פרשני:בבלי:נדרים יט א

From ויקישיבה
Revision as of 17:07, 9 September 2020 by Wikiboss (talk | contribs) (Try fix category tree)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

נדרים יט א

חברותא[edit]


כל שכן דלא מעייל אדם לספיקא, ואינו כולל בנדרו את הצד של ספק.
והמשנה במסכת טהרות, האומרת שסתם נזירות להקל, לדברי רבי אליעזר היא.
אמר ליה אביי: במאי אוקימתא, לפי מי העמדת למשנה במסכת טהרות האומרת שספק נזירות להקל? - כרבי אליעזר, הסובר שלא מכניס אדם עצמו וממונו לספק.
אם כן, אימא סיפא של המשנה במסכת טהרות שם:
ספק בכורות, אחד ספק פדיון של בכורי אדם, ואחד ספק נתינה של בכורי בהמה, בין בכור בהמה טמאה (פטר חמור, שצריכים לפדותו בשה וליתנו לכהן), בין בכור בהמה טהורה, שהוא קרבן, וצריך ליתנו לכהן, כיון שהדבר ספק - הרי הכהן, שהוא המוציא מחבירו, עליו הראיה. וכל עוד לא הביא ראיה נשאר הדבר בידי הישראל.
ובכל זאת תני עלה של אותה משנה, בברייתא: ואסורים ספק בכורי בהמה בגיזה ועבודה!
והרי לרבי אליעזר לא מכניס אדם עצמו וממונו לספק! אמר ליה: זאת - לא רק שאיננה קושיה!
אלא אדרבה, יש לתמוה עליך: אמאי קא מדמית, הכיצד מדמה אתה קדושה של בכור, הבאה מאליה, לקדושה הבאה בידי אדם, בנדרו?
אלא אי קשיא על דברי רבי אליעזר בענין ספק - הא קשיא, בענין אחר, שמצינו סתירה בדבריו בענין ספקות:
דתניא: אם התעורר ספק בטומאת משקין -
הרי אם הספק הוא לענין ליטמא, אם נטמא המשקה - הרי הוא טמא, מספק.
אך אם הספק טומאה הוא לענין לטמא אחרים, דהיינו, אם הספק הוא האם טמאו המשקים את האוכל שנגעו בו - ספיקו טהור, דברי רבי מאיר.
וכן היה רבי אליעזר אומר כדבריו של רבי מאיר.
ועל כך יש להקשות, שרבי אלעזר סותר משנתו:
ומי סבירא ליה לרבי אליעזר שכאשר הספק הוא לענין ליטמא (קבלת טומאה) למשקין, ספיקו טמא?
והתניא, רבי אליעזר אומר: אין טומאה למשקין מן התורה - כל עיקר, אלא רק מדרבנן!
תדע, שהרי העיד יוסי בן יועזר איש צרידה, על "איל קמצא", סוג של חגב, דכן, שהוא מין חגב טהור, המותר באכילה.
וכמו כן הוא העיד על משקין בית מטבחיא, המשקים שבבית המטבחיים בעזרה, במקדש, דכן, שהם טהורים מטומאה, ואפילו טומאה דרבנן לא נתפסת בהם, כי לא גזרו חכמים קבלת טומאה על המשקין שבמקדש.
הניחא לשמואל, דאמר שמשקין בית מטבחיא דכן - טהורים הם רק מלטמא אחרים, אבל טומאת עצמן יש בהן - שפיר.
אלא לרב, דאמר דכן טהורים ממש הם - מאי איכא למימר?
אלא, כך יש לחלק:
הא המשנה בטהרות האומרת שספק נזירות להקל, לדברי רבי יהודה היא.
והא משנתנו שסתם נדרים להחמיר, לדברי רבי שמעון היא.
דתניא: מי שאמר "הריני נזיר אם יש בכרי הזה מאה כור", והלך ומצאו שנגנב או שאבד הכרי, והדבר בספק אם יש בו מאה כור -
רבי יהודה מתיר, כי ספק נזירות להקל. היות שאין אדם מכניס עצמו לספק, ואין בכוונתו שתחול נזירותו עד שיתברר שיש בכרי הזה מאה כור.
ורבי שמעון אוסר, כי סובר שמכניס אדם עצמו לספק.
ורמי סתירה דרבי יהודה אדרבי יהודה -
מי אמר רבי יהודה לא מעייל איניש נפשיה לספיקא?
ורמינהי סתירה בדבריו, ממה ששנינו במשנתנו: רבי יהודה אומר: סתם תרומה ביהודה אסורה, ובגליל - מותרת, שאין אנשי הגליל מכירין את תרומת הלשכה.
ויש לנו לדייק: טעמא דאין מכירין אנשי גליל בתרומת הלשכה.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת נדרים בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב