פרשני:בבלי:נדרים ע א

From ויקישיבה
Revision as of 17:19, 9 September 2020 by Wikiboss (talk | contribs) (Try fix category tree)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

נדרים ע א

חברותא[edit]

אם תמצא לומר, אם נאמר שהקיום להיום מונע ממנו את האפשרות של הפרה למחר. ונאמר גם שלא נכלל בתוך לשונו לשון הפרה למחר, כיון שהא לא אמר לה בפירוש. עדיין יש להסתפק:
אמר לה: מופר ליכי למחר ולא אמר "קיים ליכי היום" - מהו?
מי אמרינן שכונתו היתה לקיים לה היום,  19  וממילא למחר לא מצי מיפר, משום דהא קיימיה לנדריה היום, וקיום להיום מונע אפשרות הפרה למחר כיון שאפשרות הפרה היא רק באותו יום.

 19.  הטעם שהספק לגבי קיום שונה מהספק לגבי הפרה, משום שלגבי הפרה אמרינן לקמן שלא מועיל הפרה בלב, ולכן אין זה נחשב הפרה כיון שלא אמר בפירוש שמיפר. אבל לגבי קיום אמרינן שמועיל קיום בלב, ולכן על אף שלא אמר בפירוש שמקיים להיום, בכל זאת מסתפקת הגמרא שאולי נאמר שהתכוין לקיים להיום, וזה מועיל כיון שזה נחשב קיום בלב. (רש"ש)
או דלמא, כיון דלא אמר לה בפירוש "קיים ליכי היום", כי קאמר לה "מופר ליכי למחר", יש לפרש דבריו, שמהיום יהא מופר קאמר.
ומוסיפה הגמרא להסתפק, עוד:
ואם תמצא לומר אפילו הכי, אפילו אם נאמר שכונתו היתה לקיים להיום. וכיון דקיימו היום לא חלה ההפרה למחר, משום שהקיום נחשב אף לגבי מחר - כמאן דאיתא דמי, ומעכב את חלות ההפרה.
עדיין יש להסתפק באופן שאמר לה: קיים ליכי שעה - מהו?
(וכונת הגמרא בספק זה, היא על הצד שקיום של שעה אחת אינו מונע את ההפרה לאחר השעה הזאת) מי אמרינן, בכך שאמר קיים ליכי "שעה"
- כמאן דאמר לה: מופר ליכי לאחר שעה דמי.
או דלמא, הא לא אמר לה בפירוש שמופר לאחר שעה, ואין זה נכלל בתוך לשונו.
ומסתפקת הגמרא ספק על גבי ספק:
אפילו אם תמצא לומר שאין לשון הפרה נכללת בתוך לשונו, כיון שהא לא אמר לה בפירוש שמופר לה לאחר שעה.
מיהו, עדיין יש להסתפק באופן שקיים לה לשעה זו, ואמר לה בפירוש שמיפר לאחר שעה.
מאי?
מי אמרינן, כיון דקיימו בשעה הראשונה, הרי קיימו. ולא תועיל ההפרה לאחר שעה, כשם שנקטנו לגבי הפרה למחר.
או דלמא, שונה דין הפרה לאחר שעה מדין הפרה למחר, כיון דכוליה יומא "בר הקמה" ו"בר הפרה" הוא (שהרי אפשר לקיים או להפר כל אותו יום), לכן כי אמר מופר ליכי לאחר שעה, מהני. משום שכל אותו יום הוא זמן הפרה.
תא שמע מהא דתניא במסכת (נזיר כ ב):
אשה שאמרה "הריני נזירה", ושמע בעלה, ואמר: "ואני" - שוב אין יכול הבעל להפר את נדר נזירותה של אשתו, משום שבאומרו "ואני" הרי זה נחשב שמסכים עם נזירותה ומצטרף אליה, והרי זה קיום הנזירות.
ומדייקת הגמרא מהברייתא:
ואמאי? מדוע לא יכול הבעל להפר את נדר נזירותה אחר שאמר "ואני"?
נימא, מדוע לא נאמר, "ואני", דאמר בעל - הוא דוקא על נפשיה דהוי נזיר. שהוא מקבל נזירות על עצמו לשלשים יום כדרך נזיר.
אבל לגבי אמירת "הריני נזירה" דילה, שנדרה האשה בנזיר, כונת הבעל היתה שרק שעה אחת בלבד קיימא, יהיה קיים נדר נזירותה, כי דיו בשעה הזאת, כדי שיוכל להתפיס בה את נזירותו, שהרי אמר "ואני כמותך", שהוא גדר של התפסה.
ואולם, לאחר שעה - אי בעי, אם ירצה, הוא יוכל ליפר!
אמאי אין יכול להפר? -
לאו, אלא בהכרח, הטעם שאינו יכול להפר, הוא משום שלא חלה הפרה אחר קיום של שעה אחת, דכיון דקיימו שעה אחת - קיימו!
ודוחה הגמרא את הראיה מהברייתא הזו: לא!
התנא במסכת נזיר קסבר שכל מקום שהבעל אומר "ואני", הרי זה כמאן דאמר, כאילו שאמר "קיים ליכי לעולם", דמי.
ולכן אין משם ראיה לסוגייתנו. כיון שבנידון דידן, הרי קיים לשעה אחת בלבד, ואפשר לומר שתועיל ההפרה לאחר שעה.
מתניתין:
נערה המאורסה שנדרה, ומת האב - לא נתרוקנה רשות האב על הנדר, לבעל, ואין הבעל יכול להפר את חלק האב.
אבל אם מת הבעל - נתרוקנה רשותו לאב, ויכול האב להפר את חלקו של הבעל.
ומסכמת המשנה:
בדבר זה יפה כח האב מכח הבעל.
שהאב יכול להפר חלקו של בעל לאחר מיתת הבעל, ואילו הבעל אינו יכול להפר חלקו של אב לאחר מיתת האב
ומוסיף התנא דין נוסף:
בדבר אחר יפה כח הבעל מכח האב, שהבעל מפר לבד בבגר.
ובגמרא יבואר מה הכונה ב"בגר".
והאב אינו מפר בבגר.
גמרא:
והוינן בה: מאי טעמא אם מת האב לא נתרוקנה רשות לבעל? ומשנינן: משום דאמר קרא "בנעוריה בית אביה" -
ומשמע, אפילו כשמת האב עדיין היא נחשבת ב"בית אביה". ולכן אין הבעל יכול להפר לבד.
שנינו במשנה: מת הבעל - נתרוקנה רשות לאב.
והוינן בה: מנלן דין זה?
אמר רבה: דאמר קרא "ואם היו תהיה לאיש, ונדריה עליה".
מכך שאמר הכתוב "היו תהיה", משמע שהפסוק מדבר בשתי הויות. דהיינו, שנתקדשה פעם שניה, לאחר מיתת בעלה הראשון.


דרשני המקוצר[edit]

מסכת נדרים בפירוש פרשני

דף ב ע"א | דף ב ע"ב | דף ג ע"א | דף ג ע"ב | דף ד ע"א | דף ד ע"ב | דף ה ע"א | דף ה ע"ב | דף ו ע"א | דף ו ע"ב | דף ז ע"א | דף ז ע"ב | דף ח ע"א | דף ח ע"ב | דף ט ע"א | דף ט ע"ב | דף י ע"א | דף י ע"ב | דף יא ע"א | דף יא ע"ב | דף יב ע"א | דף יב ע"ב | דף יג ע"א | דף יג ע"א | דף יג ע"ב | דף יד ע"א | דף יד ע"ב | דף טו ע"א | דף טו ע"ב | דף טז ע"א | דף טז ע"ב | דף יז ע"א | דף יז ע"ב | דף יז ע"ב | דף יח ע"א | דף יח ע"ב | דף יט ע"א | דף יט ע"ב | דף כ ע"א | דף כ ע"ב | דף כא ע"א | דף כא ע"ב | דף כב ע"א | דף כב ע"ב | דף כג ע"א | דף כג ע"ב | דף כד ע"א | דף כד ע"ב | דף כה ע"א | דף כה ע"ב | דף כו ע"א | דף כו ע"א | דף כו ע"ב | דף כז ע"א | דף כז ע"ב | דף כח ע"א | דף כח ע"ב | דף כט ע"א | דף כט ע"ב | דף ל ע"א | דף ל ע"ב | דף ל ע"ב | דף לא ע"א | דף לא ע"ב | דף לב ע"א | דף לב ע"ב | דף לג ע"א | דף לג ע"ב | דף לד ע"א | דף לד ע"ב | דף לה ע"א | דף לה ע"ב | דף לו ע"א | דף לו ע"ב | דף לז ע"א | דף לז ע"ב | דף לח ע"א | דף לח ע"ב | דף לט ע"א | דף לט ע"ב | דף מ ע"א | דף מ ע"ב | דף מא ע"א | דף מא ע"ב | דף מב ע"א | דף מב ע"ב | דף מג ע"א | דף מג ע"ב | דף מד ע"א | דף מד ע"ב | דף מה ע"א | דף מה ע"א | דף מה ע"ב | דף מו ע"א | דף מו ע"ב | דף מז ע"א | דף מז ע"ב | דף מח ע"א | דף מח ע"ב | דף מט ע"א | דף מט ע"ב | דף נ ע"א | דף נ ע"ב | דף נא ע"א | דף נא ע"ב | דף נא ע"ב | דף נב ע"א | דף נב ע"ב | דף נג ע"א | דף נג ע"ב | דף נד ע"א | דף נד ע"ב | דף נה ע"א | דף נה ע"ב | דף נו ע"א | דף נו ע"ב | דף נז ע"א | דף נז ע"ב | דף נח ע"א | דף נח ע"ב | דף נט ע"א | דף נט ע"ב | דף ס ע"א | דף ס ע"ב | דף סא ע"א | דף סא ע"ב | דף סב ע"א | דף סב ע"ב | דף סג ע"א | דף סג ע"ב | דף סד ע"א | דף סד ע"ב | דף סה ע"א | דף סה ע"ב | דף סו ע"א | דף סו ע"ב | דף סז ע"א | דף סז ע"ב | דף סז ע"ב | דף סח ע"א | דף סח ע"ב | דף סט ע"א | דף סט ע"ב | דף ע ע"א | דף ע ע"ב | דף עא ע"א | דף עא ע"ב | דף עב ע"א | דף עב ע"ב | דף עג ע"א | דף עג ע"ב | דף עד ע"א | דף עד ע"ב | דף עה ע"א | דף עה ע"ב | דף עו ע"א | דף עו ע"ב | דף עו ע"ב | דף עז ע"א | דף עז ע"ב | דף עח ע"א | דף עח ע"ב | דף עט ע"א | דף עט ע"ב | דף פ ע"א | דף פ ע"ב | דף פא ע"א | דף פא ע"ב | דף פב ע"א | דף פב ע"א | דף פב ע"ב | דף פג ע"א | דף פג ע"ב | דף פד ע"א | דף פד ע"ב | דף פה ע"א | דף פה ע"ב | דף פו ע"א | דף פו ע"ב | דף פז ע"א | דף פז ע"ב | דף פח ע"א | דף פח ע"ב | דף פט ע"א | דף פט ע"ב | דף צ ע"א | דף צ ע"ב | דף צ ע"ב | דף צא ע"א | דף צא ע"ב