. יהוכל בן שלמיהו שימש את מלך צדקיהו, כמבואר בספר ירמיהו[10]. וכמו כן, גילו שם בולה נוספת, עם השם "גדליהו בן פשחור", אשר גם הוא היה משרי ממלכת יהודה, כמובא בירמיהו[11].
  • בזמן שנבנה מבנה האבן הגדול, מתחם הר הבית המתנשא מעליו כיום, לא היה קיים. מכאן יוצא שמבנה האבן נבנה ככל הנראה במה שהיה אז פסגת ההר או סמוך מאוד אליו. נתון זה מתאים לתיאור המקראי שלאחר הכתרת דוד בירושלים מתקבצים הפלשתים בעמק רפאים ודוד יורד אל המצודה. כך מסתבר שארמונו היה במיקום הגבוה בסביבה.

גם לסיפור של דוד וגולית נתגלה ממצא. פרופסור אהרן מאיר וצוות ארכאולוגים מאוניברסיטת בר אילן, ערכו חפירות בעיר הפלישתית גת (תל אצ-צאפי), אשר לפי המקרא (יהושע ג) בה התרחש הקרב בין דוד לגולית, ושם נחשפה כתובת עם השם: "גולית", מתוארכת לתקופת דוד המלך‏[12].

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • הרב יהושע בכרך, אהבת דוד ויהונתן[13], הוצאת המכון התורני אור עציון
  • הרב יצחק קופמן, אהבת דוד ויהונתן, מתוך דגל ירושלים, בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים חלק ו', עמ' 235-242

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ילקוט המכירי מאמר קיח אות כח
  2. ראה הרב אברהם ריבלין: רות דוד ומשיח עמ' 301 בנוגע למדרש זה.
  3. פרק ג פסוק א
  4. אריה בורנשטיין, במאמר האם נפרדו דרכי הארכיאולוגיה ומקורות התנ"ך?, באתר דעת.
  5. במאמר Did I Find King David’s Palace?
  6. כמבואר בהרחבה במאמר הנ"ל. תיארוך זה הוא בהתאם לשיטה המקובלת ביחס לתקופת הממלכה המיוחדת, וכפי דעתם של רוב הארכאולוגים ובפרט מהאוניברסיטה העברית, ולא כפי השיטה המהפכנית של י. פינקלשטיין (ותלמידיו מאוניברסיטת ת"א), שמקדים את תקופת דוד המלך בכ-80 שנה. נושא זה מבואר יותר בערך ארכיאולוגיה מקראית בפרק "תִארוך הממצאים מימות התנ"ך".
  7. בכתב העת Biblical Archaeology Review (גיליון ינואר- פברואר 1997
  8. שמואל ב פרק ה
  9. שמואל ב פרק ה
  10. פרק לז, ג
  11. פרק לח פסוק א
  12. ראהידידי בר-אילן: החפירות בתל צפית (גת המקראית), מידע באתר האוניברסיטה.
  13. מתוך ספרו: מחר חודש.
הקודם:
שמואל
מעתיקי השמועה הבא:
אחיה השילוני